מה אתם אומרים........?

[טשטושה]

מה אתם אומרים........?

עוד סיפור על נפלאות המדיה?..... משהו לשינוי האוירה שחונקת בגרון ביום קשה כזה - ביום בו אפילו השמים אפרוריים כמו מחאה של מעלה...... עוד סיפור?....

 

[ישRאל]

השיר הכי מתאים שמצאתי

זמר שלוש התשובות רבקה זוהר

 

[ישRאל]

ואולי גם

הרי את מקודשת לי שלומי שבת

 

[פירט]

היי לכולם. כמה טוב למצוא אתכם.../images/Emo48.gif

אותם הפנים ,שרשורים לכאן ולכאן,טשטושה בתור תגבורת אנ.בי. אי....... שווה חוזה,וואללה שווה...... תמשיכו ככה יקירי,אין לכם תחליף ואתם משתבחים רק עם הזמן........ שלא תגמרו לעולם.........

 

[מאדאם באטרפליי]

פירטוש שלא תיגמר גם אתה לעולם

 

[ישRאל]

מצאתי,,,,

בכי ועוד בכי

 

[ישRאל]

ועוד

בכי

 

[טוסקה]

טשטושה - תביאי, תביאי עוד סיפור

שילטף קצת את הנשמה

 

[טשטושה]

ליטוף לנשמה... וואלה טוסקה..

מצרפת עוד סיפור שנוגע בעולם המדיה . . . אם ילך טוב - יש עוד....

