סיפור אמיתי
לפני 50 שנה שני גברים בני 20 ישבו להם בפונדק דרכים אי שם במזרח אסיה. נכנסת לפונדק צועניה ומציעה לקרוא להם בכף היד. הראשון מסרב השני מושיט יד ושומע על נסיעות סביב העולם, על כסף גדול שירווח בקלות, על אישה יפה ובת מוכשרת שתהיה לו וגם על מותו בטרם עת בגיל 44. הבחור צוחק ולועג וזורק לצועניה חופן מטבעות. בנתיים השנים עוברות והבחור מצליח נפלא בחיים, הוא קורע את העולם ומתחתן עם בחורה יפיפיה. ביום הולדת ה-40 הוא מזכיר לחברו בצחוק מתגלגל שנשארו לו עוד 4 שנים לחיות ושהוא ממהר להספיק המון בזמן שהוקצב לו. עוברות עוד 4 שנים. הבחור יושב שוב עם חברו משכבר הימים במסעדה.הכל כרגיל. מתכננים פגישה משפחתחת לעוד יומיים. בתום הסעודה הבחור הולך לרחוץ ידיים. אחרי כמה דקות מגיע מלצר לשולחן ומזעיק את החבר לגשת לשירותים, ראו את חברו יושב על הריצפה ונראה חיוור מאוד. בדיקה קצרה מאמתת את מותו. הוא מת יומיים לפני יום הולדתו ה-44. החבר שמצא אותו הוא אבי . האם מותו היא נבואה שהגשימה את עצמה, מין סוג של מציאות ניבנת, או גורל נטו? נראה לי שזה מסוג השאלות שאין עליהן תשובה.