מה אני עושה ?

tess2

New member
מה אני עושה ?

בוקר טוב לכם .אני פעם ראשונה בפורום שלכם וזקוקה לתמיכה . אני רוצה לספר סיפור שלי דווקא מהסוף. אתמול הודעתי לבעלי שאני רוצה להיתגרש ממנו.הוא היה פשוט המום ולא הבין מאיפה זה בא לו.אנחנו נשואים 4 שנים ויש לנו ילדה קטנה ומתוקה בת שנה ותשע חודשים.לפני החתונה יצאנו ביחד 6 שנים ,ז.א. הוא היה חבר ראשון שלי ואני הייתי חברה ראשונה (רצינית שלו ) .כבר הרבה זמן אני מרגישה שלא טוב לי בקשר הזה ,ז.א. כבר אין אהבה וריגושים , הסקס לא משהו והרגשה כללית היא שזה לא זה.כל הזמן אני מוותרת בדברים קטנים והרבה דברים בו מעצבנים אותי .מצד שני יש הרבה דברים טובים בקשר שלנו ,אנחנו מסתדרים יפה ,משקעים הכל בילדה שלנו ,לא רבים וכלפי חוץ נראים זוג מושלם. עכשיו אני ממש בדילמה ,בעלי חושב שאנחנו צריכים להשקיע כל המשאבים ע"מ לשפר את הזוגיות.ולי ממש אין חשק אפילו להתחיל עם זה ,כי אני יודעת שבסופו של דבר הכל יחזור להיות כמו היום.וזה נראה לי אבוד מראש. .מה לעשות ?אני מאוד מתוסכלת ובעלי לא מוכן לוותר עליי בלי קרב . נ.ב.אני בת 26 והוא בן 28
 

adam33

New member
אמפטיה

אכן ניתן להבין את האמפטיה אלייך אבל בפועל את מוותרת בקלות ואפשר להבין אותך כי את ישר חושבת על השלילי הרי בין כה ובין כה אז למה להשקיע? תהיי חיובית וגם אם זה לא ילך..עדיין ההרגשה תהיה טובה כי ניסית לפחות ורכשת את בעלך כחבר טוב מה אכפת לך להסכים ואז לדעת שהוא יפנים שאם לא ילך אז זה יקובל על שנכם להפרד.. למה את צריכה כעת לחשוב מה יהיה אחר כך.. החיים שלנו ממש קצרים ודעי לך שמה שמתכננים היום יכול בשניות להתהפך אז אם כבר הוא אומר במפורש שהוא רוצה להשקיע..ואם הוא לא אלים מכל סוג.. תנסי..רק תרויחי מכך.. ואפרופו ריגושים... גם אם תכירי "אחר" הריגושים יעברו אחרי כמה שנים ולכן החברות היא החשובה ביותר אז אם יש לך חצי בעל שכבר עושה ומנסה ומסתדר איתך..מה אכפת לך לנסות לרכוש כלים להשלים את החצי השני?
 

tess2

New member
אני לא מנגדת ליעוץ

וכנראה אנחנו נלך ליעוץ.אני פשוט לא מאמינה שזה יצליח.
 
להתגרש תמיד אפשר. תדחי את זה קצת

ונסו ללכת לייעוץ זוגי. לדעתי כדאי לך, גם עבורך, וגם עבור הילדה שלך
 
התבוננות פנימית-באיסוף נתונים

לפני הכל, ערכי לעצמך בהתבוננות פנימית את שיקול הדעת והייתי מכוון אותך בכווני השאלות הבאות: האם את משוכנעת שאין כאן תחושה זמנית? לאמור הדחיה היא בת חלוף? וכשאת משוכנעת שהיא עמוקה, ואינה בת חלוף, כשאת נחושה כי מה שאת מרגישה עתה תרגישי גם מחר מחרתיים בעוד שנה או שנתיים, הציבי לעצמך את השאלה הבאה- האם על עצמך את מוכנה לוותר? קרב? את כותבת. מילה קשה. כאשר תחליטי, ותהיי נחושה אף לבצע, לגבי הפרידה, יהיה עליך להכינה באופן מדוקדק למדי כך שמושגים כמו "קרב" או "מלחמה" לא יהיו רלוונטים. עליך לדעת כי תהליכי הפרידה קשים בשני מישורים עיקריים- המישור החומרי, זה המאפשר את הקיום כתוצאה מן החלוקה, והוא רק "קשה", ואילו המישור הנפשי הוא הוא ה"קשה-מאוד-מאוד", לפני שאת נקלעת לפתרון הפרידה, עליך לשקול היטב היטב את היות תחושותיך נחרצות, את עוצמות נחישותך במימוש התחושות הללו. המלצתי החמה היא זו- דיי בשביב אחד ולו הקטן ביותר, שיביא אותך בהיסוס הנחישות בפרידה, כדי שיהיה שווה לשמוע דעתם של "בעלי ניסיון" המכנים עצמם "יועצים", ואין זה משנה בתשלום או לא בתשלום. אסיים בזאת- אל תראי לעולם במוסד הנישואין מזבח שעליו מקריבים הכל, גם את האני העצמי. אך לעולם אל תמעיטי בערכו. בהצלחה, את בתחילת הדרך, מהמורות רבות נכונו לך, לימדי את נתונייך עוד ועוד לפני קבלת החלטות. מכל לב- בהצלחה
 

