מה אתן הייתן עושות?

[milky21]

מה אתן הייתן עושות?

שלום בנות, אשמח לעצתכן קודם כל אציין שבד"כ אני סמויה, אך לאחרונה צפו להן שאלות רבות (טרם שאלתי את כולן... סבלנות) והנני כאן. כמו כן ראוי לציין שאני מאוד נהנית להיות כאן, יש כאן בנות מקסימות שעוזרות, תומכות ומפרגנות - יישר כח.... נהייתי מכורה לפורום. ולשאלתי...יש לי ארוע בערב אליו אני הולכת עם החצי והקטנציק בן החצי שנה, מה שאומר שהגדול (יחסית) בן השנתיים נשאר עם סבתא. הכנתי אותו כך שאנו יוצאים והוא נשאר עם סבתא אך... האם עלינו לצאת בעודו בבית ואז אני לוקחת סיכון כי הוא יבכה כאשר הוא יראה שכולנו יוצאים או עלינו לצאת כאשר הוא לא בבית ולהיפרד ממנו לפני ? אשמח לתובנות תודה

 

[UmaGuza]

לא הבנתי משהו

סבתא באה לשמור עליו אצלכם בבית או שהוא הולך לבית של סבתא? ואם הוא הולך לסבתא מי לוקח אותו לשם? אם סבתא לוקחת אותו לבית שלה, אז ברור שעדיף שקודם היא תבוא ותיקח אותו ורק אח"כ תצאו כולכם לחתונה.

 

[אמא של ילדה קוראת]

תלוי מתי הוא נרדם ומתי אתם צריכים להיות

בארוע... אם הוא נרדם בסביבות 20:30 ואתם מוזמנים לחתונה בשעה 19:30 אז לא הייתי מחכה, אם זה קרוב בשעות אז אולי הייתי מנסה להרדים אותו. תקחי בחשבון שעם ילדים אף פעם אי אפשר לדעת ומאוד יכול להיות שבגלל שהוא יודע שאתם יוצאים, וסבתא באה (שזה לא עניין שבשגרה) בכל מקרה ייקח לו יותר זמן להרדם ואז סתם תשארו... ואולי הוא בכלל לא יבכה? (מצטערת, לא ממש עזרתי, אבל לפעמים אם ילדים אי אפשר לצפות מראש, תצאו, תהנו ותסמכו על הסבתא שתצליח להסתדר עם קצת בכי...)

 

[milky21]

סבתא באה אלינו

אנחנו צריכים לצאת מוקדם בסביבות 18:00 ואין מצב שהוא הולך לישון בשעה כזאת. האפשרויות הן לצאת מהבית כשהוא בבית או שסבתא תיקח אותו לגינה ואז הוא לא יהיה נוכח בזמן שאנו יוצאים

 

[michali278]

להפרד ממנו

זו הפעם הראשונה שאתם יוצאים באופן הזה? הוא רגיל שסבתא שומרת עליו בכלל ובפרט מסיימת איתו את היום? בכולופן כדאי ורצוי להרגיל אותו שאתם נפרדים ממנו בצורה ראויה שיבין שאתם יוצאים ותחזרו אחרי שהוא יישן ומשם סבתא/בייביסטר ממשיכים איתו אז הפעם אולי תהיה קשה ל 2 הצדדים אבל תהיינה עוד יציאות עם מגבלות זמן אז כדאי ש 2 הצדדים יתרגלו להתנהלות הזאת ככה ועם הזמן הוא ידע למה לצפות.

 

[UmaGuza]

אם כך אז בהחלט להיפרד ממנו

עדיף שיראה שאתם הולכים מאשר יחזור הביתה מהגינה ויכנס ללחץ מזה שאתם אינם.

 

[בוליפלג]

בהחלט להפרד, גם אם זה ילווה

בבכי או מחאה. גם אם תיפרדו 'לפני' - מדובר בפרידה, שתכלול את אותן אמירות - אנחנו הולכים עכשיו וגם נשוב אליך. אם הפרידה תערך 'לפני', כלומר כשהוא הולך עם סבתא לגן השעשועים, חשוב מאד להבהיר לו שכשהוא יחזור אתם כבר לא תהיו, הוא ישוב הביתה ויהיה עם סבתא עד שתחזרו (ויתכן ויראה אתכם רק למחרת בבוקר - אני תמיד מזכירה את האופציה הזו). גם אם הפרידה קשה עבור הילד, אסור לדעתי לחסוך אותה ממנו, שכן ראשית, את נפרדת ומעבירה לו את התחושה שאת יודעת שיש בכוחותיו להתמודד עם הפרידה והמרחק. שנית, את לא 'עובדת' עליו, אלא שומרת על האמינות והאמת ששוררת ביניכם - גם אם היא 'פחות' נעימה לו באופן רגעי. ילדים שמרגישים ש'עבדו' עליהם משלמים לדעתי מחיר גדול יותר, מאלה שכואבים את הפרידה, אך 'עוברים' אותה בשלום. תהנו באירוע

