מה אתם עושים???!!!!!

[e-shfiyut]

מה אתם עושים???!!!!!



אני לירן לאלו מביניכם שלא מכירים אותי ואני ממש השתנתי מהפעם אחרונה שכתבתי פה.... הנושאים האלו של כל האהבה וזיונים ואייסיקיו זה בולשיט.... החבר הכי טוב שלי התאבד לפני חודשיים ועכשיו כל יום אחר מישהו אומר לי שהוא רוצה או מנסה להתאבד... לי נמאס כבר מהשטויות שלהם... ואני בניגוד אליהם לא רוצה למות אפילו קצת.... אני לא מצליחה להוציא אף אחד מהם מהדכאון... אני רוצה לעבור מפה כמה שיותר רחוק כי בקצב הזה אני סתם סובלת.... אולי יש לכם רעיון מה אני יכולה לעשות... ניסיתי להסביר להם... זה לא עזר.. רובנו רואים פסיכולוג וגם זה לא עוזר... ההורים מעורבים בהכל וגם להם אין מה לעשות.. אני נואשת... ואז אני קוראת כאן כל מיני שטויות על כל מיני דברים ממש לא חשובים... רוב הסיכויים שאני לא יקרא את התגובות.... כי אין לי מתי כל היום אני עם החברים שלי מנסה לשמור עליהם בחיים. הצילו

 

[Oi Vey Zmir]

כן לא שחור לבן?



נכון שבאופן כוללני לגמרי רוב שכבת הגיל שלנו (טיפשעשרה? רק יהודים יכולים להמציא שמות כאלה) מתעסקת בצבע הגומיה/פירמת הבוקסר, אבל זה שלב מעבר...זיונים ואהבה זה כן חשוב. אייסיקיו לא, אבל זאת דעתי. יש כאלה שיש בהם יותר ויש הרבה מאוד בגילנו (אני בת 17.5 לא יודעת מה המצב בפורום) שהם חלולים וריקים...וכדומה. זה השלב בחיים שבו צריך וחשוב להתעמק ב``שטויות`` כמו אהבה...אני למשל מתעסקת בהרבה יותר, אבל זה סובייקטיבי. אנשים שמגיעים למצב בו הם רוצים להתאבד בד``כ לא מסופקים מהמצב שלהם. הם לא מסוגלים להתרכז בדברים טיפשיים כמו אהבה, זיונים, אייסיקיו. או שאין להם אהבה או שהם רגישים מדיי, או שהם נכנסים לדברים האחרים ממש קשה. אז אני גם מסוג ה``מהורהרים`` והרבה פעמים אני מגזימה, אבל להתאבד? קודם אני מנסה. אני צפה...כן בקיצור- אין לי מושג מה אני באה להראות פה אבל באמת- תרגישי טוב...יום טוב... אוי

 

[קורט קוביין]

טוב לא משנה, זה לא אמור להיות כאן.

 

[flowr..]

כל אחד,



כל אחד חשב לפחות פעם אחת על להתאבד.

 

[rastotman]

ראיתם עובדה? אני ראיתי...



כמה סבל גרם לי לשמוע אנשים אומרים לי שאני מיוחדת וחכמה ואף בנאדם נורמלי לא חושב על המוות, ולא שואל את עצמו ``התיכונה אלך?``. ופיתאום אתמול נחתה עלי העובדה הזאת. וישבתי בסלון גוססת מכאבי ראש ליד אמא וראינו טלויזיה- תוך כדי שמדי פעם אני פולטת איזה פרחה מטומטמת, ומה לעזאזל מיוחד בה? ואבא מילל על ירידתה של אילנה מגדולתה, ואח קטן שצורח שניגמרו לה הנושאים כי בשידור חוקר מיתחרה איתה. אווה הראש. ואז, מתוך השחור, אמא אומרת לי- אבל היא באמת משונה, מי נורמלי חושב על דברים כאלה? אז אני התרוממתי בכוחות שלא חשבתי שהיו לי, ואמרתי לה את שעל ליבי [את נורמלית? תגידי לי שאת לא רצינית! מתוך שלוש פרחות אני אמצא לך אחת שכותבת שירים ולא מראה לחברות שלה] מתוך 12 אני אמצא לכם אחת שנחשבת בקרב חברותיה לדיכאונית. ושלא לדבר על חברות של אנשים בעלי אינטילגנציה, שמה נהוג לדבר על מוות, זה מה עושים בגיליונו- מדברים על מוות, שותים ולוקחים סמים- ובלי להפסיק להשגיח על החברים שלך שהם לא מתכננים ללכת עם זה רחוק מדי. פתאום ניזכרתי איך פעם לילך אמרה לי בטלפון- אחרי שכולם כבר הפסיקו עם הקטע הדבילי של לשים לב שאני לא הולכת לקפוץ מאיפושהו פתאום, שניראה לה שהכי טוב בשבילי זה שמכונית תיפגע בי כי אין לי אומץ להיתאבד [איזו מתוקה] [לא בציניות- זה דבר קטן ומתוק להגיד]. ואז היא גם אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה להקליט את השיחה הזאת כדי להשמיע אותה בהלוויה שלי [הקרובה מין הסתם]. מהצד השני של הטלפון אני עשיתי קולות של תעזבי אותי אני לא מיתכוונת למות בקרוב, רק אמרתי שמותר לחשוב על זה, וגיליתי שהזרם בצינור שלנו מספיק חזק כדי לפגוע בכף רגל שלי אם מחזיקים אותו ליד הפופיק. וחבל שאת לא ניכנסת לפה, למרות שאנשים אצלך מעסיקים אותך. מפעם אחת שאת ניכנסת, יש לך את כל הסיכויים להיתאכזב- תחזרי!