tess2

New member
כמה תשובות

זו לא תחושה זמנית ,זה משהו שמתבשל כבר שנים.אבל התחושה בהחלט משתנה לפעמים היא יותר חזקה ולפעמים אני לא בטוחה במה שאני עושה.איך אפשר לדעת מה יהיה מחר או מחרתיים .אני לא ממהרת לשום מקום ,אני לא מתכוונת לקום לעזוב ברגע אחד. אני לא מוכנה לוותר על עצמי . ובמקרה שלי מוסד הנישואין הפך למזבח .זה האופי שלי אני נותנת הכל למשפחה . איזה דרכים יש להגיע ליעוץ ללא תשלום .המצב הכלכלי שלנו לא הכי טוב.
 

adam33

New member
ללא תשלום מלא

קבלי קישור ויש גם סדרת סדנאות בנושא לכו להרצאה אחת לא תרצו להפסיק !!!
 

רונתי

New member
כנראה שהתחתנת מאוד צעירה

ואת מרגישה שאולי בחוץ הכל יותר ירוק ופורח אבל.... אין יחסים ששומרים על הראשוניות שלהם, החיים נכנסים לשגרה יש חובות , ילדים שגוזלים את זמננו ומרצנו ובכלל לגדל משפחה בישראל זה לחץ אחד גדול. אפשר שתצאי החוצה, תינשאי שוב ואחרי שנתיים תחליטי שזה "לא כמו בהתחלה" ומה שוב תתגרשי? יש לך בעל שאוהב אותך ואת הנשואים שלכם,נתת לו את המכה שיתעורר ועכשיו תני הזדמנות לחיים המשותפים ולשיקום היחסים, אל תבואי בגישה של -זה ממילא לא יצליח כי אז אין שום סיכוי.
 

tess2

New member
אולי את צודקת

זה סיכון שאני לוקחת .אני אנסה לתת לנשואים שלנו עוד סיכוי עוד סיכוי. שימי לב שאני נמצאת איתו קרוב ל-10 שנים .התחלנו לגור ביחד שנה לפני החתונה.אני דווקא טיפוס של קשרים קבועים.ואני מחפשת קביעות בחיים.
 
../images/Emo45.gif

 
התכוונתי שאני מאוד מסכימה עם מה ...

שכתבה לך רונתי. עם כל מילה!!! היא לא אמרה שאת לא טיפוס של קשרים קבועים, היא רק אמרה שכל קשר מאבד מהראשוניות שלו, וזו תהייה טעות להפרד מבעלך רק בגלל שכבר אין ריגושים. כתבת בעצמך שיש בינכם הרבה דברים טובים ושאתם מסתדרים יפה. נראה שבעלך אוהב אותך, ונראה לי שגם את אוהבת אותו רק מאוכזבת ומבולבלת מזה שהלכו הריגושים. אז פשוט צריך לעבוד על הקשר, להשקיע, לנסות לייצר ריגושים (מה שבא בהתחלה באופן טבעי, דורש מאמץ והשקעה רבה בהמשך), לדבר עם בעלך על הדברים הקטנים שמעצבנים אותך ולנסות לפתור. כמו שכתבה לך רונתי, למרות שהכול בחוץ נראה יפה ופורח - זה לא כך - וכל קשר אחר שיהיה לך, יגיע בשלב זה או אחר, למצב בו את נמצאת עכשיו בקשר עם בעלך - שחיקה (אלא אם משקיעים בו ללא הרף - וזה לא מאוחר לעשות את זה עכשיו בקשר עם בעלך). אז לדעתי את צריכה להעריך את מה שיש לך, ולתת הזדמנות אמיתית! לשיקום היחסים שלכם (להשקיע, ליצור ריגושים, לעשות דברים רומנטיים וכייפים ביחד, לדבר על מה שמפריע... ואם צריך אז אולי גם להעזר ביועץ). בהצלחה רבה.
 

iwtfyk

New member
שלום לך פינה

קודם כל, את יכולה לצאת מהפינה (משחק מילים מטופש אבל מתבקש) שנית, את לא חושבת שריגוש יכול לתרום משהו לזוגיות בדעיכה?
 
שלום לך iwtfyk

ללא ספק - אני בטוחה שריגוש יכול לתרום הרבה לזוגיות שבדעיכה - יותר מזה, אני חושבת שהרבה מערכות זוגיות נמצאות בדעיכה בשל העדר ריגוש. מה שניסיתי להגיד מקודם הוא, שהריגוש, שנמצא בכמויות גדולות בתחילתו של קשר, באופן טבעי, דועך עם הזמן, וזה לא סיבה לפרק את הקשר, אלא סימן שבני הזוג "נרדמו בשמירה" וצריכים להתעורר, ולהשקיע, וליצור ריגושים ביחד כדי להחזיר לעצמם את הכיף והאנרגיות של הקשר.
 

iwtfyk

New member
אולי לא הבנתי נכון

אבל תהיתי לגבי ריגוש חיצוני - סטוץ/ רומן האם זה הרסני או בונה? או שגם וגם? מה דעתך?
 
למעלה