מה אתם חושבים ?

[talila3611]

מה אתם חושבים ?

אני גרושה חודשיים וחצי אחרי 13 ש' נשואין עם 2 בנות. היום הבת הגדולה שלי היתה איתי בעבודה. ברור שהגרוש התקשר אליה פעמיים. אין בעיה עם זה. אבל שהחברה שלו תתקשר לבת שלי 3 !!! פעמים כשהיא יודעת שהיא איתי בעבודה ולהציע לה לבוא איתה לטיול בקניון. זה לא חוצפה בעיניכם ? זה לא אומר משהו רע מאוד על הבחורה הזו ? בכנות. מה הייתם חושבים ? אין לה טיפת כבוד אין לה אלהים.

 

[טלה צפוני]

חושב

שאת צריכה לחייך ולהעריך.

 

[י ל ד ת האור]

אני חושבת שזה מאוד נחמד מצידה

לטייל בקניון במקום להתקע עם אמא בעבודה לא רואה איפה הבעיה (חושבת אפילו שנסתה לעזור לך) תקבלי אותה זה יראה לך אחרת

 

[יערית]

משהו רע?אין לה אלוהים?

הלו אמא...

למה את חוששת למקומך?זה לא מה שהפריע לך על אמת,חבל לבזבז עצבים על חשש שמישהי תכנס שם במקומך ותיקח את תשומת הלב של הילדה. לו הילדה שלי היהת איתי בעבודה והחברה של אבא היתה מציעה לה לטייל איתה בקניון,הייתי שמחה שהיא מתחשבת בילדה ובטח שגם בי, לוקחת עט ונייר,רושמת קנייה שבא לי שיקנו עבורי מהסופר פארם ומאחלת לשתיהן בילוי מהנה! אין לה אלוהים,משהו רע..לא נסחפנו ?ואני מאד מבינה את הצביטה, אבל חבל להתעסק בתפל ולא בעיקר,העיקר זו הילדה. ואולי...היא בכלל מבלה לצידך אז גם זה משהו.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

דפקא נחמד...

אבל אם מיותר לך... יכולה היא להתקשר לשלי...אתן בשמחה לטיול זמני.

 

[Lonely In Blue]

חודשיים וחצי.... זה מעט זמן...

זה יעבור לך. ואם "בטעות" זה לא יעבור לך, פתאום תתחילי לקטר שהגרוש אינו מתקשר לבת שלך. אפילו לא פעם ביום. ושהחברה שלו... בכלל לא איכפת לה מהילדים שלך. אבל... נהיה אופטימיים... זה יעבור לך. נקווה.

 

[magic40]

כבדהו וחשדהו אנשים!

היא יכלה להתקשר אליה ערב קודם ולהציע את הבילוי בקניון

 

[d a n i e l s 5]

הנה לך תרחיש....

סיפרה לנו הגב' "אבא התקשר פעמיים"...אחרי שסיים לשוחח עם הבת שלו , התקשר לבת זוגתו אמר לה "עצוב לי , שוחחתי עכשיו עם הבת שלי והיא סיפרה לי כמה משעמם לה עם אמא בעבודה, מבעס שאנחנו לא יכולים לספק לה בילוי אחר בזמן החופש". אמרה זוגתו שתחיה.."וואלה אני יוצאת עוד מעט לקניון אולי אני אתקשר אליה ואציע לה לבוא איתי...ככה הילדה תהנה והאמא תעבוד בשקט". כבדהו כן בהחלט ,ממש לא חשדהו..... ולך אמא , יכולה להבין את "הפגיעה" את המחשבה ש"מנסים להיכנס לנעלייך"...זה טבעי וזה בסדר...מציעה לך אחרי שסיימת להתעצבן לחשוב בהיגיון ולברך על היוזמה.

 

[בסימן עליה]

חושבת שהיא היתה צריכה להפגין רגישות

אם היית אומרת שאת גרושה כבר הרבה זמן, הייתי אומרת שהחברה של הגרוש אוהבת את הבנות, מה צריך לבקש יותר, אבל אחרי חודשיים וחצי היא הייתה צריכה להפגין קצת רגישות.

 

[DREAMER שכמוני]

להיפך!!!

