מה אתם אומרים על זה?

למדתי את השיר הזה בתיכון.

נשמע לי באמת בעייתי שינסחו מכתב התאבדות, אבל אני לא זוכרת מה בדיוק עשינו כשלמדנו את השיר. נדמה לי שתרגמנו אותו.
 
אגב, לדעתי השיר הזה

די טוב מבחינת מסר אנטי-התאבדותי דווקא. בכל מקרה, מהכיתה שלי אכן התאבד מישהו, אבל כעבור שנים ובוודאות בלי שום קשר לשיר הזה...
 

mikilk

Active member
אני חושבת שהמעשה לא היה נכון

ניתן ללמד שיר כה כשמדברים (בשפת הילדים!!!) על ההשלכות, כשמנתחים, ששמים יד על הדופק, לא חושבת שלמורה לאנגלית יש כישורים כאלה, בטח שלא לבקש מהתלמידים "להיכנס לדמות" ולנסח מכתב - זה יכול להיות מאוד מסוכן לילדים שנמצאים בגיל עם המון שאלות, זה בהחלט יכול להוות טריגר מסוכן
 

פולספגן

New member


הרי עצם המחשבה על מכתב כזה תיקח דברים מהחיים של הילד ותיישם אותם במכתב ופעולה כזאת בהחלט יכולה להוות טריגר מסוכן.
 

mikilk

Active member
זה אחד השלבים המסוכנים יותר

והם עדיין ילדים, מבחינת שיקול דעת, ראיית העולם במשקפי אקסטרים - לטוב ולרע, מושפעים מאחרים. לא לחינם היתה החלטה בצבא שלא מפרסמים התאבדויות חיילים כי יש נתונים המראים שבאופן מסויים זה מהווה גורם משפיע ומזרז.
לפי סטטיסטיקת משרד החינוך - שיעור ניסיונות ההתאבדות בקבוצת הגיל 24–15 הוא הגבוה ביותר מכל קבוצות הגיל.
 
מה זאת אומרת "יש נתונים המראים שבאופן מסויים"?

אשמח לראות את הנתונים, כי שמעתי דברים סותרים בנושא.
בכל מקרה, גם אם שיעור ההתאבדויות בגיל הזה הוא הכי גבוה (וזה גם הנתון שאני מכירה), זה לא אומר שהם ילדים. גם בקרב מבוגרים יותר יש שיעור גבוה, וגם הם לא ילדים.
מה שכן, פקטור לא קטן באחוז ההתאבדויות שמצליחות הוא הנגישות של נשק - וזו באמת בעייה, כשבדיוק בגיל שבו הם יוצאים לעולם נותנים להם נשק ביד, אבל זה המצב במדינה.
 

רזאי

New member
אז סיקרנת אותי,

ולפחות לגבי הצבא יש לי את מי לשאול.
ממה שהבנתי אין מחקר שמוכיח שפירסום או חוסר פירסום של התאבדויות משנה את מספר המתאבדים בתקופה שלאחריה. מה שכן יודעים זה שאחרי תקופה שבה התאבדו הרבה חיילים, החליטו לא לידע את הציבור בכל פעם שחייל התאבד. במקביל ננקטו אמצעים נוספים, ולא ידוע מה בדיוק עזר בצמצום מספר המתאבדים בצבא.
ביקשתי מידע נוסף, ויש סיכוי שאקבל אותו, אבל לא בימים הקרובים.
 
אני חושבת שאנשים מתבססים על כל מיני תופעות

שבהן הייתה איזו גלוריפיקציה של התאבדות שעודדה חיקוי המוני (כמו מה שקרה הספר ייסורי ורתר הצעיר). בכל מקרה, עקב ההודעה שלך גם אני התעניינתי קצת ואכן הייתה ירידה יפה בהתאבדויות בצבא בכמה שנים האחרונות וההסבר בכתבה הספציפית היה:
'בצה"ל הגדירו את הירידה במספר המקרים כדרמטית, ואמרו שאחד ההסברים לה הוא צמצום הזמינות לנשק בקרב החיילים ופעילויות שנעשות בתוך הצבא למניעת ההתאבדויות, כמו איתור חיילים בעלי קשיי הסתגלות. "גם שבעה מתאבדים בשנה זה שבעה יותר מדי", אמר הקצין, "זה אמנם הרבה פחות מצבאות אחרים, זה הרבה פחות בהשוואה לכלל המקרים במדינה, אבל גם זה יותר מדי".'
(מתוך [URL]http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2205511[/URL])
כפי שכתבתי זמינות הנשק היא פקטור מאוד מאוד משמעותי.
 

רזאי

New member
אני מנסה להגיע למחקרים

עצמם, עם התוצאות הגולמיות. נראה אם אצליח.
בעניין יסורי ורתר הצעיר, אני פשוט לא מצליחה להבין. קראתי אותו בגיל ההתבגרות. חששתי מאוד כשהתחלתי לקרוא אותו בגלל שציפיתי שהוא יגרום לי לדיכאון כלשהו. לא יודעת איך הוא הצליח להשפיע בצורה כזאת על אנשים. אולי אני אטומה במיוחד
 
לא, לא, את הגעת לספר מנקודת מוצא אחרת לגמרי

זה כמו שלא תביני איך אנשים פחדו כשהם ראו רכבת מתקרבת אליהם בסרטי הקולנוע הראשונים. את חיה בתקופה אחרת, חשופה לדברים אחרים, ומה שחדר אז ללבבות בעינייך כבר מובן מאליו. הספר הוא ספר על התאבדות רומנטית, ומאוד קל לי להבין איך בני נוער בזמנו לקחו אותו ללב, הרגישו הזדהות, וכו' - הנואשות הרומנטית היא חלק מאוד רגיל בהתבגרות, אבל בימינו עד ההתבגרות כבר ראית ושמעת כל כך הרבה, בסרטים, וכו' - שאין פה שום חידוש.
זה מזכיר לי שלא מזמן בשאלה האחרונה בג'פארדי דיברו על הסיפור "The Lottery" שהיה מאוד מזעזע בזמנו - ניגשתי לקרוא אותו, כי לא שמעתי עליו קודם לכן - והוא היה גם צפוי וגם לא מזעזע במיוחד, כי, שוב, זו תקופה אחרת - אנחנו כבר בפוסט-פוסט מודרניזם, רזאי, בחייך...
אבל זה לא אומר שמישהו שכותב היום לא יכול לכתוב משהו כן מזעזע - כי הוא כותב מאותה נקודת מוצא שכולנו נמצאים בה.
 

רזאי

New member
בגיל ההתבגרות הייתי מזועזעת (ומרותקת)

מהספרים של אייריס מרדוק. היום אני כבר לא קוראת ספרים שמגיעים עמוק מידי. זה לא מתאים לי בשלב זה של חיי. עדיין, אני ממליצה לילדים לקרוא את כל הספרים שהיוו אבן דרך בימים עברו. נראה לי שצריך להכיר אותם, גם אם כבר אין להם את אותה ההשפעה.
 
למעלה