דעה (קצת) אחרת
(טוב, מישהו תמיד צריך לתת "קונטרה"...
) מטרת החגורה היא להחזיק את המכנסים, שלא יפלו. מכיוון שאת החגורה באמנויות לחימה שונות לובשים על ה"מעיל", ולא על המכנסים, ברור שאין צורך בחגורה. ובכל זאת למה? גם בגלל המסורת, גם כדי שיהיה קל לזהות (ולהבדיל) בין ה"מתחילים" ל"מתקדמים" ל"מורה", וגם.... כדי להפריד בין ה"שיעור" ל"חיים". הסבר: אנחנו מגיעים לעבודה וחושבים על הויכוח המשפחתי שהיה בבוקר, מגיעים לארוחת הצהרים ובמקום לחשוב על אוכל חושבים על העבודה, חוזרים לעבודה וחושבים על האוכל, מגיעים הביתה לחוצים מהעבודה, וכשמגיעים לשיעור - נכנסים אליו עם כל מה שהבאנו מכל היום...
יש אקט סמלי, שעבור חלק גדול מהאנשים הוא לא מודע, בכך ש
מורידים את בגדי היומיום, לפני השיעור, ו
לובשים את בגד השיטה (או בית-הספר, או מה שלא יהיה). היה לי תלמיד שבאופן קבוע היה מגיע לשיעורים בג´ינס וטי-שירט "סתם", למרות שהיתה לו חולצה של "המרכז הישראלי לטאי-צ´י". הוא אמר שהוא מגיע לשיעור ישר מהעבודה, ואינו מספיק לעבור בבית להחליף בגדים. הצעתי לו שייקח בתיק, אותו היה לוקח מהבית בבוקר, ומגיע איתו לשיעור, גם את הטי-שירט של המרכז. זה לא תופס הרבה מקום, כמעט ללא משקל, ועוזר לשיעור. אבל יש כאן עוד דבר: לזכור, ב-7:00 בבוקר, כשאתה יוצא מהבית, לקחת אתך חולצה לשיעור שיתקיים ב-7:00 בערב - זה מזכיר לך משהו, עוד בבוקר, שקשור לשיעור. אתה מגיע לשיעור אחרי שזכרת את קיומו כל היום. אתה מגיע לשיעור "מוכן", מהבחינה הפשוטה שחיכית לו כל היום - לא נזכרת בקיומו ברגע האחרון, ולא הגעת אליו בריצה, כשבראש עוברות מחשבות על כל הדברים שלא הספקת לעשות לפני השיעור, ותצטרך לעשות אחרי. תלמיד אחר, שלומד כעת הנדסה, סיפר לי על הרגל "מוזר" שלו: לכל מבחן בלימודים הוא מגיע בבגדי טאי-צ´י, כולל נעלי-טאבי ומקל! הוא אומר שעצם העובדה שהוא לובש את הבגדים האלה מרגיעה אותו, ועוזרת לו להתרכז במבחן. הציון ההמוצע שלו בסביבות 98, ואם לא - אולי המקל עוזר
... יתכן שאותו תלמיד היה מגיע לאותה התוצאה עם בגדים "סתם", בהם היה רגיל להתאמן; וברור שהמטרה, בסופו של דבר, היא להגיע לאותו אפקט בלי תלות בגורם חיצוני כמו בגדים; אבל זה עוזר לו, והעובדה שהוא היה צריך להגיע לשיעורים עם בגד
מסוים, ולא עם בגדי יומיום, עזרה לו לזהות את ההשפעה המרגיעה של לבישת אותו הבגד. וכל דבר שעוזר להוציא 98 במבחן - יבורך! דבר אחד, אחרון, על עניני בגדים: People dress to impress, ואני, אישית, מעדיף שהתלמידים שלי לא יחשבו, אפילו בתת-ההכרה, על הרושם שהתלבושת שלהם יוצרת, וגם שלא תוסח דעתם ע"י התלבושת של מישהו/י אחר/ת. תלבושת אחידה באימון מקלה על התלמיד והמורה להתייחס לתוכן - התנועה הפנימית אותה עושה המורה/תלמיד/בן-זוג - ולא לצורה החיצונית (בגד זול/יקר, הדפס מענין על החולצה, לבוש חושפני או לא, ושטויות דומות). לדעתי האישית, הדברים האלה מפריעים להתרכז בתוכן השיעור - ואם כל-כך פשוט להיפטר מההפרעה הזו, אז למה לא? אבל כמובן שזו רק דעתי.