 

[rastotman]

זה מטומטם-



זה מיותר, וזה ברור מהרגע הראשון, אבל פתחתי את זה איך ששלחתי את ההודעה- הקישוריות מחייבת.

 

[מתח]

פרחה מטומטמת?



אני חייב לציין שממש נדהמתי.. יש מצב לזלזל בהכל, אבל את דפוקה בטירוף, אחותי. היה לי לילה ארוך ומלא באלכוהול, כתיבה ואפילו קצת דמעות, ואני רוצה להגיד לך שכל זאת רק בגלל שקלטתי את הגדולה של עינת. פרחה זה הדבר האחרון שיכולת להגיד עליה. ואני מניח שתגידי שגם אני איזה אידיוט דיכאוני שמחפש תשומת לב - אבל שימי לב, I don`t give a fuck.

 

[rastotman]

חח.. יש מצב..



היי מתח, אתה הבנת אותי בעקמומיות בעיקר כי לא חשבתי שבא עוד זרם של אנשים חדשים שעדיף להיתחשב בהם. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. אני לא אקרא לך דיכאוני. בכל מיקרה לא הייתי קוראת לך ככה, וגם לא מהורהר, או אחד שחושב יותר מדי או שום דבר אחר. פשוט מגניב לגמרי איך שהקטע הכל כך ברור מאילו שאנשים יזדהו עם [עינת?] המיתאבדת, שחצי התוכנית דיברו עליו- ועל כמה שקל לדחוף אנשים ושכל מה שצריך זה מישהו שהם יזדהו איתו כדי פשוט להיתאבד- [איזה מישפט מעוות, טלי הייתה צובעת את כולו בוורוד]- אז זה מגניב לראות מישהו שבאמת היזדהה איתה. סביר להניח שגם אני הייתי מיזדהה איתה אם הייתי בשלב שכל מה שאנשים יכלו להגיד לי היה תפסיקי לחשוב יא דיכאונית [וזה לא עוזר!]. אז פשוט הייתי מיתמקדת בכמה ההורים שלה מטומטמים וכמה שלא מבינים אותי כמו שלא הבינו אותה [אצלי זה היתחבר גם עם משברי טימטום של ילדים קטנים]. ואני לא יודעת, יש כל כך הרבה אנשים שמנסים/ניסו/דיברו על/מדברים על/הצליחו להיתאבד- למה היא? אז נכון שבכל הקטע הזה יש איזשהו קסם, וכיף לשמוע מה אומרים אנשים, וזה נישמע עמוק וכאלה [ניסית לא להגיד אמור להיות עמוק- ולא יצא הרבה יותר טוב]- אבל למה היא? יש לי את התוכנית מוקלטת כדי להוכיח אם צריך- היא סתם אמרה דברים שכולנו חשבנו בשלבים הכי סתומים [כשאי אפשר להמשיך את קו המחשבה] של הקטע של אימרו לא לחיים. ויותר מזה- השירים שלה היו סתם גושי מילים, ממש גושי מילים, אני רואה את נעמה יושבת וכותבת אותם אני הייתי יכולה לכתוב אותם [פעם, ואני לא אכתוב גיל, כי אפילו אם אני אכתוב בת כמה אני עכשיו זה ישמע כאילו אני אומרת משהו רע עליה -אחרי הכל היא הייתה בת 17]. -ואני כותבת את זה אחרי הרבה טיולים בבמה, כבר מצאתי שירים שלא מציקים לי, ואני בדרך ללמצוא שירים שאני באמת אוהב. אני חושבת שפשוט יותר מדי אנשים כותבים שירים [וספרי דבורה רון פדר]. ובחזרה אליך, אני לא מבינה למה הפכת אותה ל-``גדולה של עינת``- אני לא חושבת שהיה בה הרבה יותר ממב שאני ראיתי, אולי לא יצא לך לראות הרבה אנשים מדברים על ``כאילו דברים דיכאוניים``- מה שלא ניראה לי סביר- איי דונט נו.. ואני כל כך מקנאה בך- לילה של אלכוהול וכתיבה- מספיק לי לילה של אלכוהול וקצת דמעות מספיק לי לילה של אלכוהול ותיקשור [היי, תנו לי לילה ואלכוהול ואני מאושרת]. אתה יכול להגיד לי שאני מטומטמת וזאת הרגשה נוראית ואני לא מבינה כלום, אבל אני רק רוצה פיסה מהקטע.

