מה אתם הייתם עושים?
אז ככה, אני נשוי כבר 10 שנים לאשיתי. אנחנו ביחד סה"כ 14 שנה ויש לנו 2 ילדים ועוד אחד בדרך. סה"כ יש לנו חיים משותפים לא רעים. אין בעיות כלכליות, אנחנו מסכימים כמעט בהכל בנושא חינוך הילדים, כמעט ואין מריבות ואין צעקות אבל הבעיה היא שאין ביננו כמעט יחסים. כן, אנחנו מבלים את סופי השבוע שלנו ביחד עם הילדים אבל מעבר לזה אין כמעט כלום. יש לנו כמה אי הסכמות אבל הכל כמעט פתיר למעט... אישתי איבדה לחלוטין את המשיכה המינית אלי ולא מדובר בדבר חדש. בערך חצי שנה לתוך מערכת היחסים שלנו הרגשתי את זה קורה (ז"א לפני 13 וחצי שנים) אבל מאד אהבתי אותה וגרנו ביחד, התחתנו ועברנו לגור בחו"ל. הילדים נולדו שניהם בחו"ל. המשיכה המינית שלה הלכה ודעכה. בהתחלה, כמובן, היינו עושים את זה כמו שפנים אבל אז היא התחילה לסרב. המצב הלך והחמיר ולפני בערך 6 שנים הגענו למצב שבו אין יחסי מין אם אני ממש לא לוחץ וגם אז אני לרוב מרגיש כאילו היא עושה לי טובה. כשהיינו בני 25 אמרתי לעצמי "או קיי, אני אחכה עד שהיא תהיה בת 30+ אז היא תהייה חרמנית אבל זה לא קרה ולמעשה אישתי ביקשה ממני סקס רק כשהיא רצתה להיכנס להריון. אני מאד פתוח איתה ובפעם האחרונה שהיא רצתה להיכנס להריון אני אמרתי לה שאם היא מנצלת אותי רק בשביל להיכנס להריון אז היא יכולה לשכוח ממני אח"כ. כשהיא רצתה להיכנס להריון אלו היו הפעמים היחידות שהיא ביקשה סקס ואפילו נהנתה ממנו באופן חריג. היא כמובן עכשיו בהריון והפעם האחרונה שעשינו משהו הייתה בערך לפני חצי שנה. מעבר לזה שכמובן אין גם סקס אז אין בכלל מגע. מעט נשיקות קרות והיא בכלל לא נותנת לי לגעת בה. כל מה שאני יכול לעשות בנושא זה כמובן לצפות בפורנו ולאונן. זה לא מפריע לה בכלל. היא טוענת שאין שום בעיה פיזית אלא פשוט לא בה לה. לאט, לאט התרחקנו אחד מהשניה והיום שפוט כבר לא בא לי להיות בחברתה. במשך 14 שנה לא בגדתי בה. הסתכלתי מלא על נשים אחרות, חייתי מהסיפורים של החברים שלי והמשכתי לפנטז על זה שיום אחד אולי אישתי תהיה חרמנית. אמרתי לה שאני לא צריך לשכב עם אף אחת אחרת אבל היא לא יכולה למנוע ממני סקס. איימתי שאני אמצא חברה. אמרתי לה שזה בסדר אם היא לא מעוניינת אבל שלפחות תרשה לי לעשות משהו עם מישהי אחרת (היא כמובן סירבה). ואז לפני שבוע יצאתי עם חברים וחזרתי הבייתה מאוחר בכוונה. הגעתי בשש וחצי בבוקר והיא בכתה. פשוט עשיתי לה אנטי ולא אמרתי לה איפה הייתי. הרגשתי שקפץ לי הפיוז ואחרי כמה ימים של שקט והרגשה שהכל בוער בפנים החלטתי שאני עוזב את הבית. אני לא רוצה לעשות את זה מאחורי הגב שלה כי אני לא שונא אותה ולא מנסה לנקום בה אבל אני יודע שאם אני לא אעשה מעשה אני פשוט אמשיך לחיות ככה ובתור בנאדם מאד פסימי זה דיכא אותי נורא. הבנתי שאני יכול לאסוף בחורה ב10 דקות בכל מקום אבל אני לא יכול לקיים עם אישתי יחסי מין. כמובן שהעובדה שיש ילדים מסבכת את הכל. אני מאד אוהב את הילדים שלי ואם הם לא היו כנראה הייתי עוזב אותה מזמן. אני מרגיש שבור. רוב החברים שלי מכירים את הסיפור כי אני כל הזמן מתלונן על אישתי. הם קוראים לי בצחוק "מלאך" בגלל שלא בגדתי בה ואני גאה בזה אבל מרגיש שאם אני לא עושה שינוי אני הולך לפוצץ את הבחורה הראשונה שמציעה את זה. היו לי כבר כמה הזדמנויות ותמיד דחיתי אותן אבל אני לא יכול להמשיך ככה יותר. אפילו הצעתי לה שנפתח את מערכת היחסים (עד למשבר לא יכולתי לחשוב על זה שהיא תשכב עם מישהו אחר). אמרתי לה שאם היא לא רוצה אותי אז אולי היא תרצה מישהו אחר. היא עכשיו רוצה ללכת לטיפול אבל אני לא מאמין שאפשר לשנות אותה. אין שום סיכוי שמאפס רצון היא פתאום תהפוך למשהו אחר. אני לא צריך שהיא תעשה לי טובה. אני רוצה שהיא תרצה לעשות את זה. היא לא ביקשה ממני מין כבר איזה 10 שנים למעט הפעמים שהיא רצתה להיכנס להריון. אז מה עושים עכשיו?
