מה אני מפספסת?

[אביגיל 151]

מה אני מפספסת?

שלום לכל הרזים \ רזים בדרך... עשיתי ניתוח טבעת לפני כחצי שנה. במשך הזמן הזה ירדתי 3 קג' בלבד! נכון שרציתי ירידה איטית ובריאה אולם לא עד כדי כך איטית... אני מרגישה שהטבעת מגבילה אותי רק במעט (אני סגורה על 7 מלפני שבוע). בימים הראשונים הרגשתי הגבלה יותר רצינית והצלחתי להוריד חצי קג' (ממש המון...). וביומיים האחרונים אני מרגישה שהטבעת התרחבה קצת ואני בודקת את גודל ההתרחבות ותוך בדיקה כבר העלתי קילו שלם. וכך כל התקופה האחרונה - יורדת קצת ועולה קצת - וחוזר חלילה. האמת, אני מסתובבת מיואשת כבר הרבה זמן. מצד אחד אני מפחדת לסגור כל הזמן ולסבול מטבעת מהודקת מדי ומצד שני יש לי עודף משקל של מעל 60 קג'. אני לא מצליחה "לשמור". אם הייתי מצליחה לא הייתי עושה ניתוח. מה גם שכל הדיאטות שלי הביאו אותי עד הלום (דיאטות מגיל 12 ואני בת 43 זאת אומרת - 31 שנות דיאטה). אם כבר הניתוח לא מצליח אז מה כן?????? סליחה באמת על הפסימיות. אני יודעת שיש פה סיפורי הצלחה מדהימים שעשו טבעת (במחילה מכבודם של הניתוחים האחרים והמנותחים האחרים הסיבה ברורה כמובן...) מה אני מפספסת? אני כבר לא יודעת מה לעשות . מישהו יכול להאיר את עיני????

 

[אביגיל 151]

אגב, אני אביגיל 15

פשוט לא הצלחתי להכנס לכתוב את ההודעה אז הוספתי 1 לשם...

 

[משפחתונית]

תבדקי מה את אוכלת..

הירידה באמת איטית מאוד , אמנם שמענו גם על אנשים שירדו רק כמה ק"ג בודדים בחצי שנה הראשונה אבל אצלך הירידה באמת לא משמעותית. האם את נוהגת לאכול אוכל נוזלי ורב קלוריות? כמו מילקשייקים למיניהם? האם את מוצצת לך שוקולדים בכייף?או סוכריות? שותה משקאות חריפים או מתוקים ולא דיאט? אולי כאן נעוצה הסיבה לחוסר הירידה במשקל. לדעתי את צריכה לפנות לדיאטנית שמתמחה בבריאטריה ולבדוק מה את יכולה לאכול ומה לא.. בהצלחה רבקה

 

[אביגיל 151]

אין ספק שהאוכל שלי ממש לא דיאטטי

אני אוהבת שוקולדים, חמאה וגבינה צהובה... לא מסוגלת להמנע מזה לאורך זמן. באמת שניסיתי. חשבתי שאחרי הניתוח הכמויות תהיינה מאד קטנות כך שאוכל לאכול את מה שאני אוהבת ולא לעשות חישובי קלוריות שמעולם לא התמדתי בהן. בכל אופן תודה רבקה על התגובה המהירה. אולי באמת כדאי למצוא דיאטנית בריאטרית שמבינה עניין. מישהו מכיר משהי טובה באיזור רחובות? תודה רבה

 

[קובי d1]

אביגיל 151

כמה טעים שוקולד ,כמה טעים פרוסת לחם חם מרוחה בחמאה וגבינה צהובה אבל מה לעשות מה שטעים משמין לא פייר אבל זה מה שיש מכיר לצערי את נושא השוקולדים והמתוקים. קובי

 

[vo5]

אביגיל, גרמת לי עצבים - כנסי

קודם, אני לא בא להטיף לך חס וחלילה ולא רוצה לפגוע אבל... אני לא מבין אותך, אחרי החלטה לא פשוטה לעבור ניתוח ולעבור את התהליך הלא פשוט הזה, את ממשיכה לאכול אוכל משמין. זה לא מובן. את צריכה להבין שהניתוח הוא לא הוקוס פוקוס הוא בסה"כ כלי עזר שיהיה לנו יותר קל להרזות. בלי שיתוף פעולה מצדך זה לא ילך. יכול להיות שניתוח טבעת לא היה מתאים לך והיית צריכה לעבור מעקף קיבה בגלל המתוק שאץ אוהבת. לרדת 3 קילו בחצי שנה זה לא תקין אפילו למי שלא עבר ניתוח. יש לי כמה שאלות: איפה נותחת? קיבלת יעוץ עם רופא כירוג לגבי הניתוח? למה את לא הולכת לסגור עוד הטבעת? את במעקב דיאטנית בריאטרית? את במעקב פסיכולוג המתמחה בניתוחים בריאתרים?