התמונה שעל הקיר.... =============== ערב אחד יושבת לי שוב אל מול הגולם הוירטואלי... ונוברת אי שם ברשת... האיי סי היה פתוח, פתאום הודעה... משום מקום מאיש לא מוכר הודעה מוזרה... האיש לא שואל מי אני... הוא לא אומר מי הוא... סתם נופל עלי באמצע החיים וכולו הגיגים.....וים של מילים שחברות יחדו....פלא פלאים והוא כותב נפלא מוסיף עוד הגיג ועוד מחשבה... קראתי - חשבתי - הפנמתי...וגם עניתי בחזרה... לא שאלתי, לא עניתי, הורדתי לדף הוירטואלי בדיוק מה שחשבתי... לא קיבלתי תגובה.. כמה ימים לאחר מכן שוב מגיעה תשובה... אותו איש עלום שם... שוב מחשבות רדופות שוב עונה וכך... מחליפים מחשבות... עוברים הימים - השבועות - החודשים.... תקופה ארוכה - זה למעלה מחצי שנה... מחליפים מחשבות כותבים בחרוזים אומרים מה שחושבים כותבים את התחושה מוהלים בכאב מטבלים בגעגוע נוגעים בסף התשוקה... והכל - על בסיס המילה. עוד תקופה עוברת... ואני מוכרחה להודות... שאני מואת את עצמי לא אחת חושבת מי האיש שלשמי אף לא שאל... ומתנגנת בי המנגינה...של ההיא עם הצמה... שלא שאל לשמה... ויש משהו קסום בלא לדעת מנין הדברים באים משהו חרישי קסום ומופלא בסודיות בסתמיות משהו נאלם - נעלם....קסום... ועוד תגובה מגיעה.. האיש מספר על שיפוץ הדירה... מחפש תמונה מיוחדת ומבלי להניד עפעף.... אני מספרת לו שאני מציירת על קירות בייתי שואלת אם ירצה ציור..... תגובה לא מאחרת להגיע... האיש כותב במדויק את הכתובת המלאה מבטיח אלף אלפי הבטחות שלא יהיה בסביבה... סוגרים ומתאמים יום.... הזמן כמובן הזדחל...הוא כזה בוגדני הזמן... אבל היום הגיע.. ואני מוצאת את עצמי אורזת את הצבעים והמכחולים... את הדיסק שרציתי להשאיר לו גם כך... ואני נוסעת... לא חשבתי על כלום בדרך... לא מכירה את האיש מעולם ראיתי מעולם לא שמעתי זיו קולו... לא יודע אפילו מה שמו... יודעת כתובת מדוייקת יודעת איפה יהיה המפתח... יודעת שאין אישה בחייו... הגעתי... עוד כמה דקות במכונית לאסוף עוד נשימה וממנה לשאוב את הכח לצאת החוצה המוסיקה רועמת בתוך המכונית.... ואני שם / לא שם... יצאתי קדימה אל המקום... המפתח כמובן חיכה בדיוק במקום האמור הבית סגור... חלונות פתוחים אל האויר אלי ריחות החורף שאז עוד עמדו באויר ריח נוסטלגיה ושקט של קיבוץ אין שלט על דלת... רק מפתח...איש עלום שם....וצבע.... נכנסתי.. בית של גבר שלבד.. ספרים פזורים - חלקי עיתון עמדת מחשב מסודרת - ים של נירות עטורי חישובים לא מחכה לי שום פתק.... ריק מרמזים... חיפשתי את מקור המוסיקה שם הכנסתיאת הדיסק הצרוב פול ווליום......ואני .....אלי הקירות... כן הבית באמת אחרי שיפוץ, הדברים עוד לא מאה אחוז במקומם ואני מחפשת לי קיר - להוריד בו את מה שקראתי - את מה שחשתי - את מה שחשבתי על איש - איש עלום שם וזהות פשטתי מעיל וסוודר....הפשלתי שרוולים ונעמדתי לחטט בארגז הצבעים....שוב לגעת בתחושת המכחולים... פתחתי את כל החלונות כדי לאפשר לטרי הזה מבחוץ שאחרי הגשם להגיע עד אלי קרוב קרוב... עד שהחלטתי - אני אצייר בחדר השינה... לא חשבתי הרבה... רק התמסרתי למכחולים... לצבעים לגוונים לצלילים לריחות ולטעמים..... והורדתי מעלי את כל מה שחשתי.. ארבע שעות.... לא נותר לי זמן רב....חוזרת הביתה ארזתי חפצים... השארתי פתק ליד הדיסק - מקווה שתאהב... נעלתי - השארתי את המפתח במקום ..... חזרתי הביתה מטורפת - אמרתי לעצמי דרכי חזרה ... לא שפויה.... משחזרת כל הדרך - את כל אותה תקופה... מרגיעה את עצמי - הוא לא יודע מי את לא יודע מה שמך לא עיסוקך... כלום.... עבר יום....יומיים.... שבוע - שבועיים.... ח ו ד ש !!!!!!!! ואני מסתובבת בתחושה איומה.... כלום - לא שום הודעה.... איך זה יכול להיות... מה - הציור כל כך נורא?..... הרי כל מה שציירתי - היה שדה דגן שופע ומוריק ורק כף רגלה של אישה שודאי שוכבת על בטנה מציצה מבין השיבולים המוריקות... כן - היו כמה סייפני בר.... כל כך נורא????? אבל מקץ חודש ומחצה, מצלצל הטלפון בביתי שלום גברת - אומר הקול... משלוח פרחים בשבילך - פתחי בבקשה... כן - אמרתי.... ובדרכי חושבת - למי בכלל יש יום הולדת..... ושם בשער... עומד יתום זר פרחים... לא פתק - לא איש שימסור... לא שום דבר... רק שלושה סייפני בר סגולים... כמו ההם מהציור בקיבוץ... . . . כמובן, חלק ב´ יגיע... טש

 

[טשטושה]

חלק ב´ - סוף..... קריאה מהנה...