אז ככה, אני נשוי כבר 10 שנים לאשיתי. אנחנו ביחד סה"כ 14 שנה ויש לנו 2 ילדים ועוד אחד בדרך. סה"כ יש לנו חיים משותפים לא רעים. אין בעיות כלכליות, אנחנו מסכימים כמעט בהכל בנושא חינוך הילדים, כמעט ואין מריבות ואין צעקות אבל הבעיה היא שאין ביננו כמעט יחסים. כן, אנחנו מבלים את סופי השבוע שלנו ביחד עם הילדים אבל מעבר לזה אין כמעט כלום. יש לנו כמה אי הסכמות אבל הכל כמעט פתיר למעט... אישתי איבדה לחלוטין את המשיכה המינית אלי ולא מדובר בדבר חדש. בערך חצי שנה לתוך מערכת היחסים שלנו הרגשתי את זה קורה (ז"א לפני 13 וחצי שנים) אבל מאד אהבתי אותה וגרנו ביחד, התחתנו ועברנו לגור בחו"ל. הילדים נולדו שניהם בחו"ל. המשיכה המינית שלה הלכה ודעכה. בהתחלה, כמובן, היינו עושים את זה כמו שפנים אבל אז היא התחילה לסרב. המצב הלך והחמיר ולפני בערך 6 שנים הגענו למצב שבו אין יחסי מין אם אני ממש לא לוחץ וגם אז אני לרוב מרגיש כאילו היא עושה לי טובה. כשהיינו בני 25 אמרתי לעצמי "או קיי, אני אחכה עד שהיא תהיה בת 30+ אז היא תהייה חרמנית אבל זה לא קרה ולמעשה אישתי ביקשה ממני סקס רק כשהיא רצתה להיכנס להריון. אני מאד פתוח איתה ובפעם האחרונה שהיא רצתה להיכנס להריון אני אמרתי לה שאם היא מנצלת אותי רק בשביל להיכנס להריון אז היא יכולה לשכוח ממני אח"כ. כשהיא רצתה להיכנס להריון אלו היו הפעמים היחידות שהיא ביקשה סקס ואפילו נהנתה ממנו באופן חריג. היא כמובן עכשיו בהריון והפעם האחרונה שעשינו משהו הייתה בערך לפני חצי שנה. מעבר לזה שכמובן אין גם סקס אז אין בכלל מגע. מעט נשיקות קרות והיא בכלל לא נותנת לי לגעת בה. כל מה שאני יכול לעשות בנושא זה כמובן לצפות בפורנו ולאונן. זה לא מפריע לה בכלל. היא טוענת שאין שום בעיה פיזית אלא פשוט לא בה לה. לאט, לאט התרחקנו אחד מהשניה והיום שפוט כבר לא בא לי להיות בחברתה. במשך 14 שנה לא בגדתי בה. הסתכלתי מלא על נשים אחרות, חייתי מהסיפורים של החברים שלי והמשכתי לפנטז על זה שיום אחד אולי אישתי תהיה חרמנית. אמרתי לה שאני לא צריך לשכב עם אף אחת אחרת אבל היא לא יכולה למנוע ממני סקס. איימתי שאני אמצא חברה. אמרתי לה שזה בסדר אם היא לא מעוניינת אבל שלפחות תרשה לי לעשות משהו עם מישהי אחרת (היא כמובן סירבה). ואז לפני שבוע יצאתי עם חברים וחזרתי הבייתה מאוחר בכוונה. הגעתי בשש וחצי בבוקר והיא בכתה. פשוט עשיתי לה אנטי ולא אמרתי לה איפה הייתי. הרגשתי שקפץ לי הפיוז ואחרי כמה ימים של שקט והרגשה שהכל בוער בפנים החלטתי שאני עוזב את הבית. אני לא רוצה לעשות את זה מאחורי הגב שלה כי אני לא שונא אותה ולא מנסה לנקום בה אבל אני יודע שאם אני לא אעשה מעשה אני פשוט אמשיך לחיות ככה ובתור בנאדם מאד פסימי זה דיכא אותי נורא. הבנתי שאני יכול לאסוף בחורה ב10 דקות בכל מקום אבל אני לא יכול לקיים עם אישתי יחסי מין. כמובן שהעובדה שיש ילדים מסבכת את הכל. אני מאד אוהב את הילדים שלי ואם הם לא היו כנראה הייתי עוזב אותה מזמן. אני מרגיש שבור. רוב החברים שלי מכירים את הסיפור כי אני כל הזמן מתלונן על אישתי. הם קוראים לי בצחוק "מלאך" בגלל שלא בגדתי בה ואני גאה בזה אבל מרגיש שאם אני לא עושה שינוי אני הולך לפוצץ את הבחורה הראשונה שמציעה את זה. היו לי כבר כמה הזדמנויות ותמיד דחיתי אותן אבל אני לא יכול להמשיך ככה יותר. אפילו הצעתי לה שנפתח את מערכת היחסים (עד למשבר לא יכולתי לחשוב על זה שהיא תשכב עם מישהו אחר). אמרתי לה שאם היא לא רוצה אותי אז אולי היא תרצה מישהו אחר. היא עכשיו רוצה ללכת לטיפול אבל אני לא מאמין שאפשר לשנות אותה. אין שום סיכוי שמאפס רצון היא פתאום תהפוך למשהו אחר. אני לא צריך שהיא תעשה לי טובה. אני רוצה שהיא תרצה לעשות את זה. היא לא ביקשה ממני מין כבר איזה 10 שנים למעט הפעמים שהיא רצתה להיכנס להריון. אז מה עושים עכשיו?
