מה אומרים ל-TROUBLE MAKER?

dswbg

New member
מה אומרים ל-TROUBLE MAKER?

בעקבות שרשורים קודמים בהם הוזכרו מקרים הם מדריכים שונים נאלצו לשלח תלמידים בעייתיים (או בעיתיים בפוטנציה) לדרכם עלתה אצלי השאלה - איך זה קורה, כלומר מה אומרים לאותו אדם אותו אתה אינך מוכן ללמד...? השאלה כמובן פתוחה לכולם - מה אומרים לשותף לאימונים איתו אינך רוצה להתאמן? מה/האם אומרים למאמן כשאתה חושב שאדם מסוים אינו מתאים לקבוצה, או עלול להשתמש לרעה מה שהוא לומד? למען הסר ספק, לא נתקלתי עדיין (טפו, טפו, טפו) במקרה כזה בעצמי - אבל אולי משום כך זה מעניין....
 
כמעט שלא קרה לי...

אבל כשקרה, פשוט לא התייחסתי - לא ניגשתי אליו בשיעורים, לא תיקנתי, לא דיברתי - והאיש פשוט עזב...
 

mickeym

New member
איך יכול להיות טרבל-מייקר בטאי צ'י?

איכשהו נדמה לי שהטראבל מייקרים האמיתיים יגיעו לאומנות שנחשבת "כסחיסטית" יותר. לא?
 
בדיוק...

אחד שכל הזמן מחפש אקשן, יפריע בטאי-צ'י. אבל יש גם דוגמאות הפוכות, של אנשים שמתאמנים בחוסר-חשק מופגן, שמקטרים, שמתווכחים עם המורה, ששואלים שאלות לא-לענין וגוזלים זמן מהכיתה... כאמור, כמעט שלא היה לי מקרה של תלמיד שנשאר יותר מחודש והמשיך ליצור בעיות. אבל אני יודע שזה קורה, גם בטאי-צ'י.
 

Connor MacLeod

New member
dswbg - אתה תלמיד? מורה?

פשוט, יותר נחמד לדבר עם אנשים שמזדהים ולא עם כינויים אנונימים ... לעצם השאלה: למה הכוונה תלמיד בעייתי? האם הכוונה לתלמיד מפריע? מתחצף? "עייף"? ... כל מקרה לגופו. היה לי פעם תלמיד שהחליט שהוא לא רוצה לעשות טכניקות בסיס "כי זה משעמם והוא הרי בא בשביל להינות ..." במקרה כזה, פשוט אמרתי לו שזה חלק מהשיעור, Take it or leave it, אין יותר מדי סנטימטים בנושא הזה ... לפי דעתי נושא המשמעת הוא אחד היסודות החשובים בלימוד בכלל ובאומנויות לחימה בפרט. עדיין לא הכרתי מישהו שלא הייתי מוכן ללמד אותו ... אבל שוב - אצלנו רוב הליצנים עוזבים מעצמם, משום שהשיטה הזו איטית מדי למי שאין לו סבלנות ורצון עמוק ללמוד ... לגבי שותף לאימונים זה יותר בעייתי - כי אתה פשוט לא יכול להגיד שאתה לא רוצה להתאמן עם X או עם Y ... כל אחד צריך להתאמן עם כולם ... זה מוסיף משהו גם אם בן הזוג בעייתי (ויש גם כאלה בכל מקום).
 
דווקא עם שותף זה לא בעיה:

קודם משתדלים שהוא לא יתפוס אותך, ואם הוא מצליח, אז אומרים לו "אוי, אני חייבת לשתות". וחוזרים כשהוא תפס מישהו אחר...
 

frodo1

New member
המאסטר שלי לא מרשה ללכת לשתות

באמצע אימון. הוא נותן הפסקה כדי לשות
 

frodo1

New member
המאסטר שלי לא מרשה ללכת לשתות

באמצע אימון. הוא נותן הפסקה כדי לשתות.
 

haleth

New member
"Take it or leave it"

במקרה של תלמידים שלא מוכנים לתרגל חלק מהשיטה (אצל נשים זה הרבה פעמים אימוני זוגות), לא חייבים מיד להעמיד את זה כך. אפשר להסביר שזה חלק אינטגרלי מהשיטה ואין אפשרות ללמוד בחלקים, אבל בינתיים לאפשר לתלמיד להתנסות בכל השאר: אם השיטה מעניינת אותו, הוא כבר יעשה את החשבון, ואם לא - במילא הוא יעזוב. לגבי תלמידים שלא מוכנים לתרגל את השיטה עצמה - טוב, הם באמת עוזבים לבד, בדרך כלל אחרי השיעור הראשון.
 

mickeym

New member
מעשה במורה אומנות לחימה...

אחד הדברים שאני הכי אוהב במורה שלי הוא חוסר ההתפשרות שלו על בעיות משמעת. העובדה שהוא מלמד במשך כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה תלמידים, מאפשרת לו לשלוח הביתה אנשים בעיתיים. ביום שלישי שעבר, צפו בשיעור 3 נערים שנראו בעיתיים (מה גם שהם לא כיבדו את הדוג'ו והשיעור לחלוטין). 20 דקות הספיקו למורה שלי לגשת אליהם ולומר להם:"חבר'ה, אני לא יכול ללמד אתכם, אתם נראים לי חבר'ה טובים (ממש
) אבל אני עמוס". אח"כ בשיעור הוא כבר הפליג בשבחם. כמו כן, הוא סיפר לנו על מאמן הקבוצה השניה שאפשר לתלמיד להתפרע במסגרת השיעור ובכך איבד את אמון תלמידיו ביכולת שלו לאכוף משמעת וגם נפצע בעת קרב עם התלמיד המופרע (שקיבל את המגיע לו אח"כ). לדעתי חשוב מאד להרחיק אדם זכזה מן הקבוצה. אחרת, המאמן מאבד את אמון תלמידיו ואת הדינמיקה הקבוצתית. הדרך הטובה ביותר היא לומר:"שמע, אני לא מקבל את צורת ההתנהגות שלך, לא נראה שאתה יכול להתאים את עצמך לקבוצה, לכן אתה לא יכול ללמוד כאן יותר". מיקי
 