 

[ליאת9587]

רשימת דיאטניות בריאטריות באיזור רחובות

דיאטניות בקופות חולים: כללית אלומות-יהושוע מיכל - איזור רחובות ראשל"צ טליה בריף - מרפאת רמז, רחובות + מזכרת בתיה ענבר ויטנברג - רחובות וראשון לציון. מנחה קבוצת תמיכה אחרי ניתוח מאוחדת שנטל גורביץ - מזכרת בתיה ורחובות ד"ר שרה קפלן - דיאטנית ראשית של הקופה, בי"ח קפלן + מרפאה בנס ציונה איריס לילינג - באר יעקב מכבי מרכז מלב"י אסותא - הדיאטניות סיגל אלפסה, דלית וייסמן ומירית קרקובסקי. לחברי מכבי ישנה זכאות ל 5 פגישות ייעוץ חינם. נורית גריאני - קהילת סלוניקי 9, ת"א + בי"ח איכילוב בהצלחה

 

[אביגיל 151]

אני מודה לך מכל הלב

אני במכבי כך שהבחירה היא בין סיגל ונורית. את שתיהן אני מכירה...

 

[יערה היחיד]

אני אשמח לקבל שמות של תזונאיות

בריאטריות באיזור המרכז אם אפשר בבקשה

 

[ליבי3617]

יש בלינק של החתימה שלי

את הלינק של הפורום ושם יש רשימת דיאטניות בריאטריות לפי איזורים וקופות חולים.

 

[שמחה37]

אביגיל היקרה

אכן את כנראה מפספסת משהו. מההכרות שלי פה בפורום הירידה בטבעת מגיעה כשמגיעים לסגירה האוטפטימלית שאליה כנראה לא הגעת. אבל יחד עם זאת גם המטובעים שמצליחים כאן שומרים על תפריט מאוזן עושים ספורט כלשהו ומקפידים על שתיה. אם היית עושה ניתוח קיצור סביר להניח שהיית יורדת כי חותכים את קיבה או במעקף משנים את מערכת העיכול, אבל בכל ניתוח לאורך זמן אם לא משנים אורח חיים ותזונה יש עליה במשקל. מציעה לך ללכת באמת לדיאטנית בריאטרית ולהתחיל במקביל טיפול רגשי, עם כזה עודף משקל את צריכה לטפל בכל החזיתות. מהמקום שלי זה הפספוס. בהצלחה יקירה ואל יאוש יש לך כלי זה הזמן להשתמש בו. שמחה

 

[vo5]

שמחה37 - כל מילה בסלע

אביגיל בהצלחה

 

[אופירA]

יש כמה היבטים לבעיה שאת מתארת

היבט ראשון - את מפחדת לסגור, ועלייך להבין שהגבלת מזון בטבעת נעשית רק כשמגיעים לסגירה אופטימלית. לפני חצי שנה ועד עכשיו סגרת רק עד 7, למרות שאת עדיין לא מוגבלת. למה לא סגרת יותר, עד שהרגשת הגבלה אמיתית? אצל מי ואיפה עשית את הניתוח - זה משמעותי כדי להדריך אותך. מצוי שאחרי סגירה תהיה התרחבות המעבר. לכן צריך להמשיך לסגור. כל 3-4 שבועות לסגור עוד, עד שמרגישים הגבלה. אם פוחדים לסגור, ברור שלא תהיה הגבלה. אם אין הגבלה מספקת, אין הרזיה. עינייך הרואות. כל עוד תפחדי להמשיך לסגור, יהיה קשה לפתור את בעייתך. במקום לפחד לסגור, תסגרי בקפיצות קטנות. במקום 1CC נוסף, תסגרי רק 1/2CC נוסף, ובהתאם לצורך, תמשיכי לסגור בפעם הבאה - עוד 1/2CC או עוד 1/4CC. לאחר סגירה שותים 3 כוסות מים, ואם הן עברו חלק לגמרי, אין מה לפחד מהסגירה. כמובן יש להקפיד על הוראות התזונה לאחר סגירת טבעת - 24 שעות נוזלים בלבד, 24 שעות נוספות כלכלה רכה, ואח"כ הדרגה בחזרה לאכילה רגילה. גם אין מה לפחד בהיסטריה מטבעת מהודקת. אם היא מתהדקת יותר מידי, הולכים לפתוח. הניתוח מוצלח מאוד, אבל הוא יצליח לך רק אם תעבדי איתו נכון. את לא עובדת איתו נכון. בנוסף, היבט שני - את לא מצליחה לשמור, וכל הדיאטות שעשית בעבר הביאו אותך עד הלום, אז הן לא יעילות. נכון. אבל לא מבקשים ממך לעשות דיאטה, אלא להפחית את כמות החמאה שאת אוכלת, את כמות הגבינה הצהובה ואת כמות השוקולד. זה שדיאטות קשות ולא יעילות לא אומר שצריך לשבור את כל הכלים ולאכול חבילות חמאה, שוקולד וגבינה צהובה. אפשר לאכול אותם, אבל צריך להבין שצריך להפחית את הכמות. גם שתיה מתוקה. גם גלידה. להכיר את כל המאכלים רבי הקלוריות וללמוד להפחית אותם במעט, להחליף אותם במאכלים דלי קלוריות (מעדן דיאט במקום מעדן רגיל, גלידה דיאט במקום גלידה רגילה. שוקולד בלי סוכר אינו דיאט, הוא רב קלורי בדיוק כמו שוקולד עם סוכר. צריך ללמוד להסתכל על תכולה קלורית של כל מוצר ומוצר, ולהתרגל לאט לאט להפחית את הקלוריות בהדרגה, ע"י רכישת הרגלי אכילה חדשים). את מוזמנת להיות איתי בקשר טלפוני להדרכה, הכוונה, מענה על שאלות וייעוץ אינדיבידואלי, בהתאם לנתונים האינדיבידואליים שלך. הן בנוגע להתנהלות עם הטבעת, הן בנוגע לאכילה נכונה והדרכה שמתאימה לך, הן בנוגע להרגלי חיים שמתאימים לך והן בנוגע למודעות בהיבט הנפשי של התנהלותך. אני מייעצת מניסיון ומהיכרות רבה עם הנושא. טל' 03-5781855, אופירה (להשאיר הודעה עם מס' טלפון אם אין מענה).

