מה איפה כל זה בא?!

צול1

New member
זה לא סותר

אתה יכול לעשות עבודת מחקר והמון שעות של עבודה. אבל בסופו של דבר אתה בוחר איך אתה מתנהג כאוטיסט, כמובן אחרי שאתה יודע מזה אוטיזם לעומק. בתור אחד שהתנדב במשך שנה בעבודה עם אוטיסטים, פגשתי כל מיני סוגים שונים, אני לא אפרט כי זה לא רלוונטי. אני פשוט אגיד לך שלשחק אוטיסט זה כמו לשחק מוכר נקניקיות, זה עניין של בחירה, מחקר קטן של העולם מבחוץ, ושל העולם הפנימי שלך. אז כן, אתה יכול לחקות שחקנים אחרים, אבל זה עדין דבר שאתה עושה, לכן זה לא סותר את מה שפרציפלוך אמר.
 

PLAY2PLAY

New member
אחרי מה שהוא אמר ..

בהתחלה זה כן סתר את מה שאני הבנתי ממה שהוא אמר,אבל אחרי שהוא הסביר את עצמו אז זה היה יותר ברור ומובן למה הוא התכוון וזה באמת ל סתר את מה שאמרתי
 

ז א ת

New member
לא הבנתי מילה ממה שאמרתם אבל הבנתי מה

ניסיתם להגיד...ואיכשהו לכולכם יש נקודה צודקת...אבל מה שניסיתי להגיד זה שתיאטרון זה הסמים הכי טובים שלקחתי ולא לקחתי סמים...כי כאילו כשאתה על הבמה יש לך הזדמנות להכיר אנשים, אם זה להכיר את החבר שלך שכל הזמן מתעצבן מדברים שטותיים או להכיר את השכנה שדוחפת אוכל מכל חור לילדים שלה ודואגת מכלדבר או...לא יודעת...זה פשוט מתחברים לצד שאולי הוא באמת בך...כאילו אולי אתם צודקים שאם משחקים דמות שהיא עצבנית בעצם מפעילים חלק עצבני בנו ומגדילים אותו...אבל לדעתי, כל אחד ואיך שהוא משחק...אולי דרך חשיבה על דמות או תיאטרון אחרת תעשה אותי שחקנית יותר טובה אבל הדרך שלי...שאני באמת לא יודעת להסביר ונראה שאני לא יודעת...מה הדרך שלי זאת אומרת... הדרך שלי יותר רוחנית ...עם כמה שפחות חשיבה וכמה שפחות עובדות וכמה שפחות סנטיסלבסקי...
 
למעלה