המומה ... נכנסתי חזרה הביתה עוד טלפון... שלום גברת שלום אדון... רוצה קפה?.... עם מי אני מדברת - אני שואלת... והקול עונה... את באמת לא יודעת?..... אני מחכה לך לקפה... מחר.... אותו המקום - אותה השעה... ואני לבד על הקו... . כל הגוף משותק המחשבות רצות משחזרות כל פרט איך זה ייתכן?... עוד לילה לבן וארוך עובר... לא יכולה לקרוא - לא יכולה לגלוש לא יכולה כלום... יוצאת החוצה.... לנשום מעט אויר.... עד אור הבוקר... ובבוקר.. אוספת את עצמי - ומחליטה שאני הולכת עם זה עד הסוף.. לראות מה עומד שם ליד התמונה.... שוב נוסעת לאותו קיבוץ שוב אותו הדיסק שוב אותן המחשבות שוב כל גופי משותק שוב הזרמים שוב... הגעתי....שוב נושמת עוד אחת עמוקה עמוקה... טופפת עקבי אל אותה הדירה... הדלת קצת פתוחה.. מקישה קלות דוחפת את הדלת... ועל הרצפה כשביל... מונחים סייפני בר פזורים... מזהה את הדרך...עד הציור.... כנגד הקיר נשען לו איש... איש עלום שם איש מחייך.... חיכיתי לך... הרשתי לעצמי לנחש איזה קפה את אוהבת.. חוץ מכמות הסוכר - הוא אפילו לא טעה בסוג הפורש כל כך... ואני... לא מבינה... לא מאמינה... ואני לא שואלת.... אולי כי לא יודעת מאיפה להתחיל אולי כי לא רוצה לדעת אולי כי הידיעה תקלקל... שותקת...לגימה קטנה מהקפה.... חסר סוכר אני מודיעה... ושוב שותקת... על הידיים - על כפות הידיים מסתכלת מחפשת רמזים מחפשת סימנים... רוצה לגלות ולחשוף עוד ועוד דברים... ומעל לעייני - מתבוננות בי זוג עיניים כחולות עמוקות... מכוסות בארובות עיניים עמוקות... ומחייכות.. ואז אני שומעת... את יודעת, אני חיפשתי המון זמן ציור הסברתי מה אני מחפש... אף אחד לא יכול היה למצוא לי... עד שבאת הנה מאמצע שום מקום ושמת את הציור שחיפשתי על הקיר לא אמרתי לך איפה לא ביקשתי מה פשוט באת וידעת מה אני רוצה - ואיפה... אני לא יכול לתת לך ללכת.... בקושי בולעת את הרוק שבפה....הראש עובד במליון ערוצים בו זמנית איך אני בורחת מכאן.....? איך עשיתי את זה לעצמי אני לא שפויה... מי יעזור לי לצאת מכאן עכשו.... ואז הוא אומר... אני יודע שאת מבוהלת... ברור שאת מפוחדת... תרגעי....אם את רוצה - את יכולה ללכת... אני תמיד אהיה שם בשבילך... הייתי רוצה שתגידי לי עכשו שאת נשארת כאן איתי להנות מהציור הזה מהמוסיקה שהשארת אחרייך... זו שאת שואלת אם אני אוהב... זו שאני נמהל בצלילים שבה... זו שמתנגנת בי כל הזמן זו שמניעה אותי שוב ושוב... אני אחכה לך תמיד... ושום דבר לא מסתדר לי... והמחשבות רצות לכל כיוון... תגיד אני אומרת... אתה לא יודע מי אני.... אני לא יודעת מי אתה.. איך אתה אומר מילים כאלו...? הוא מחייך חיוך כל כך נפלא... ואומר.. אני יודע מי את גברת....ונוקב בשמי.... נוקב בשמי שקראה לי רק אישה אחת.... ויודע לאמר גם שרק היא ידעה לקרוא לי כך... יודע מי האנשים בחייך יודע פועלך יודע כנראה את כל נפשך... אני שוב מציע לך להשאר... אני יודע שאת עוברת תקופה קשה.. אני מציע לך מפלט - מקלט - לראש ולנשמה... לא אגע בך... רק תבואי... תשאירי צלילים חותמת נפשך על הקירות רק תשארי..... קשה לי כבר לנשום והוא רואה... מסוחררת לחלוטין... מורידה את הקפה מהיד... הוא כבר מזמן קר... קחי הוא אומר לי - מושיט לי שקית קטנה מנייר ממוחזר זה דומני בשבילך... אבל בבקשה... תפתחי כשתהיי כבר רחוק מכאן - אבל עדיין לבדך... תחשבי על זה... אני תמיד אחכה... לקחתי את השקית מבלי לאמר מילה... סבבתי על עקבי אספתי את סייפני הבר הרחתי אותם עמוקות ויצאתי - מבלי לאמר שלום מבלי לאמר אולי מבלי לאמר דבר.... עוד דקות ארוכות ישבתי במכונית הייתי מוכרחה לאפס את עצמי רגע לפני שאני צריכה קצת אחריות והשקית ביד - פוחדת לפתוח... חזרתי הביתה... משפחה - ילדים - שגרה... והשקית - מליבי קצת נשכחה... זה לקח עוד קצת זמן... עד שפגשתיה באחד הסדרים.. ואז התיישבתי על קצה המיטה נושמת את השקית... מריחה... נזכרת... חסרות לי המילים שלך אני חושבת... נותרת עלום ... רק שקית.. ואז פתחתי... פרורי אבק אפור שחור... טבעת ישנה ויפה ופתק ולא הבנתי דבר... ולא יכולתי לעוצמה ורק כשחברו להם הדברים... יכולתי להבין את התכולה.... טבעת הנישואין של אשתו שנפטרה פרורי אדמה יבשה....מקברה ופתק שאומר - רק את יכלה להחליף אותה... טש