 

[בוליפלג]

נראה לי שהחטאתי את השאלה../images/Emo6.gif../images/Emo3.gif

לא הייתי 'משנה' את התוכניות באופן כה 'מתוכנן' (לצאת לפני, בזמן שיוצא עם סבתא כדי שלא יבכה..). אם הוא יבכה, סבתא תוכל להתמודד איתו. זה חלק מן הפרידה - וזה בסדר

 

[אילתית 2]

לא להעלם תמיד להפרד לפני

השאלה באמת אם רגיל שאתם יוצאים בלעדיו / אם סבתא כבר שמרה עליו לבד וכו... אבל בכל מקרה להפרד לפני, אולי לא יפריע לו וישמח להיות עם סבתא

 

[ayely33]

../images/Emo207.gifמה הייתן עושות? דילמה שעכשיו נתקלתי בה

אני גרה בקיבוץ והבת שלי בת שנה ועשר בגן של הקיבוץ במרחק 2 דק' מהבית, כמובן שאני מאוד מרוצה מהגן, בימים אלו היא מתנסה יחד עם קבוצת הגיל שלה בקבוצה שתעבור אליה שנה הבאה , גילאי שנתיים- שלש ויש גננת חדשה ונחמדה והיום פעם ראשונה הקטנה שלי היתה צריכה להיות איתה לשעה בערך, (אתמול פגשנו את הגננת באסיפת הורים ועשתה רושם טוב) אז מה הסיפור? אני יושבת בבית ופתאום שומעת בחוץ בכי שדומה לבכי של הבת שלי, חשבתי שאני חולמת, רצתי לחלון ואכן הגננת החדשה והסייעת לקחו אותם לטיול בקיבוץ ועברו ליד הבית שלנו (הגננת לא יודעת שזה הבית של הקטנה) ואני רואה את הבת שלי על הידיים של הגננת מאוד בוכה, אני לא יכולה לדעת מה הסיבה, אם בגלל שעברו ליד הבית או בגלל משהו אחר, אולי היא לא מרגישה עדיין נוח עם הגננת החדשה- בדר"כ קשה לה עם שינויים והיא לא הולכת בקלות לכל אחד. התעניתי מה לעשות- לצאת החוצה , זה אומר שהיא מיד תלך אלי וכבר לא תחזור לגן ואני צריכה ללכת עוד שעה למעקב הריון (מחר שבוע 38) ומצד שני גם לא רציתי לתת לגננת הרגשה שאני לא סומכת עליה, בסך הכל היא החזיקה אותה , עד שחשבתי והצצתי מהדלת ראיתי כבר שהם בכיוון חזרה לגן ועדיין אני שומעת אותה בוכה

אני אמא רעה? הייתי צריכה להתערב או לאפשר לגננת להסתדר? התקשרתי לבעלי והוא כמובן אמר שטוב שלא התערבתי- למה לו זה יותר קל? המצפון מציק לי ואולי זה ההורמונים של ההריון ואני קצת מגזימה, כי בסך הכל אני לא רואה אותה כל יום בגן וסביר להניח שהיא בוכה לפחות פעם ביום בגלל משהו ומסתדרים איתה, אבל כשרואים ושומעים את הבכי זה עינוי!!!!! להיות אמא לפעמים זה עינוי!!! בבקשה תרגיעו אותי או שתנזפו- מה שנראה לכן....

 

[אמאשלרננה]

לדעתי

היית בסדר. זה באמת לא נעים שפתאום ראית את הבת שלך בוכה ולדעתי היא כן זיהתה את הבית. ילדתי בגיל שלה והיא יודעת יפה מאד את הדרך לבית מהגינה והמשפחתון... אני הייתי מתקשרת רק לשמע שנרגעה והכל בסדר.

 

[בוליפלג]

../images/Emo45.gifגמני חושבת שנהגת נכון../images/Emo13.gif

ותומכת באפשרות להתקשר, לספר שראית/שמעת אותן מחוץ לבית ורק רצית לוודא שהיא נרגעה..

 

[ayely33]

להתקשר עכשיו או לחכות לסוף היום?

לא הייתי רוצה לתפוס את הגננת באמצע שהיא עסוקה עם הילדים , חשבתי לחכות לסוף היום כשאני לוקחת אותה לספר לה ולהגיד לה שהעדפתי לא להתערב אבל אני רוצה לדעת מה עשתה שעזר לילדה בסוף להרגע?

