דורקי יקירי...
המצב כרגע של השמאל הישראלי הוא כזה: ישנו נתק בין השמאל הציוני לבין השמאל הרדיקלי. ההפגנה אתמול הייתה ביטוי חזק ראשון של הנתק, מאחר שמפלגת מרצ ותנועת "שלום עכשיו" החליטו להחרים את ההפגנה, ואף ליזום אחת משלהן בשבוע הבא. צעירי מרצ ונוער מרצ החליטו להגיע להפגנה למרות החלטתה של המפלגה. אני ידעתי שההפגנה תכיל ברובה שמאל קומוניסטי, סרבנים, אנטי-ציונים ושאר ירקות. הגעתי כאיש בודד נטול השתייכות (אם כי נרשמתי לשלוש אגודות במהלך ההפגנה!!), אחזתי בשלטים של "כביסה שחורה" ובשלט עצמאי שהכנתי. כפי שצפיתי הקריאות בהפגנה התמקדו רובן בסרבנות, הנאומים בחלקם תמכו בסרבנות, ורבים הרגישו שהם אינם שייכים להפגנה... מקומם כנראה בהפגנה בשבוע הבא. "שלום עכשיו" אמנם מאנה להשתתף בהפגנה מאחר שלא היא אירגנה אותה והיא לא הייתה מקבלת עליה קרדיט, אך בדיעבד לא היה שם מקום ל"שלום עכשיו" כתנועה, ממש כשם שמפלגת מרצ, שאינה תומכת רשמית אפילו בסרבנות שטחים, לא הזדהתה אידאולוגית עם אופי ההפגנה. אני כן רואה חשיבות בהפגנות כאלה. אלה הפגנות שמראות לציבור הישראלי שיש קבוצת אוכלוסיה גדולה ורצינית בארץ שמתנגדת באופן פעיל לכיבוש, שמסרבת ליטול בו חלק, שמצטרפת לזעקתם של הערבים להפסיק את הדיכוי השיטתי והמזוויע. אחד הנואמים הזכיר שבתקופת מלחמת לבנון הסתכלו על תופעת הסרבנות כעל תופעת שוליים, שאין לייחס לה חשיבות רבה מדי, אם כי הפעם הסרבנות באה מהמיינסטרים, והפעם התמיכה בה רחבה בהרבה. ולסיום, דורקי - אני מניח שהלקח שיש להסיק מההפגנה הוא שנוער מרצ חייב לבדוק איזה צביון יהיה להפגנות שהוא שולח אליהן ייצוג עם חולצות, שלטים וכו´. כמוך רבים ייזעמו על כך שנוער מרצ מוכר כעת בעיני רבים כתנועה שתומכת בסרבנות, ואני רואה את נוכחותה הרשמית של התנועה כמחדל. בברכת "אחרי לסרבנים!", מאור.