זה מלמד על קשר טוב ביניהן!! ואת במקום להעריך/להנות/להתרגש, שככה אוהבים את הבת שלך, מחפשת היכן לשים טריגר....... פשוט מדהים. מצד אחד אמהות גרושות מתבכיינות, על החברה, שאולי לא תאהב את הילדים שלהן ותתעלל בהם.. ומצד שני, כשהנה עדות למצב שונה לגמרי, אז מחפשים היכן הקטצ'?......... קנאה, היכן שלא ראוי לה להימצא! זה מה שקורה, כשלא חושבים באמת באמת על הילדים, אלא על כל מה שרק אפשר מסביב...<הגרוש, מה הוא עושה, בת הזוג של הגרוש, ולמה כל כך טוב להם ביחד?.....> חוצפה? משהו רע? טיפת כבוד? אין לה אלוהים?......אולי תמצאי עוד כמה גרעונות, זה הרי כל כך פשוט וקל, לא? החיים הרבה יותר פשוטים ככה, לא? למה לראות את חצי הכוס המלאה ולשמוח בשמחתה של הילדה??????.

 

[טלה צפוני]

../images/Emo141.gif על המילים

 

[בסימן עליה]

אחרי חודשים וחצי שהם גרושים

 

[DREAMER שכמוני]

חודשיים וחצי........./images/Emo9.gif

גירושים זה לא מהיום למחר. אני מוכנה להמר, שתהליך הגירושים לא החל לפני חודשיים וחצי, ככה פתאום, בלי שום "הכנה" מראש. זה לא שאנשים פתאום מגלים, שהם הולכים להתגרש, זה הרבה יותר מורכב, והרבה יותר ארוך...<ואני לא צריכה לספר לכם, האלופים בנושא, ועוד בפורום גרושים גרושות. <זה בסדר, הורי גרושים, יש לי קצת ידע בנושא, לפני שתתנפלו עלי....

>, ככה שאם תעשו חישוב, לא מרגע שהגט נעשה רישמי, אלא מהרגע שהידיעה על הגירושים הצפויים החלה לחלחל...תגלו שמדובר ביותר מחודשיים וחצי! במקרים הרעים לוקח הרבה הרבה יותר ורק בגלל הבירוקרטיה...טפסים וכו. אז בואו נעזוב את העניין, הכל כך לא רלוונטי לענין והוא ה-חודשיים וחצי. היא עשויה מצמר גפן? עובדה, שלגרוש שלה יש כבר בת זוג, אז??? להתעלם מהנסיבות, מהמציאות? אה, ואולי הכי חשוב <וכרגיל זה משום מה נשכח...> לא שמעתי תלונות מצד הילדה..... די כבר, אז כואב, אז עצוב, אוקיי, אבל יש גם אור בקצה המנהרה, יש לגרוש שלה בת זוג <וזו עובדה, שלא אני המצאתי>, שרוצה בקשר עם הילדה ושלילדה טוב איתה, דווקא כאשר בדרך כלל לילדים נדרש הרבה יותר זמן מחודשיים וחצי להתגבר על הגירושים של ההורים ולקבל את בני הזוג השניים של ההורים שלהם. והנה אני תורמת את הפרח, שקיבלתי מטלה צפוני

<תודה טלה

>

 

[טלה צפוני]

אם תרמת אז

מגיע לך הרבה יותר

 

[DREAMER שכמוני]

אני דואגת לתרום כל מה שיש לתפוז

להציע. הם משלמים ואני תורמת.

זה המבחר, שהיה להם היום בחנות, מצטערת אבל לא מצאתי יותר...

הבטיחו שמחר יזמינו עוד

 

[DREAMER שכמוני]

חוץ מזה...

לא שמעתי שהיא אומרת, שכואב לה, שעצוב לה, שהיא מרגישה למשל שבתה מתרחקת ממנה...<אז היה ליבי עליה...> מה ששמעתי, וזה היה כתוב שחור על גבי לבן <לא מדובר בפנטזיות חסרות שחר שלי> שהיא מאשימה את החברה בהאשמות <שלא לומר באופן בוטה יותר> חריפות ביותר, ואני לא אחזור עליהן. אם היא הייתה כנה איתנו, אז הייתי אומרת כל הכבוד, אני מבינה, אך למה להפיל את הכעס על החברה דווקא? כי זה הכי נוח? ולמה לדעתכם זה בסדר? אולי אם הייתם מסתכלים משני צידי המתרס, אז הייתם מבינים, שקיימת האפשרות, שהחברה הציעה את הצעתה מתוך נדיבות ותום לב <אלא אם יוכח לי אחרת, אבל לא זה הסיפור>