מה אתם שומעים?

[AeroTom]

בהחלט אלבום קצת בלתי מוערך

"Acadian Driftwood" אכן נהדר, וגם ראוי לציון "It Makes No Difference", הוא מהשירים היותר אהובים עלי שלהם. וזה גם אלבום הסטודיו האחרון של "הלהקה". הצעד הקטן בסטודיו, לפני הריקוד האחרון שלהם בהחלט שיגיע שנה לאחר מכן.

 

[boten d]

כל מיני דיסקים נהדרים שלא שמעתי תקופה

Pink Floyd - Atom Heart Mother Van der Graaf Generator - Godbluff bubu - Anabelas שלושה דיסקים אדירים שלא שמעתי זמן לא מבוטל...

 

[Barmelai]

../images/Emo45.gif

שני הראשונים שרשמת לא זקוקים לאישורים, יש להם את הקבלות שלהם. השלישי - bubu - Anabelas הוא אלבום מופת מארגנטינה, מאלבומי הפרוג הגדולים באמת שיצאו במדינה שאינה דוברת אנגלית. מה שלא מפריע כי האלבום האינסטרומנטלי בעיקרו. שלושה קטעים יפיופיים ועדינים, עם ניחוחות דרום אמריקאיים שלא נמאס להקשיב להם שוב ושוב. למי שמתעניין במה שהלך בארגנטינה בשנים של הפורום, זהו אחד האלבומים הגדולים שיצאו בה. לא יודע אם ממש יעניין אותך לדעת שהאיש שמראשו בקעה יצירת המופת Anabelas, שמו הוא DANIEL ANDREOLI התגורר עד לא מזמן במשך שנים בחיפה. בודדים ידעו על כך, בעיקר ארגנטינאים בעצמם, ידוע לי על מישהו שניסה ליצור איתו קשר אבל נכשל. בינתיים שב דניאל אנדראולי לארגנטינה לאחר שלא מצא את עצמו בישראל. סיפור החמצה עצוב עבור מי שמכיר את האלבום.

 

[boten d]

וואלה?

הבנאדם גאון ! אחד האלבומים הטובים ביותר שאני מכיר.

 

[Mr Mustard]

בהחלט אלבום ענק...

אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי אותו, זו באמת הייתה חוויה בשבילי. לצערי לא שמעתי אותו הרבה זמן, לא יודע למה... ניתן לו כמה שמיעות עכשיו. למי שמתעניין, בנהחה שאני זוכר נכון, מדובר במעיין שילוב של גישה מעניינת מאוד לרוק מתקדם, עם דגש חזק על השילוב בין קלאסי לג'אז, מזכיר את קינג קרימזון, אבל בכלל לא חקייני. מעניין לשמוע שלא ממש מדובר בלהקה, אלא במלחין שכותב ללהקה המבצעת, שגם מאלתרת יופי במגוון כלים מטורף (יש איזה שמונה נגנים).

 

[giba70]

לו ריד../images/Emo11.gif דייויד קרוסבי../images/Emo150.gif ואמברוזיו../images/Emo152.gif

ממה שאני זוכר כרגע, בסוף השבוע החולף הקשבתי לאלה: Set the Twilight Reeling של לו ריד. אלבום פחות מוכר שלו מאמצע או סוף שנות ה-90, ואני אוהב אותו באופן מיוחד. יש בו טקסטים פוליטיים (Sex with your Parents למשל), טקסטים אישיים (Trade In הנפלא) וטקסטים ניו יורקיים של לו ריד ודלת אמותיו (NYC Man) וגם מגוון מוזיקלי גדול יחסית למינימליסטיות והחד-גוניות העוקצת והבועטת שמאפיינת את העיבודים של לו ריד. אם רק הייתי זוכר את שמו של האלבום של דייויד קרוסבי הייתי כותב לכם עליו.... אלבום טוב מאוד, אני לא זוכר אם זה אלבום ראשון שלו לבד, ואם כן אז הוא גם יכולהיכנס לשרשור אלבומי הביכורים. בכל מקרה רבים מכם מכירים אותו ולכן לא נראה לי שיש צורך להכביר מילים. ומשהו שלא מהעולם של הפורום הזה: Mestre Ambrosio הברזילאים שמנגנים מוזיקה מסורתית של מרקאטו וסיראנדה (מה זה השמות האלה?) עם הבסיס האפריקאי של המקצב וכלי ההקשה. כמו שאומר כבוד השופט אומברטו..... דה סילבה ב"הרצועה": "אני שומע זה, אני נֶנֶה"

 

[Aeroguy]

עוד אחד ששומע את Massey Hall של יאנג...

אין מה לומר, הבנאדם גאון. גאון הדור. נפלא. מדהים. ענק. גדול. מושלם. הוא גורם לי להתרגש כמו פקאצה...