מה אתם בוחרים??

  • פותח הנושא wisp
  • פורסם בתאריך

wisp

New member
קטע להנאתכם...

או שלא
, מי שאין לו כח לקרוא עד הסוף מוזמן לדלג למסקנה המודגשת למטה... -חוסר הבנה- למה אנשים יכולים להיות כל כך אטומים לפעמים, למה הם מתעקשים להתעלם מהעיקר ולהתייחס ללא חשוב, למה במקום להתייחס לנושא הם מתייחסים לדימוי, כאילו שהוא המטרה של כל הקטע...ולמה אנשים, מתעקשים לראות סיבה נסתרת גם כשהיא היא לא קיימת, למה הם חושדים כל הזמן שאיכשהו, איפשהו, מסתתר מאחורי המילים שלך עוקץ, שמכוון כלפיהם, שיש לך מניע נסתר ושאתה מחפש ללעוג או לצחוק עליהם, למה אנשים לא יכולים פשוט להבין את מה שאתה מנסה להעביר אליהם, גם שרמת המורכבות שואפת לחוסר קיום ושהתוכן מתסתכם בשלוש שורות וסמיילי בפינה, אנשים לא מבינים אחד את השני, וזה חבל... בבית ספר מלמדים הבנת הנקרא, מקצוע שגם ככה לא זוכה להרבה תשומת לב, הבנת הנשמע לא נלמדת, לפחות לא בתור מקצוע בעל אישיות משלו, הבנת הנשמע נלמדת בכל המקצועות ובשום מקצוע, תלוי איזה סוג מורים מלמדים אותך, אתה יכול ללמוד היסטוריה על ידי קריאת קטע ועל ידי שינון עמודים, אתה יכול גם לקרוא קטע ספרותי ולאחר מכן במבחן לחזור אחרי מה שקראת, אבל, אתה יכול גם לפעמים לראות בקטע שהסופר כתב, משמעות נסתרת, או להבין אותו ומאיפה הוא מגיע כשהוא נושא דברים, אתה יכול להבין על ידי דיון פתוח עם מורה ותלמידים את ההשלכות שיכול כל פרט קטן לגרום על ההיסטוריה כפי שהיא התרחשה וכפי שיכלה להתרחש. לצערי הרב מורים נוטים לנסות ולהתייאש, וילדים שהולכים לבית ספר ואחר מתבגרים כשהם לא יודעים להבין לאן מכוונת המילה או כיצד להגיב מאבדים את פתיחות הדעת של הילד הממוצא ללמידת דברים חדשים, כמו שקשה ללמד כלב זקן טריקים חדשים, או במילים אחרות, את סבא להשתמש בפלאפון, ככה קשה לילדים אחרי צבא, שלפעמים מעוניינים להמשך לימודים ולמידת מקצוע להגיע לרמת הבנה של מרצה, לפעמים גם קשה להבין מאיפה מגיע הקטע הממוצע אשר נכתב בפורום מסויים, האם הוא מגיע מכעס על משהו שהתרחש? ומנסה, בעצם, להתלונן למישהו, האם הוא חושב שהוא יכול לחנך אותנו כשהוא מטיף לנו ככה?, למה הוא מציין דברים ברורים שכולם יודעים?... לאחרונה דרכי התנגשה בהמון חוסר הבנה, לפעמים כלפי, ומכאן מגיע הכעס שלי, לפעמים כלפי אחרים שניסו רק לעזור ולא התקבלו בעין יפה כל כך, בעיתונים, שכותבים מנוסים בעלי ניסיון וידע מגלים רמת סתימות שנובעת גם מרגשות שלהם לנושא וגם ממסקנות חפוזות, וכל זה בעצם הטבע שלנו, אנחנו מבינים את עצמנו וזה מה שחשוב, האחר יכול להתכוון לגלידה בטעם ריבת חלב ופקאן, שד"א נורא טעימה, אבל אני רואה רק שוקולד ולפעמים קצת וניל, ונמאס לי מהטעם הזה, לכן אני מחזיר את הקופסא למקרר, שם את הכפית במדיח, ונותן לקופסא להישאר שם, או נותן למישהו אחר לאכול אותה במקומי, בשורה התחתונה שתיכף מגיעה אז אנא לא לדאוג, רציתי לבקש מכל אחד שקרא וקצת הבין, הוא לא מחוייב להבין מאיפה אני בא, זה לא מה שאני מבקש, הוא לא חייב להבין את מה שרשמתי והוא מוזמן לסגור את החלון של ההודעה אם הוא רוצה, ואני מצטער למי שקרא את זה והוא לא מרוצה ממה שרשום, כי לא מצאתי פורום אחר שהנושא שלו יותר מתקשר לנושא שלי, מה שאני מבקש זה בבקשה תנסו לגלות קצת יותר הבנה, אם אתם לא רוצים אחד כלפי השני אז תנסו כלפי השלישי, ואם זה לא עובד, אז לפחות לכל מי שיש ילדים ולמי שעוד יהיו, שינסה ללמד אותם להבין יותר ממה שברור לעין הלא מיומנת, זה יעזור גם לו, זה יעזור גם לי, ואני מקווה מאוד שזה יעזור גם לכם תודה
 
