מה אומרים לילדים?

[תיני25]

מה אומרים לילדים?

הילד שלי בן 4.5, בסה"כ הוא ממש בסדר אבל כל פעם שיוצאי הוא שואל אותי "ואם תהיה אזעקה?" גם כשאני יוצאת למרפסת לתלות כביסה... אני משתדלת לייפות לו את המציאות כי בכ"ז הוא קטן מידי להבין הכל. לדוג'- אני מסבירה לו מה זה כיפת ברזל (למרות שזה לא אקטואלי לנו...) ואני אומרת לו שככה לא יכולים להגיע אלינו טילים. אני לא יודעת אם הוא מבין את ההשלכות של הטילים, אם בכל להסביר לו, לא נראה לי שיש צורך. אני מרגישה שהוא מבין שאנחנו במצב לחוץ, שמשהו קורה, אבל אני לא יודעת מה בדיוק לומר לו. אני לא רוצה שהוא יהיה עם טראומות... האם יעזור לי לפנות לנט"ל? או לאיזה גורם אחר אני יכולה לפנות כדי שיעזור לי לא לעשות טעויות מולו. תודה, ולילה שקט לכולנו.

 

[הכוכב33]

הגלותיות חזרה,הגיטו זה כאן

איך המדינה הידרדרה כל כך. אמא לא יודעת מה לספר לילד שלה, שרועד מפחד. ממש כמו האמא היהודיה בגיטו בפולניה. שצריכה להסביר לילד שלה, על הפחדים. אהוד ברק הוא ביזיון !! ממשלת ישראל החזירה אותנו,70 שנה אחורה, לגיטו בפולניה. תיני צריך לשלוח את התגובה שלך לכל השרים והח''כים.

 

[תיני25]

וזה יעזור?

האם אני הראשונה שמביעה ב11 שנים האחרונות דאגה לבריאות הנפשית של ילדיה? אני לא חושבת שזה יחדור ללבם האטום של מחממי הכיסאות בכנסת ישראל.

 

[נירה63]

אנחנו מהצפון-יכולה לשתף איך אנחנו עברנו

ומה כן סיפרנו ואיך יצאנו מחוזקים מאותה תקופה קשה וקשה מאוד. ראשית כל מה שאכתוב עבד אצלנו בבית, ואצל כל אחד זה יכול או לא יכול לעזור. מעולם לא אמרנו שאנחנו מסכנים או חלשים. כן חיזקנו את הילדים ואמרנו שבמדינת ישראל כמו במדינות אחרות בעולם ישנן תקופות טובות ופחות טובות, ואנחנו משפחה מאוחדת וחזקה ומדינה חזקה וביחד נעבור את התקופה הזו. כשאת אומרת נעבור ביחד- זה מחזק מעודד נותן את התחושה שהילד לא לבד, אנחנו ביחד . וכשהילד שלי שאל : אמא מה יקרה אם לא תהיי בבית ויפול גראד? או תהיה אזעקה? נתתי את כל הכלים ל...מה עלך לעשות. היה מאוד ברור שכן יהיו אזעקות אבל זה יחלוף. וכן נצטרך לרדת למקלטים, אז קשטנו והבאנו דברים שיכולים לחזק ולעשות נעים ולעודד, הורדנו טלויזיה ושטיחים וצעצועים וממתקים ומשחקים...וכל הזמן אמרנו: התקופה תעבור וזה ילמד אותנו להיות משפחה מחוזקת כיוון שאנחנו ביחד כאן. תראי, אני יכולה להצביע על כך כך הרבה דברים שגורמים ויגרמו לקשיים במדינה שלנו...זו המציאות שלנו ובתוך הבית, הפינה הגן שלנו צריכים להיות חזקים לעודד זה את זה ולהבין שנצא מחוזקים בסוף... את יודעת כיום הבן שלי בגיל ההתבגרות, כל כך הרבה דברים אחרים מטרידים ומפחידים, מעוררי דאגה בלתי רגילים ללא שליטה ואני יכולה רק לחזק,לעודד להיות שם ולהתפלל שהקושי יחלוף. בריאותו הנפשית של בנך יכולה להפגע כמעט מכל דבר, בעיקר השאלה כיצד את/אנחנו כהורים משדרים ונוהגים. אם את בזמן האזעקה תלחצי תצעקי וכו'...כך גם הילד יגיב וכן יפגע.ואם תהיי מאורגנת וכשתשמע האזעקה מיד למרחב מוגן/מקלט ושם הכל מחכה (הציוד הנדרש לכם) זה יעבור, את תראי... אני זוכרת ימים קשים כאן , וגם לאחר שהיתה הפסקת אש, לא האמנתי בליבי אבל שידרתי שהכל בסדר, אנחנו חזקים מבחינה נפשית ונעבור את זה. מכאן שולחת אליכם את כל החיזוקים שבעולם, מזמינה את מי שרוצה להגיע ולהתארח אצנו באהבה רבה, ולכולנו מאחלת שיבואו ימים קלים מאלה.

