מה אפשר לעשות?
שלום לכולם, אני חדשה לגמרי לגמרי בפורום והייתי רוצה להתייעץ איתכם לגבי אחותי הקטנה. מדובר בנערה מתבגרת כבת 14 שלאחרונה מדברת בכל מיני הזדמנויות על התאבדות - היא כותבת על הנושא בבלוג שלה מדי פעם והכתיבה שלה מרמזת על כך שהיא חושבת להתאבד, היא אפילו כתבה פעם אחת מכתב פרידה. בפעמים אחרות היא ציינה את זה בפני חברות והייתה גם פעם אחת שהיא פצעה את עצמה (שריטות שטחיות על הזרוע). לאחר שהיא פצעה את עצמה ההורים שלי התחילו איתה טיפול פסיכולוגי שעדיין נמשך, וגם היא נפגשה פעם אחת עם פסיכאטר ילדים. שני אנשי המקצוע טוענים שהם לא רואים סימנים לנטייה אובדנית. באופן כללי גם אנחנו לא כל כך מצליחים להרגיש שמדובר באיזה דכאון עמוק, בסך הכל יש לה חברים וחברות, היא מאוד פעילה בכל מיני מסגרות, מרבה לספר על עצמה וגם לחייך ולהשטתות. מצד שני היא מראה גם סימנים חזקים של מרד גיל ההתבגרות שמתבטאים במצבי רוח משתנים, פוקוס חזק במראה החיצוני שלה, נטייה להסתגר בחדרה וכדומה. השאלה היא מה עושים עם מצב כזה? איך אנחנו יכולים להתמודד עם מה שהיא כותבת בבלוג שלה? מה אומרים? איך אפשר לדעת אם יש פה סכנה אמיתית או פשוט צורך בתשומת לב? אשמח לשמוע מה דעתכם ולקבל את עצותיכם. ותודה לכל מי שקורא ותודה לכל מי שמגיב!
שלום לכולם, אני חדשה לגמרי לגמרי בפורום והייתי רוצה להתייעץ איתכם לגבי אחותי הקטנה. מדובר בנערה מתבגרת כבת 14 שלאחרונה מדברת בכל מיני הזדמנויות על התאבדות - היא כותבת על הנושא בבלוג שלה מדי פעם והכתיבה שלה מרמזת על כך שהיא חושבת להתאבד, היא אפילו כתבה פעם אחת מכתב פרידה. בפעמים אחרות היא ציינה את זה בפני חברות והייתה גם פעם אחת שהיא פצעה את עצמה (שריטות שטחיות על הזרוע). לאחר שהיא פצעה את עצמה ההורים שלי התחילו איתה טיפול פסיכולוגי שעדיין נמשך, וגם היא נפגשה פעם אחת עם פסיכאטר ילדים. שני אנשי המקצוע טוענים שהם לא רואים סימנים לנטייה אובדנית. באופן כללי גם אנחנו לא כל כך מצליחים להרגיש שמדובר באיזה דכאון עמוק, בסך הכל יש לה חברים וחברות, היא מאוד פעילה בכל מיני מסגרות, מרבה לספר על עצמה וגם לחייך ולהשטתות. מצד שני היא מראה גם סימנים חזקים של מרד גיל ההתבגרות שמתבטאים במצבי רוח משתנים, פוקוס חזק במראה החיצוני שלה, נטייה להסתגר בחדרה וכדומה. השאלה היא מה עושים עם מצב כזה? איך אנחנו יכולים להתמודד עם מה שהיא כותבת בבלוג שלה? מה אומרים? איך אפשר לדעת אם יש פה סכנה אמיתית או פשוט צורך בתשומת לב? אשמח לשמוע מה דעתכם ולקבל את עצותיכם. ותודה לכל מי שקורא ותודה לכל מי שמגיב!