טל, קודם כל, תודהההה ../images/Emo24.gif

אתה מתאר תחושה שאני מכירה מכיוונים שונים. היא מאוד מאפיינת את גיל ההתבגרות, ולצערי דועכת עם השנים (מין קהות חושים שמגינה עלינו מהתיסכול) דיברת על הבנת הנשמע. זה מסובך!! בהבנת הנקרא, אנחנו מתמודדים בעיקר עם מילים ולפעמים עם משמעויות שמסתתרות מאחוריהן. בהבנת הנשמע, יש לנו הרבה יותר מידע.... יש לנו את המילים, שהן המסר המילולי שאנחנו מעבירים, ויש לנו את שפת הגוף שיכולה להעביר יותר ממסר אחד בו זמנית, ובהחלט יכולה להעביר מסרים הפוכים למילוליים וללא מילוליים. הבנת הנשמע מחייבת אותנו להקשבה מאוד עמוקה וטוטלית ואדם לא יכול להיות בקשב כזה לאחר, מבלי לשמוע את עצמו. חלק גדול מהאנשים (לצערי, כבר אמרתי?) לא חי בשלום עם עצמו. הבנת הנשמע מחייבת אותנו לסובלנות, לקבלת האחר. אדם לא יכול לקבל את האחר אם אינו מקבל את עצמו. ורובנו מקבלים חינוך "פולני" - כזה שבנוי על רגשות אשמה. אז תודה על שחידדת את הצורך להתחבר לעצמנו, ולהקשיב לאחרים אני מזמינה אותך להשתתף כאן בפורום באופן קבוע, ולחדד את האמירה שלך בתגובותיך. מה אני רוצה לומר? כשהגולשים כותבים כאן את הגיגיהם, שתף אותם, האר את ליבם לשמוע את הדברים הללו שכל כך חסרים לדעתך. דבר אלינו מנקודת הראות שלך, מהמקום הכל כך מחובר שלך היום כי רוב המבוגרים כבר שכחו קצת...
 

wisp

New member
מצטער על

התגובה המאוחרת....שכחתי שכתבתי בפורום הזה
תודה על התגובה שלך....חלק מהכוונה של ההודעה הזאת הייתה למצוא מישהו שיוכל להזדהות איתי ולתמוך בדבריי (גם אם לא ידעתי את זה קודם), אני בהחלט אנסה להשתתף בפורום ולהבין כמה שיותר...
 

wisp

New member
מה אתם בוחרים??

היה היה שלושה בנים לקיסר(או בנות למי שרוצה), יום אחד נשלחו לשמים לבקש מהאל כל אחד מתנה כרצונו, אחד ביקש מהאל שחותמו יישאר בעולם לאחר מותו, אחר ביקש אושר לזוג אחיו והשלישי ביקש את סליחתו של האל אבל הוא לא יכול לקבל את מתנתו הנדיבה כי הוא ידע שלא יוכל לעולם להחזיר לו כגמולו. איזה ילד הכי ראוי לשבת על הכס לדעתכם??, ואיזה הייתם רוצים כבן?? (מותר לבחור רק באחד
)
 
הייתי בוחרת בשלישי

כי הוא לא מקבל דברים כמובן מאליו, כי הוא צנוע, ולכן לא ירושש את הממלכה, כי הוא חי בהדדיות, כי הוא לעולם יעריך את נאמנות נתיניו, ועבודתם, וייתן להם את תנאי החיים הטובים ביותר האפשריים. ולכן, הבן השלישי יהיה המתאים ביותר על הכס, ומן הסתם, יהיה גם בן טוב הבן השלישי יהיה טוב לכולם.
 
למעלה