מה אנחנו משדרים להם
כל פעם שאנחנו נוסעים למשפחה של עומר מתן נהיה חולה (עניתי לך מאיה? היה נורא ואיום). זה כבר כל כך צפוי שברור לי שזה חלק מהעניין ואנחנו לא מופתעים. שעה אחרי שאנחנו מגיעים הוא עם חום, עצבני ואומלל. אני מתה על ההורים של עומר. (נדיה, נכון שאת עדה שלי??). רק שתמיד השבתות אצלם המוניות. כל האחים מגיעים עם הילדים. אין דבר כזה שנבוא ונהיה איתם לבד עם 2 האחים הקטנים. כשזה קרה לפני חודשיים היה מעולה. מתן היה מהמם כהרגלו ורץ מאחד לשני בשמחה. ובשבתות ההמוניות הוא מתכנס, רוצה רק אותנו וכולנו סובלים. (שלא לדבר על ההערות של כולם "למה את לא נותנת לו לרדת לך מהידיים?"). ברור לי שזה משהו שאנחנו משדרים לו, אני רק לא יודעת איך לשלוט בזה ואם אפשר בכלל. אי אפשר לא ליסוע בכלל כי זה משפחה. יותר קל להם שאנחנו באים אליהם מאשר הם אלינו. אז הרעיון שהם יבואו במקומינו לא תמיד אפשרי. קורה גם לכם שאתם מרגישים בברור שמשמהו בכם גורם להתנהגות שונה אצלם? אני יודעת שהשאלה טריויאלית, רק מה עושים עם זה?
כל פעם שאנחנו נוסעים למשפחה של עומר מתן נהיה חולה (עניתי לך מאיה? היה נורא ואיום). זה כבר כל כך צפוי שברור לי שזה חלק מהעניין ואנחנו לא מופתעים. שעה אחרי שאנחנו מגיעים הוא עם חום, עצבני ואומלל. אני מתה על ההורים של עומר. (נדיה, נכון שאת עדה שלי??). רק שתמיד השבתות אצלם המוניות. כל האחים מגיעים עם הילדים. אין דבר כזה שנבוא ונהיה איתם לבד עם 2 האחים הקטנים. כשזה קרה לפני חודשיים היה מעולה. מתן היה מהמם כהרגלו ורץ מאחד לשני בשמחה. ובשבתות ההמוניות הוא מתכנס, רוצה רק אותנו וכולנו סובלים. (שלא לדבר על ההערות של כולם "למה את לא נותנת לו לרדת לך מהידיים?"). ברור לי שזה משהו שאנחנו משדרים לו, אני רק לא יודעת איך לשלוט בזה ואם אפשר בכלל. אי אפשר לא ליסוע בכלל כי זה משפחה. יותר קל להם שאנחנו באים אליהם מאשר הם אלינו. אז הרעיון שהם יבואו במקומינו לא תמיד אפשרי. קורה גם לכם שאתם מרגישים בברור שמשמהו בכם גורם להתנהגות שונה אצלם? אני יודעת שהשאלה טריויאלית, רק מה עושים עם זה?