 

[ישRאל]

אני פעור פה טשטושה,,,ספרי מיהו האיש

 

[פירט]

מרגש. חייבים לשמור עלייך....../images/Emo48.gif

אם יהיה לך קר בלילה,קראי לי, אכסה אותך..... רק שלא יפסק מעיין הסיפורים......

 

[טשטושה]

פירט ../images/Emo48.gif

מישהו פעם אמר לי שעל היכולת הזו - אפשר לקבל קיצבה מיוחד בביטוח לאומי..... מה אתה אומר - שווה בדיקה?........... חחחחחחחח מה שהקור עושה לאנשים........ טש

 

[ורד הגליל1]

טש - את נפלאה...........ומביאה סופ

אחר קצת............ של ז´ק פרוור. "נתן קפה, בספל נתן חלב בספל הקפה נתן סוכר בקפה שבחלב בחש שתה את הקפה בחלב והניח את הספל בלי לדבר אלי הדליק סיגריה סלסל סלסולים בעשן נתן את האפר במאפרה בלי לדבר אלי בלי להביט אלי הוא קם חבש כובעו לראשו הוא לבש את מעיל הגשם כי גשם ירד והלך לו בגשם בלי אומר בלי להביט אלי ואני אז תפסתי את ראשי בידי ובכיתי"

 

[טשטושה]

ורד....

אהבתי מאוד את מה שהבאת - איפה מוצאים את הכתוב המקורי?..... יש אנשים שכותבים חמישה משפטים ובהם חובקים עולם ומלואו... תודה, טש

 

[ורד הגליל1]

טש.....מעבירה לך פרטי המקור במסר.

 

[טוסקה]

אוי, ורד, שיר מקסים של ז´ק פרוור

מכירה אותו גם בצרפתית (כמובן) - נפלא. תודה

 

[היחידה Ayala]

טשטושה, למות על הסיפורים שלך.

יש עוד באמתחתך?

 

[טשטושה]

ה מ ו נ י ם... תודה../images/Emo140.gif

אבל - לחיות - למה למות?.... טש

 

[1א ה ו ד]

ללא מילים

איך בסדרת אותיות מבטאת עולמות, איך ברצף מילים מאגדת חושים... נפלא, פשוט נפלא