 

[ybo4]

ההצעות טובות מאוד

לילדים חשוב לקבל תשובות פרקטיות וברורות. הסבירי לי מה לעשות בכל מצב, שתפי אותו בפתרונות. לדוגמא - שאלי אותו האם הוא פוחד, שנני איתו שוב מה לעשות במקרה של אזעקה - לאן ללכת, איך לשבת. הכינו במרחב המוגן (הכי טוב שיש לכם) משחקים שהוא אוהב, מאכלים שישמחו אותו - אצלנו היו במבה ושקדי מרק... אבל אל תהססי לפנות לעזרה מאנשי מקצוע - גננת, יועצת, תחנה פסיכולוגית, או נט"ל. גם עבורך, זו לא בושה. אם תצליחי לשדר לו רגיעה ולסדר מעט את עולמו המתערער עכשיו - הוא ירגע. זה לא קל, אבל אפשרי

 

[הכוכב33]

רק אתם בדרום-תעזרו לעצמכם

צריך ללחוץ על השרים,והח''כים כל הזמן. להזכיר להם את מתקפת 18.08.11 ומתי צה''ל יגיב ? זה מאבק נגד הממשלה שלך. אל תסכימו לחיות בפחד בגלל ממשלה מפקירה

 

[תולעת הגשם]

עדיף בלי הערות כאלה! היכן עוז הרוח הציונית של 1948-1956-1957-1973 ? את המלחמות הללו פרט ל1948 אני זוכרת ולא היתה רוח כה נכאה, אפילו לא ב-67 שבה היינו מאוד לחוצים , כי למצרים היה נשק כימי שהיא ניסתה אותו יפה במלחמת תימן. בוודאי יש כאן אנשים שזוכרים. את הסוף אנחנו יודעים. אנחנו מדינה עצמאית ומשגשגת. הלוואי שהיינו קיימים ב-1938! כל ששת המליונים, היו מעדיפים למות פה בארץ ישראל במדינה משלהם, שהם אפילו לא יכלו לחלום עליה. אולי רק לחלום עליה.

אמירות כאלה רק מדכאות ומשרתות את האויב. זהו טרור וטרור תמיד מפחיד. מבחינת הסכנה - בכביש הרבה הרבה יותר מסוכן!!

וכן אני תושבת באר שבע, שני הורי שרתו בצהל ב-48. אבי (ז"ל) היה המתנדב הראשון מארגנטינה שהגיע לארץ בהפוגה הראשונה. הוא אפילו לא ידע עברית, הגיע לבד מארץ משגשגת למקום מדברי זר ומוזר, והשתתף בשחרור ב"ש.

רק שלא נצא מפרופוציות. אל לנו לשכוח שהצפון היה מופגז שנים בהפגזות איומות ולא התלונן כל כך- מי זוכר את ההפגזות הסורים על גדות, תל קציר, האון , אפיקים ועוד ועוד וההפגזות מלבנון על קירית שמונה, נהריה? ובמלחמת לבנון השניה, חיפה? היה שפ הרבה יותר גרוע. התפנקנו!!

 

[אמא של תהלולי]

ובינתיים אם תרצי

אתם מוזמנים אלינו

 

[עב]

מניסיוני הצנוע

הייתי ילדה בתקופות בהן צה"ל יצא למבצעים שונים. מה עזר?
1. הביטחון שהצבא יכול להגן על המדינה (היום זה עבר לי)
2. ההסברים מה לעשות אם תהיה אזעקה והרבה תרגילים שהיו אז בבית הספר.
3. מעל לכל - השקט והביטחון שהקרינו ההורים ושהקרינה הסביבה.
היום אני גרה בדרום בטווח הגראדים והביטחון של ההורים והתרגילים שעשיתי בילדות עדיין מלווים אותי.