מה אפשר לעשות?
שלום רב.שמי נמרוד.אני בן 36 נשוי ובעל גישה בריאה לשקיפות והתמודדות עם בעיות. אני זקוק לעזרתכם. המושא הינו אח של אישתי. מדובר בבחור בן 30 , מבריק ביכולתו השכלית אך משותק לחלוטין ליישם אותה. אני אתאר את מצבו בהווה ואת האקלים בו שהה ב- 15 שנה האחרונות. כיום: הבחור חי בדירה מרווחת עם הוריו ועם שני אחיו הצעירים. הוא עובד בעבודה ריקה מתוכן לטעמו ובצדק. הוא אינו יוצא כלל מהבית לשם מימוש חברתי. אין לו כלל חיי חברה. פשוט אדם שלא הצליח לשמר מעגל חברתי אחד. פשוט שקוע כתמיסה בבביתו. הוא זוכה ל"תמיכה" הרסנית לטעמי מצד משפחתו למרות העובדה הברורה כי הוא זוכה לתמיכה לאהבה מה שמחזק את דבריי כי העלם החיצוני חי בשקר. פשוט, כולם מתעלמים מבעיותיו כאשר כולם מודעים לה אך אינם רוצים להתמודד איתן ונראה שדרך זו של הדחקה על סף הכחשה אהודה ביותר גם עליו. הבחור שורד בחיי היום יום איני יודע אם את זה הוא עושה עם כדורים אך כך הוא חי בתבנית שאינה משתנית ואני מכיר אותו כבר 6 שנים. רקע: התפנית לרעה החלה בגיל הההתבגרות,- נטש את בית הספר,סיים בגרות לבדו. בכל מסגרת חברתית, אם זה צבא ,לימודים ,עבודה הוא נדחה ולא מצליח לפתח קשרים חברתיים . היחיד שמראה נכונות אקטיבית לסייע הוא אני אך נסיונותיי אינם זוכים לשיתוף מצד הוריו על רקע הרצון לא להתמודד ולהציג כלפי חוץ כי העולם חיובי. הבחור כן מראה סימנים של רצון להביא לשינוי אך דוגל בגישה פסיבית בכל הקשור ליישום שאלתי : איך אני כצד יחסית מרוחק יכול להתניע תהליך של טיפול-הבחור וזאת למדתי רק מאישתי היה בטיפול פסיכולוגי ממושך אך אין. מעולם ואני אדם מאד ישיר לא הצלחתי להעלות את הנושא בפני הוריו כיוון שאני חש כי זהו טאבו נוקשה ביותר. האם יש סיכוי כי חייו ישתנו ואיך ניתן להדביק את משפחתו ואותו באנרגיות לביצוע השינוי. תודה. נ
שלום רב.שמי נמרוד.אני בן 36 נשוי ובעל גישה בריאה לשקיפות והתמודדות עם בעיות. אני זקוק לעזרתכם. המושא הינו אח של אישתי. מדובר בבחור בן 30 , מבריק ביכולתו השכלית אך משותק לחלוטין ליישם אותה. אני אתאר את מצבו בהווה ואת האקלים בו שהה ב- 15 שנה האחרונות. כיום: הבחור חי בדירה מרווחת עם הוריו ועם שני אחיו הצעירים. הוא עובד בעבודה ריקה מתוכן לטעמו ובצדק. הוא אינו יוצא כלל מהבית לשם מימוש חברתי. אין לו כלל חיי חברה. פשוט אדם שלא הצליח לשמר מעגל חברתי אחד. פשוט שקוע כתמיסה בבביתו. הוא זוכה ל"תמיכה" הרסנית לטעמי מצד משפחתו למרות העובדה הברורה כי הוא זוכה לתמיכה לאהבה מה שמחזק את דבריי כי העלם החיצוני חי בשקר. פשוט, כולם מתעלמים מבעיותיו כאשר כולם מודעים לה אך אינם רוצים להתמודד איתן ונראה שדרך זו של הדחקה על סף הכחשה אהודה ביותר גם עליו. הבחור שורד בחיי היום יום איני יודע אם את זה הוא עושה עם כדורים אך כך הוא חי בתבנית שאינה משתנית ואני מכיר אותו כבר 6 שנים. רקע: התפנית לרעה החלה בגיל הההתבגרות,- נטש את בית הספר,סיים בגרות לבדו. בכל מסגרת חברתית, אם זה צבא ,לימודים ,עבודה הוא נדחה ולא מצליח לפתח קשרים חברתיים . היחיד שמראה נכונות אקטיבית לסייע הוא אני אך נסיונותיי אינם זוכים לשיתוף מצד הוריו על רקע הרצון לא להתמודד ולהציג כלפי חוץ כי העולם חיובי. הבחור כן מראה סימנים של רצון להביא לשינוי אך דוגל בגישה פסיבית בכל הקשור ליישום שאלתי : איך אני כצד יחסית מרוחק יכול להתניע תהליך של טיפול-הבחור וזאת למדתי רק מאישתי היה בטיפול פסיכולוגי ממושך אך אין. מעולם ואני אדם מאד ישיר לא הצלחתי להעלות את הנושא בפני הוריו כיוון שאני חש כי זהו טאבו נוקשה ביותר. האם יש סיכוי כי חייו ישתנו ואיך ניתן להדביק את משפחתו ואותו באנרגיות לביצוע השינוי. תודה. נ