 

[בוליפלג]

אני הייתי מתקשה לחכות..ומעדיפה

לברר כשהזיכרון והאירוע עדיין 'חמים'. מצד שני - עוד חצי שעה את כבר אוספת אותה

... אז אולי לחכות

(טוב שבאתי

עזרתי רבות

)

 

[ayely33]

הכל עוזר לי עכשיו../images/Emo140.gif

סוף היום זה 16:00 לא 13:00 בדר"כ אני עובדת, עכשיו יש חופש למזלי לפני הלידה. התור שלי לרופא ב- 14:15 (היה נדמה לי שקודם) בכל מקרה זה לא איפשר לי לקחת אותה באותו רגע , כי לא יהיה מי שישאר איתה וב-16:00 אם אספיק אקח אותה ואם לא בעלי בכוננות לקחת אותה. אבל חשוב לי לדבר עם הגננת. להתקשר? לרוב אני יודעת שהן מעדיפות בסוף היום לדבר על עיניינים שעולים.

 

[ש מ ש 2]

אני הייתי מתקשרת עכשיו

כולה שיחה של דקה (גם מספיק להקשיב לרקע ולשמוע האם את שומעת בכי מוכר... אבל אצלנו הגננת אומרת לנו שאנחנו יכולים להתקשר מתי שאנחנו רוצים. אם היא עוסקה באותו הרגע היא לא עונה, וחוזרת אלינו כשהיא מתפנה.. וחוץ מזה אני הייתי פועלת אותו הדבר, ונותנת לגננת להרגיע.. אם הייתי יוצאת החוצה הבת שלי היתה בוכה עוד יותר שהיא רוצה לאמא..

 

[michali278]

כשחושבים על זה פעם שניה עשית ממש נכון

אני מבינה אותך כי באמת האינסטינקט הוא לרות לחבק ולהיות בשבילם אבל אינסטינקט שני וחזק יותר הוא לתצפת מרחוק ולראות את ההתנהלות של הגננת עם הילדה ונראה על פניו שהגננת פעלה יפה והגישה תמיכה לילדה הבוכיה והרימה אותה על הידיים. האם שמעת את הגננת מדברת אל הילדה ומה הייתה נימת הדיבור. בכולופן עשית נכון, הילדה לא הייתה במצב בלתי אפשרי ולא שלא קיבלה את תשומת הלב. חשוב מאוד לא לחצות את הגבול ולהגזים עםלגונן עליהם כשזה לא ממש דרוש. חוצמזה את תמיד יכולה לשאול את הגננת על התקרית בצורה נעימה ולדעת לפחות מה קרה.

 

[ayely33]

ראיתי שהגננת מחזיקה אותה ומסתכלת קדימה

בשנייה שהסתכלתי לא ממש דיברה יותר נתנה תחושה של אני פה בשבילך , לפני שיצאתי לחלון שמעתי אותה מדברת בצורה רגועה למישהו (לא ידעתי באותו רגע שהבת שלי על הידיים שלה) נראה לי שהגננת היתה בסדר, אבל זה עבר כל כך מהר כי הם היו בתנועה לכיוון הגן שלא יכולתי לראות איך זה הסתיים.

 

[meshila]

גם לי קרה מקרה דומה

גם אני גרה בישוב קטן, שהגן נמצא בתוכו. ויום אחד בטיול של הגן שעבר ליד הבית שמעתי את הבן שלי בבכי שנקרע לי הלב. עמדתי כמה דקות וכמעט בכיתי איתו, והתלבטתי מה לעשות. גם אני ידעתי כי אין לי אפשרות לקחת אותו ואם אקח הוא ישאר בבית ולא יכולתי להשאר איתו. בנוסף שמעתי את הגננת אומרת לאחת המטפלות כי זה הבית שלו וכן הוא בוכה בהיסטריה. באותו היום ניגשתי לגננת בעדינות ואמרתי כי שמעתי את הבכי של בני והייתי ממש חסרת עונים, מה גם שהוא היה בתקופה קשה עם הפרידה בבוקר בגן ולכן אני מרגישה שזה לא פייר להעמיד אותו בניסיון. ביקשתי שאם ניתן הישוב גדול מספיק ולהשתדל לא לעבור ליד הבית לפחות בתקופה הקרובה. הגננת הסכימה איתי ומאז הם לא עוברים ליד הבית. (רוב הילדים לא מהישוב לכן יש לה מספיק שבילים שלא עוברים על יד בתים של ילדים מהישוב).

 

[ayely33]

מדהים, באמת סיפור דומה

אז אתמול בסוף בעלי לקח אותה וסיפר להם ששמעתי אותה בוכה וכו' הגננת אמרה שהיא היתה ממש בסדר במהלך היום ושיחקה יפה בקבוצה הגדולה ואני יודעת שזה נכון כי שכנה שלי ראתה אותה בבוקר נהנית שם כשהיא הביאה את הילדה שלה וכנראה בשעה שהם הסתובבו היא כבר היתה מאוד עייפה ולכן בכתה, לי עדיין נראה שזה בגלל הבית, אבל היא היתה בסדר וישנה יפה ובקיצור נגמר בשלום