 

[דולצינאה]

היי ראסטות -



אני מתעניינת, אולי תפרסמי פה קישור לחלק מהשירים ש``לא מציקים לך`` (או לפחות שם יוצר אחד מוצלח?)- פשוט מעניין אותי מה את מחשיבה כשירים טובים, כאחת שהיא כל כך אנטי-כתיבה. אז אפשר?... דולצינאה.

 

[מתח]

יש מצב? יש מצב.



זה פורום בטוח... תדעי שרבים קראו את דברייך, רק אני הגבתי, אבל לכי תדעי, לכי תדעי. את יכולה לקרוא לי איך שבא לך, זה לא מעניין אותי. אני לא בן-אדם שמעניינות אותו קטגוריות. ולא אכפת לי מה תגידי, ``תקראי לי דכאוני ומוזר... אבל יום אחד גם אתם תבינו`` בדבריו של אביב גפן (גם אני הייתי פריק שלו לפני שנתיים-שלוש). אנשים שיש בהם את הבאג, או אולי את המתת, זה תלוי בזווית הראייה - הם אנשים דכאוניים, נכון. לרוב הם גם אנשים עמוקים, שחושבים, וכותבים, ויוצרים. דכאון וייאוש מהעולם הזה הוא לרוב סימן של עומק, של רגישות. אני לא מדבר על עצמי כאן, ולכי תדעי - אולי אני עוד איזה אידיוט מזוייף. אבל בעינת ראיתי יותר, ולא בגלל ההתאבדות - אלא בגלל כל השאר. להדחף להתאבדות? אני פה, לא? קראת את הדברים שכתבתי? ניסית להבין? אני חושב שלא. את מדברת על ``הזדהות`` כעל מילת גנאי. בולשיט, אני אחייה איך שאני רוצה, ולך יש את בריטני ספירס כגיבורת תרבות, ואני רואה את עינת. וזה לא שלא הכרתי הרבה אנשים, ולא שלא הכרתי אנשים שאיבדו את עצמם לדעת, אבל הרגשתי משהו יותר בעינת. תקבלי - או לא. לא הזדהיתי איתה מבחינת ההורים, או המצב, אלא האופי, הפשוט. כמה פשוט. ברור שעינת נבחרה בגלל המצלמה.. אבל ההזדהות שלי איתה היא יותר עמוקה. את יכולה להגיד שלא הציגו אותה כראוי, לא מספיק לעומק ואת צודקת, אני מנסה להשיג כל פיסת מידע אפשרית - את הקסטה המקורית עם אפשר, אולי את שיריה. אני אבין יותר מעצמי, דרכה. כמה שיש אנשים מזוייפים בחוץ שמזיינים את השכל עם ``הלוואי שתפגע בי משאית, דניאל הלך עם מורן ולא איתי!`` וכל הבולשיט הזה - זה לא מעיד על כלום. תקראי לזה איך שתקראי לזה, אבל האנשים הללו מזוייפים, מחפשי תשומת לב, חסרי כל. כמה אנשים ברשת ``הזדהו עם עינת`` בימים האחרונים? המונים! ולמה? ``כי גם אני רוצה להתאבד``... פששש. ``אל תדבר איתי יותר, אני רוצה להתאבד``. עובר שבוע ``שלום אלון!``... נו באמת. הנקודה היא שאולי את צודקת, ואולי באמת המיקוד שלי בעינת הוא בסה``כ לולאה, ויכול להיות שאני בכלל מוציא ממני דברים שלא ידעתי שיש בי. תמיד הייתי דכאוני, וחושב יותר מדי, ומנסה להבין... אבל הצורה שעינת דומה לי, זה מחליא. בית-הספר, סמים, אלכוהול, חברים, חברות, סקס..... וחרא. ``תגיע לבית-ספר, יש לך כל כך הרבה פוטנציאל!`` ``אם הייתי כמוך בגילך, הייתי עושה עם זה כל כך הרבה`` - מסגרת מזויינת. איזו היסחפות חסרת מטרה. תחשבו מה שתחשבו. אני שונה. שונה זה לא בהכרח טוב. זה לא מיוחד. זה לרוב דפוק, הרוס, מחוק, שרוט. חסר סיבה ומטרה. ורק ימים יישפטו. אם את באמת רוצה לשבת לדבר על זה ברצינות פעם, תגידי - ואולי אפילו נדבר באמת.