 

[אביגיל 151]

תודה לכולכם . כמה הבהרות

תודה רבה לכולכם. לא רציתי להרגיז אף אחד. מצטערת. נוצר כאן רושם קצת מוטעה. אינני אוכלת חבילות של חמאה, שוקולד וגבינה צהובה. אני בהחלט משתדלת לאכול אוכל מאוזן ושפוי. כולנו פה אלופים במה מומלץ לאכול ומה פחות. ניסיתי אלפי פעמים להמנע מסוכרים, מאפים, מזונות שמנים. תמיד בסוף נשברתי. רזיתי כבר 40 קג' ועליתי הכל עם ריבית. האכילה שלי היא כפייתית. אני מסוגלת "להתנפל" גם על לחם קל וגבינה5%, על קציצות אפויות ללא שמן עם ירקות דיאטטים ללא שמן ופחמימיות. חוסר השליטה באוכל מתעורר אצלי ללא קשר במצב רוח, מזון או הורמונים. הוא תמיד קיים. ניסיתי דיאטות שונות ומשונות, דיאטניות מדהימות, קבוצות אכלני יתר אנונימיים , דיקור באוזן, גישת הרזיה ללא דיאטה ומה לא. הלכתי על ניתוח כי הרגשתי שאינני יכולה יותר. כלו כל הקיצים. התלבטתי רבות לפני ה"טבעת" אולם בסוף זה מה שהוחלט (לטוב ולמוטב...). נותחתי אצל דר' אבינוח וכשהגעתי אחרי חודש לניפוח ראשון התברר שהפורט זז וצריך ניתוח חוזר בהרדמה מקומית. הייתי בחרדה נוראית לפני ההליך הזה. פחדתי שזה מאוד כואב וכבר התחלתי להצטער שעשיתי את הניתוח הזה ולא הלכתי על שרוול., ושאולי לא הייתי צריכה לעשות את הניתוח מלכתחילה וכל מני מחשבות אומללות כגון זה... להפתעתי הפרוצדורה עברה ללא כאבים ומהר, אולם היו כאבים לאחר מכן ושוב התאוששות מניתוח, סיכות וכו' רק יותר מעצבן. אין ספק שהייתי פוסט טראומתית לאחר מכן וזנחתי את העניין. פחדתי לחזור לאסותא וששוב לא ימצאו לי את הפורט... ניסיתי שוב להמשיך לבד. לא נכנסתי לפורום. בסוף החלטתי שצריך לנפח. זה מסביר למה אני מנופחת רק על 7 אחרי חצי שנה. קיוויתי שהניתוח יוריד לי את התיאבון ואת הצורך לאכול. בינתיים זה לא כך. ברור לי שצריך להמשיך לנפח...ברור שצריך טיפול רגשי (לא ציינתי כמה שנים הייתי אצל פסיכולוגיות שונות...),ברור שצריך להמנע משטויות. הכל ברור אבל... ברוכים תהיו.

