מה אם ממש ממש

  • פותח הנושא yoli
  • פורסם בתאריך

yoli

New member
מה אם ממש ממש

כואב לי הלב.... וקשה להתגבר.. וזה ארוך ממה שחשבתי, וזה לא עובר... ואין לי רצון לספר, שיגידו לי לרדת מהעניין-ורצוי ממש מהר אני מרגישה מגוחך כול הרגשות האלה, זה לא בשבילי הסיטואציה הזאת : חסרת עונים והכול כ"כ קשה.. כי הרבה זמן לא חוויתי משהו טוב ואינטלגנטי כמוהו. וזה חסר לי חסר לי מאוד... מקווה לקום בבוקר ולגלות שזה עבר שהחור התמלא שהזמן קצר אולי אני אכיר מישהו אחר מישהו כמוני, שמנגן בפסנתר. נלך יד ביד בשעות לילה מאוחרות ילטף לי את הראש ואשכח מהצרות....
 

ע ו מ א ר

New member
מרגש ../images/Emo201.gif

כמה זמן אתם לא בקשר או יותר נכון כמה זמן את עם ההרגשה הזאת?
 

TAINTED SAINT

New member
ל yoli ,אנסה לענות...

מבין ללבך,וחש בכאבך ולא פעם הייתי בעצמי במקומך.... והזמן בסוף ירפא וישכיח, או לפחות יהפוך את הכאב לזניח... קשה לשכוח, קשה להתנער, וזכרונות טובים לא מתים מהר... נסי למצא לנשמתך מנוח, מוסיקה טובה,ספר חדש,טיול למקום בו לא ביקרת מעולם, ריחות וצלילים חדשים המסעירים את הדם... לא למקומות שהיו משותפים לשניכם, המלאים בזכרונות שיכאיבו שבעתיים, למקום שמעולם לא היית בו,קסום וחדש, וכרטיס טיסה אליו לא נדרש, לא דרכון לא מזוודה,ובגדים לשבועיים, ובחוץ עולם שלם ממתין לך לבנתיים... אל תמהרי להתאהב מחדש,אל תחפשי מועמדים, זאת טעות נפוצה,אל תזרזי תהליכים טבעיים... שאי תפילה,שאי ברכה,אל תתיאשי... כל שתבקשי לו יהי
צאי ליום או יומיים מאזור תל-אביב,למקומות שהם במרחק נסיעה באוטובוס או ברכבת,אני יכול להציע לך כאן מספר מקומות שמלאים קסם,ושאולי יעזרו לך להתגבר על הכאב... 1.טיול לעת ערב בשכונת עין כרם בירושלים [לא בסוף שבוע כשמלא באלפי תל-אביבים תאבי בירה ורוחניות...]. 2.טיול מוקדם בבוקר בשכונת שמעברו השני של רחוב אגריפס [הצד הנגדי למחנה יהודה],אחרי כן כוס קפה במחנה יהודה,חתיכת עוגה...מה שתחליטי...[את יכולה לשלב בין השניים,בוקר במחנה יהודה,אחרי כן מוזיאון ישראל למשך היום,ותסיימי בערב בעין-כרם] 3.השוק הבדואי בבאר שבע בימי חמישי בבוקר. 4.עכו העתיקה. 5.מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית בחיפה. חושבני כי הבנת את הרעיון,מקומות חדשים לך,ללא הזכרונות המשותפים.... ואת רק בת 23,כל החיים לפנייך,אל תמהרי כל כך לחפש אהבה חדשה,תני לאהבה החדשה למצא אותך... בהצלחה.
 

yoli

New member
אלפי תודות...

כול פעם שאני חושבת שזה עובר, זה חוזר אליי בהפוכה ...):
 

TAINTED SAINT

New member
אין לך על מה להודות,רוצה לדעת סוד ?

אנשים שבאמת אהבנו,לא נפסיק לאהוב לעולם,אנחנו רק צריכים זמן להתגבר על הפרדה,ולהשלים עם המציאות החדשה. אחת מחברותי לפני המון שנים,הספיקה מאז להתחתן,ללדת שבעה ילדים,ולהתגרש,הייתי שותף לכל התהליכים כידיד,הייתי בחתונתה,בבית החולים לאחר לידות,בבר המצווה של בנה הבכור.התהליך היחיד בו סרבתי להביע דעה היה במהלך גירושיה,משום שזה היה יוצא לא הוגן כלפי בעלה לשעבר.כשאנחנו אוהבים אדם,ומסיימים עמו את הזוגיות בדרך שאיננה נבזית ופוגעת,אחרי כמה זמן קיימת האפשרות להפוך את הקשר לידידות\חברות אמיצה שתעמוד במבחן השנים והחיים. את עוברת תהליך שרבים מאיתנו מכירים על בשרנו,אין מה לעשות,זה כואב,ויכאב,אבל בהדרגה הכאב יפחת. לצערי אין לי פתרונות קסם להציע לך,אין נוסחאות קבועות,כאב הוא דבר אישי ואינדיבידואלי,וכל אחד ואחת חווים אותו בדרך שונה. אם תצטרכי כתף\אוזן פנויה,אני כאן,אמנם זה לא הרבה,אבל עדיף מכלום.
 

yoli

New member
תודה רבה...

אלף, לצערי הוא כועס עליי קצת ואולי זה לא ייגמר יפה. אני לא כ"כ רוצה לפרט בפומבי למה ואיך , אבל אני לא חשה אשמה. אני מאוד אוהבת אותו כבן אדם, ויש לנו נושאים משותפים רבים. אולי באמת נצליח להיות ידידים יום אחד. אבל אין ספק שלא בעתיד הקרוב מאוד.. אי ממש מודה לך , ומאחלת לך אושר רב. וגם לעצמי . :) שיעבור מהר....
 
אהבה לא ממומשת

דבר קשה מאד, אבל צריך להמשיך לאהוב את עצמנו ואת חיינו יותר מכל דבר אחר ולעשות דברים שאוהבים. אז נהיה פחות תלויים באהבת אחרים ויותר מאושרים.
 
למעלה