אמנם צם
אבל מודה שלא לגמרי מצליח להזדהות עם הסיבה לתענית באופן מספיק מוחשי. גר בקיבוץ דתי, אז אתמול בערב היה לנו שיעור קצר במקורות הגמרא מפי הרב של הקיבוץ. בשנה שעברה נסעתי עם אבא שלי לירושים אחה"צ ושם אכלנו במוצאי הצוֹם. השנה הוא הציע לי את הרעיון שוב, אבל ויתרתי. נשארתי בבית. חשבתי להמשיך עם העבודה, אבל בגלל שהפרוייקט שאני ממונה עליו דורש בכל - זאת איזשהו מאמץ חשיבתי שלא ממש מתאפשר לי תוך כדי צוֹם, אז באתי למשרד היום רק בשביל האינטרנט (כמובן שלא החתמתי כרטיס).