 

[ילדת הכפר1]

לא קראתי את כל התגובות

אך ממה שאני קוראת פה, במה שאת כותבת, את הגדרת זאת בעצמך... האכילה שלך היא כפייתית ויש סוג של חוסר שליטה באוכל. אם את שואלת אותי, אני מצליחה לפתור זאת בעזרת כמה דברים, האחד, אורח חיים נכון וניסיון כביר להשיב את השליטה לידיי אך לא פחות חשוב- טיפול פסיכולוגי אצל מי שמתחמחה בהפרעות אכילה. וד"ר ציפי היא אלופה. ממש הצלה. וגם טיפול אצל דיאטנית המתמחה בהפרעות אכילה ומנותחים בריאטריים. לא אגיד לך שזה ברור וגם לי לקח הרבה זמן עד שהבנתי מה אני צריכה, אך כל המערך הזה.. מביא אותי להשבת השליטה על חיי ועל האוכל הנכנס לפי והכי חשוב, על ההתנהגות הנגזרת מההשמנה שהיא למעשה, ההתנהגות בכל חיי. בהצלחה רבה ובע"ה אם יהיה לי זמן ותרצי ארחיב, עד אז, לילה טוב

 

[אביגיל 151]

אשמח מאוד אם תרחיבי (אם יהיה לך זמן כמובן...)

 

[קובי d1]

אביגיל לא הרגזת אף אחד

את לא צריכה להתנצל בפני אף אחד . זכותך לכתוב את מה שקורה איתך , ומה את מרגישה, ואני ממליץ לקוראים לא לשפוט אותך ,זה המקום שאמורים להבין אותך ,כולנו באותה קלחת ,ושאף לא יהיה חכמולוג ,עצות יש מפה עד הודעה חדשה ,ליישם קשה ,כולנו מכירים את התאוריה מה לאכול ומה בריא ומה מכיל פחות קלוריות,אף אחד מאיתנו לא יישם את התאוריה ,עובדה שכולנו מנותחים. חלק גדול ירד במשקל אבל....מי יודע מה יילד יום יש הרבה הצלחות יש המון כישלונות ,וכמי שנמצא בפורום הרבה שנים אני מכיר את שני הצדדים אני חושב שטיפול מקצועי של פסיכולוג/ית ,ודיאטנית יוכלו לעזור לך לצאת מהמעגל הסגור בו את נמצאת הטבעת וכל ניתוח אחר אך ורק כלי עזר לירידה במשקל ,השינו צריך להעשות בראש ,וזה קשה ,ושאף אחד לא יספר שזה קל צריך לשנות את החשיבה בקשר לאוכל ,האוכל מהווה הרבה פעמים כיסוי לבעיות נפשיות ,טוב לנו אנחנו שמחים ואוכלים ,רע לנו אנחנו אוכלים הקיצר הפורום הזה קיים בשביל אנשים כמונו ,תכתבי מה שבא לך ואנחנו ננסה לעזור כמיטב יכולתינו אשמח לשמוע ממך בשורות טובות. בהצלחה!! קובי

 

[אביגיל 151]

תודה רבה לך קובי על המילים מחממות הלב

 

[דר איל]

מצטרף לדבריו ,כל מילה זהב

 

[דקר31]

אני האחרונה שתעיד נגד הטבעת אבל יש לי הרגשה

שאולי בחרת בדרך הלא נכונה. שוב..אני מתנצלת באמת באמת מכל מי שעבר את ניתוח הטבעת.. אני פשוט חושבת שאתם יותר חזקים ממני וממה שאני קוראת גם מהכותבת של הפוסט הזה-ופה זה המקום לומר שאני ממש מדברת מראיה אישית שלי [בבקשה בלי מכות מחר במפגש

] אני קוראת אותך ומרגישה כאילו אני קוראת את עצמי.. האכילה הכפייתית והרצון הזה שיהיה משהו שיוריד לי את התאבון.. בגלל זה בחרתי בניתוח השרוול. כי ידעתי שעם ניתוח הטבעת אני אצטרך להיות השוטרת של עצמי ובשרוול מה שמבחינתי החליט לטובתו זה שקראתי שמסירים את ההורמון שאחראי על התחושת רעב [אני קוראת לו גרמלין] ושבעצם תחושת השובע באה מהר מאוד כי הקיבה פיצית לעומת מה שהיתה.. זה מבחינתי היה השובר שוויון לטובת השרוול ואכן אני 5 חודשים אחרי השרוול ומרגישה שלמדתי ללעוס ולא להתנפל על האוכל... למדתי לנשום בין ביס לביס .. והכי חשוב-למדתי להנות מהאוכל שפעם היה בריחה..היום זה רק צורך קיומי ולא ריגשי.