מה אתם אומרים על זה...

[ליונל]

מה אתם אומרים על זה...

אני מתחבט קשות בשאלה הבאה: האם עדיף לעבור לגור עם שותף/שותפה ולחסוך כמה מאות שקלים בחודש או לגור לבד חופשי כציפור דרור ולשלם יותר? אין לי זמן רב להחליט ואשמח לשמוע דעות, בעיקר אם יש כאן מישהו שיש לו ניסיון בכך. אפילו בהנחה שמוצאים שותף/שותפה שנראים נוחים ונחמדים, האם החיים המשותפים עצמם עלולים להיות בעייתיים מדי ולא שווים את החיסכון הכספי ועדיף לגור לבד, או שאפשר להתרגל לכל דבר, גם למגורים עם שותף? כדאי לציין שבשלוש השנים האחרונות גרתי לבד בדירה משלי ומצבי הכלכלי מאלץ אותי למצוא מקום זול יותר. תודה! נ.ב אני מדבר על מגורים רק עם שותף אחד, לא יותר מכך.

 

[nutmeg]

לא הבנתי

אם מצבך הכלכלי מאלץ אותך לחסוך - אין לך בעצם ברירה - לא?

 

[ליונל]

יש ברירה

אפשר ככה ואפשר ככה. פשוט, עם שותף, אני אשלם פחות ולכן אחסוך כסף. בלי שותף, אני אוציא יותר. בכל מקרה אני לא אצא החוצה לקבץ נדבות (אני מקווה...) זה הכל עניין של דר עדיפויות. מה עדיף, נוחות (ואני מתאר לעצמי שיהיה לי קשה מאוד להתרגל לגור עם שותף) או חיסכון בכסף. כעקרון, יש הבדל של כ-500 שקל בחודש בין דירה לבד או עם שותף. אבל השאלה הגדולה היא האם מישהו שרגיל לגור לבד יכול להתרגל לזה, או שזה עניין אבוד מראש... אפילו אם השותף/שותפה נראים נחמדים, אי אפשר לדעת איך זה יהיה עד שממש עוברים לגור איתם.

 

[dana2909]

תלוי

אם אתה מוכן להכנס למינוס רציני, או מוכן להתפשר לחלוטין על איכות המגורים והמיקום שלהם, אז תעבור לגור לבד. אם בכל זאת בא לך מגורים במרכז, זה יקר, ואין ברירה חייבים לקחת שותף. ובמקרה כזה, מי השותף שאתה בוחר יותר חשוב מאיזה דירה אתה בוחר. כי יכולה להיות לכם דירה בובה, אבל תאכלו אחד את השני.

 

[ליונל]

אז ככה...

א. אני כבר במינוס רציני. ב. לא חייבים להתפשר לחלוטין על איכות הדירה אם גרים לבד. המחירים ירדו מאוד ולמרות שהתקציב שלי נמוך ראיתי כבר דירה אחת או שתיים שהיו די נחמדות. זה עדיין הרבה יותר יקר ממגורים משותפים, כמובן. נכון, יש לי מחסום פסיכולוגי לעבור לגור עם מישהו או מישהי זרים. אם זה היה חבר, אז זה משהו אחר. אבל מישהו שאתה לא מכיר, אתה לא יודע מה הם כל ההרגלים הקטנים והאולי מעצבנים שלו. זה הימור...

 

[אפי היקרה]

לדעתי, מה שאתה שואל הוא -

איך בעצם אני יכול להתגבר על החשש שלי מלעבור לגור עם שותף - כשאני לא באמת ממש ממש רוצה, אבל בלב ליבי יודע שזאת החלטה נכונה - כלכלית, אה? אז אתה לא יודע את ההרגלים הקטנים שלו, זה נכון, ויש עוד אלף שרצים בקופה שיכולים לצוץ אחרי שתחתמו על החוזה. עצתי הראשונה - מצא לך דירה נחמדה עם שותף פוטנציאלי שיש מישהו שמכיר אותו/חבר של חבר/חברה של דודה שלך/בן דוד של בנצי מהצופים. ככה אולי תוכל לדעת שהוא בא איכשהו ממשפחה טובה, וגם תוכל לשמוע מראש כמה אזהרות - אם יש. מעבר לזה - אף אחד לא מכריח אותך להיכנס לדירה עם האדם הראשון שאתה מוצא/בדירה או בלוח. אתה בהחלט רשאי לתהות על קנקנו, להגיד לו שזו פעם ראשונה שאתה גר עם מישהו, שאתה רוצה לדעת יותר וכן הלאה. זכותך, אגב. ואתה יודע מה? גם אחרי כל הבדיקות המקיפות והבלשים הפרטיים שתשלח (אה, לא שקלת את זה? חבל), בהחלט יכול להיות שהשותף/ה יעצבנו. אז ניסית, אז לא הלך, אז מפרקים את החבילה. לי נשמע שאתה אולי גם קצת חושש שאולי גם אתה לא בדיוק השותף האידאלי...לא?

 

[ליונל]

נתחיל מהסוף

אני בנאדם די פדנט. מצד שני, אני גם בנאדם זה מתפשר. אני חושב שאחד מבטל את השני. אבל אין לי באמת תשובה לשאלה הזאת, מדובר בשטח לא מוכר עבורי. אני לא יכול לעבור לגור עם מישהו שמישהו מכיר. ואני לא מתכוון לשלוח בלשים.

בואי נגיד שאין לי כרגע אפשרות לעבור לגור עם מישהו שמישהו אחר מכיר, ההתרשמות היחידה שלי היא ההתרשמות הראשונית, ולפיה צריך להחליט. ההחלטה נכונה מבחינה כלכלית מהבחינה הזו שהיא תקל עליי כלכלית אבל זו לא האופציה היחידה. אפשר לעבור לגור לבד, בדירה זולה וקטנה יותר, ועדיין לשלם פחות ממה שאני משלם עכשיו. אבל יש הבדל כספי של איזה מאה דולר לחודש. אה, ועוד משהו. במקרה של מעבר לדירה משותפת, אין לי מה לעשות עם חלק מהריהוט שלי...

בזמנו שמעתי מאנשים שמגורים עם שותפים זה על הפנים ועדיף לגור לבד. בד"כ, התהליך הוא כזה שקודם גרים עם שותפים ואחר כך עוברים לגור לבד ואני מנסה כאן לעשות ההיפך. זה קצת מוזר.

 

[shellyland]

יתרונות השותף

כמי שהיתה פה וגם שם, אני יכולה להגיד שיש יתורונת וחסרונות לשני המצבים, אבל בסופו של דבר אני מעדיפה עם. למה? כי אני לא אוהבת לחזור לבית ריק. כי כשיש בעיות בדירה (ותמיד יש בעיות בדירה) יותר כיף לי לחלוק את האחריות עם מישהו. כי לאכול ביחד בשבת זה נעים. כי מעגל המכרים שלי מתרחב. כי תמיד יש אקשן בבית. כי יש מי שידליק לי את הבוילר ויכבה לי את הגז כששכחתי. כי מישהו מכין לי תה כשאני חולה. יש עוד מלא סיבות, אבל אני חושבת שהכוונה הובנה. החכמה היא "ללכת עם ולהרגיש בלי". כלומר - לדעת למצוא שותף שמצד אחד ימלא את כל מה שאמרתי לעיל ומצד שני ידע לא להכנס לחיים. אם כל האחד מכם ישמור על המרחב שלו ועל הגבולות שלו ואם "חוקי הדירה" יהיו ברורים ומוגדרים עד לפרט הכי קטן, זה יכול לעבוד מצויין. בהצלחה.