קוכולין

New member
השאלה היא איך בדיוק מזהים אותם

את ה-trouble makers, אני מתכוון. הייתי שמח אם כמה מהמאמנים המנוסים כאן יכתבו, כיצד הם מבדילים בין אדם אמיתי שאינו רצוי, לבין אדם שיכול לתקן את דרכיו במהלך האימונים (אני ראיתי כבר כמה בעייתיים, שהיו איתי בקבוצה, והשתפרו במהלך אימוני הקראטה שלהם). האם הגבול עובר באדם שנראה שיכול להשתמש באומנות הלחימה בשביל "ללכת מכות"? קאנצ'ו רוני אמר פעם, בשיחה במהלך גשקו, (וזאת כבר דוגמא אחרת) שאם בא אליו תלמיד ואומר שהוא פורש כי לא ניתנה לו דרגה, אז כבר עדיף שיפרוש.
 

Connor MacLeod

New member
אני לא בדיוק "מאמן מנוסה", אבל ...

לפני כמה שנים היה אצלנו בחור צעיר, הוא התחיל להתאמן כשהיה בערך בגיל 16 (שאצלנו זה יחסית צעיר). מההתחלה היו לו בעיות משמעת, לא חמורות, אבל לפעמים היה מראה חוסר נכונות, חוסר ריכוז ולפעמים היה אפילו מעז להתווכח. אבל עם כל זה, הוא המשיך להגיע ... למרות שלא הבנתי בדיוק למה באותו הזמן, המאמן שלי, עדי, החליט לא לוותר לו (או אולי לא לוותר עליו). כשנראה היה שהתלמיד רצה לוותר ("אני לא יכול לעשות את זה" או "אני עייף עכשיו"), עדי הקשה עליו אפילו עוד יותר, הוא תיקן אותו בכל פעם מחדש כשעשה תנועה לא נכונה ופעם אחת כאשר התחצף יותר מדי, עדי פשוט שלח אותו מהשיעור ... אבל אותו התלמיד המשיך לחזור לשיעורים וכמה שלא התלונן, היה מדי פעם אותו ניצוץ של "אני רוצה" (מי שמאמן, מגיע להכיר את אותו הניצוץ בעיניים). עם הזמן, אותו התלמיד, שהיה בעייתי, עם קואורדינציה לקויה ובעיות משמעת התקדם. הוא אומנם התקדם לאט, אבל התקדם. יום אחד, או יותר נכון שיעור אחד, לאחר שהיה שוב קרוב לנקודת שבירה והחליט באמצע השיעור לפרוש הצידה ולהמשיך להתבונן בהמשך השיעור מהצד, לקח אותו עדי לשיחה (לאחר השיעור). אני לא יודע מה נאמר שם בדיוק, אבל מהשיעור שאחריו, הוא המשיך להגיע כל שיעור, ולהתאמן בצורה טובה. מאותו הרגע בכל שיעור היה ניתן לראות שיפור באותו התלמיד. הוא היה מרוכז מאוד והתקדם בצעדי ענק ... פשוט היה כיף ללמד אותו, כל מה שנאמר לו הוא קיבל, כל תיקון, הוא לקח לתשומת לב ... הוא הקשיב, והפנים ... מאוחר יותר, כאשר התגייס לצבא נאלץ לפרוש מהאימונים ... אבל אני יודע, שבתור חייל, ובתור אדם - הוא נהפך למשהו אחר ... משהו שהיה קבור בפנים כל אותו הזמן. מה שאני מנסה להגיד הוא, שבאמת, לא כל תלמיד בעייתי הוא אחד שלא יוכל להסתדר ... צריך לנסות לזהות את אותו ה"ניצוץ", את הנכונות ... וצריך גם הרבה סבלנות ... יש אנשים יותר איטיים ויותר מהירים, צריך לדעת להתמודד עם אלו ועם אלו ... לפעמים האיטיים בעייתיים, ולפעמים דווקא המהירים (שמרגישים שעוצרים את ההתקדמות שלהם - אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת). בכל מקרה, אין כאן משהו מוגדר, יותר רגש ...
 

mickeym

New member
../images/Emo45.gif סיפור נהדר...

אני ממש לא מורה אלא תלמיד חדש יחסית, ובכל זאת אני חושב שניתן לדעת לפי דרך ההתנהגות האם התלמיד רציני או לא. מי שהוא רציני, מקשיב לתיקונים ו"אוכל עם העיניים" את המורה. הוא שואל שאלות אחרי השיעור, הוא מגיע לפני, הוא מבקש לקבל ידע. כאן מגיע תורו של המורה לזהות לפי תחושת הבטן שלו את אלה שרוצים ומוכנים ללמוד. לא פעם הזכיר המורה שלי שהוא מעין "משפך". הוא יכול להיות כלי שמעביר מידע נרחב או מצומצם לכל תלמיד, אבל זו אחרויותו של התלמיד "לשתות" ולבחור את קצב הלמידה שלו. מה שבטוח הוא, שמי שרוצה ללמוד מראה את זה בנכונותו להאבק ולהמשיך להגיע... מיקי
 
למעלה