מה אומרים?

[meira]

מה אומרים?

שיחה לפני כמה ימים א': "אמא, ע' אמר שהוא לא רוצה לדבר איתי יותר". (בטון של נעלב עד עמקי נשמתו ושל דמעות שרק מחכות לצוץ) ע': "אני לא רוצה לדבר איתו יותר" (וחוזר ואומר את המשפט שוב). אמא: "אני חושבת שע' מרגיש לא טוב היום ומעדיף להיות בשקט עם עצמו. בוא נעזוב אותו היום" (ע' באמת היה חולה ובוטל מפגש בין שני הזעטוטים יום קודם). 2 ילדים בני 3 וקצת, חברים (לא באותו גן) שנפגשים כ-פעמיים בשבוע. זו לא הפעם הראשונה שע' אומר משפט שפוגע בול במטרה ו"נהנה" מעצמו (במרכאות כפולות ומכופלות אבל יש הרגשה שהוא מרגיש את ה"כח" שהיה למשפט שלו על הילד השני). מה עונים לילד הנפגע/נעלב/עצוב? אני האמא של הילד הזה

לא רוצה להגיד משהו כמו "אל תתייחס/אל תעלב ממנו" או "הוא לא מתכוון באמת" תודה

 

[ליליה והגמדים]

"תסתדרו ביניכם"

"אני מתערבת רק כשיש דם". אפשר להיות יותר חיובית מדי פעם ולומר ש"ככה זה בין חברים, לפעמים לא מסכימים אז משחקים כמה דקות לחוד ואחר כך חוזרים לשחק ביחד" (ואז אחד מהם תמיד אומר - "אני לעולם לא אשחק איתו יותר"). אין מה לעשות, תתרגלי, זאת רק ההתחלה

 

[לאה_מ]

אכן בדרך כלל הפיוס מגיע מהר מאד

סיפרתי כאן אתמול על עימות שהתחיל במכות אמיתיות ונגמר בהשלמה וסליחה. אני כן חושבת שסיטואציה של אחד-על-אחד מאפשרת להיות יותר עם היד על הדופק ולראות האם דפוס היחסים בין הילדים הוא בריא, אבל הסיפור המתואר נשמע מאד בגדר הנורמה. אני אומרת "אתה יכול להגיד לו איך זה גורם לך להרגיש". בדרך כלל את הספקולציות שלי לגבי הסיבות של החבר לנהוג כפי שהוא נהג אני משאירה לשיחה מאוחרת יותר (אם אני עדיין מרגישה שדרושה שיחה כזו אחר כך).

 

[meira]

אהבתי "איך זה גורם לך להרגיש"

ואני באמת מתחילה לעשות נסיונות עם תסתדרו לבד אבל השלב של "לפני" - איך נותנים להם את הכלים של להסתדר לבד? כמה לכוון במילים/מעשים וללמד אותם דרכים לפתרון אפשרי? בעיקר שלא מדובר בהתעמתות פיזית שאז אור יודע להגיד "זה לא נעים לי - לא מכים/דוחפים". או להשאיר להם את כל העבודה?

 

[אלדורית]

../images/Emo45.gif

 

[לאה_מ]

אני מתערבת רק במקרים שאני רואה

שהילדים ממש לא מצליחים. זה כמעט לא קורה. את כן יכולה להקנות לאור כלים לאו דוקא בהקשר המיידי של הסיטואציה - למשל, אחרי שהחבר הולך הביתה, אפשר לדבר על האירוע (אם הם הצליחו לפתור, לשבח אותו על הפתרון, אפשר לדבר על כך שכמו שציינת לפעמים כשלא מרגישים טוב פיזית זה מתבטא גם בהתנהגות, על איך מרגיש אורח לעומת המארח, וכו'). הוא גם לומד מחיכוכים אתכם ופתרונם, ומצפיה בכם פותרים קונפליקטים שלאו דוקא קשורים אליו, כך שזה לא צריך לבוא בדרך של הקנייה מסודרת. ואני בטוחה שאם תתני להם את המרחב להסתדר ביניהם, הם יפתיעו אותך - הילדים שלי הרבה פעמים משאירים אותי פעורת פה לנוכח היכולת המופלאה שלהם לפתור קונפליקטים...

 

[ב נ ה]

גם אני ...

רק אם יש דם.....כל עוד אין שילמדו להסתדר (כישוריי חיים)