מהרהר
אז שלום לכולם אני נשוי שלוש וחצי שנים עם ילדה קטנה מדהימה
ואני הגעתי לשלב של סוג של דיכאון / הרהורים מחשבות וכו...
אני לא רושם פה בכדי שתישפטו אותי אני רושם בכדי להבין אם אני לבד בנושא הזה ולא בכדי לקבל לגיטמציה לעשות משהו בנידון ואני אסביר
אני בן 30+ אחד כזה שתמיד היתה איתי משהיא אם לא כמה בו זמנית ושלא תבינו אותי לא נכון אני אוהב את אשתי אבל לאחורנה עוברות בי מחשבות של בגידה שלנסות שלראות אם אני עדיין יכול להתחיל או שיתחילו איתי אחרות.
הכל התחיל לאחר שאשתי מנסה ל"חנך" אותי איך להיתנהג עם הילדה סוג של רודנות אל תעשה ככה ואל תעשה את זה וכן הלאה....
וזה גורם לי לרצות לא להיות בבית ביחד איתה וזה גורם לריבים מטורפים ולצעקות ולהאשמות על דברים שלא קשורים.
ובעקבות כל זה אני מוצא את עצמי מתוקף תפקידי בעבודה נמצא בחברה שהרבה זמן לא הייתי בה בחיי לילה שכבר שנים לא הייתי חלק מהם
ושם נראה כאילו כלום לא השתנה הזרימה של הבנות היא אותה זרימה ואפילו יותר וזה מפתה והמצחיק הוא שזה בעיקר בא מהמין השני.
ואני מוצא את עצמי חושב על כך ומגיע כמעט למצבים שאין בהם דרך חזרה.
אז מה למען השם אני עושה??????
אז שלום לכולם אני נשוי שלוש וחצי שנים עם ילדה קטנה מדהימה
ואני הגעתי לשלב של סוג של דיכאון / הרהורים מחשבות וכו...
אני לא רושם פה בכדי שתישפטו אותי אני רושם בכדי להבין אם אני לבד בנושא הזה ולא בכדי לקבל לגיטמציה לעשות משהו בנידון ואני אסביר
אני בן 30+ אחד כזה שתמיד היתה איתי משהיא אם לא כמה בו זמנית ושלא תבינו אותי לא נכון אני אוהב את אשתי אבל לאחורנה עוברות בי מחשבות של בגידה שלנסות שלראות אם אני עדיין יכול להתחיל או שיתחילו איתי אחרות.
הכל התחיל לאחר שאשתי מנסה ל"חנך" אותי איך להיתנהג עם הילדה סוג של רודנות אל תעשה ככה ואל תעשה את זה וכן הלאה....
וזה גורם לי לרצות לא להיות בבית ביחד איתה וזה גורם לריבים מטורפים ולצעקות ולהאשמות על דברים שלא קשורים.
ובעקבות כל זה אני מוצא את עצמי מתוקף תפקידי בעבודה נמצא בחברה שהרבה זמן לא הייתי בה בחיי לילה שכבר שנים לא הייתי חלק מהם
ושם נראה כאילו כלום לא השתנה הזרימה של הבנות היא אותה זרימה ואפילו יותר וזה מפתה והמצחיק הוא שזה בעיקר בא מהמין השני.
ואני מוצא את עצמי חושב על כך ומגיע כמעט למצבים שאין בהם דרך חזרה.
אז מה למען השם אני עושה??????
