נעה סיפרה שבעלה יורד ים
אך איש לא שמע או ראה אותו שנים. כשנשאלה מתי יבוא לחופשה, היתה מספרת שנפגשו בנמל אילת או בחו"ל, עד שיום אחד סקרנותם של השכנים היתה כה רבה, שהם החליטו לבדוק ולעקוב אחריה. מידי יום ראו אותה יוצאת ונוסעת במונית שהמתינה לה ברחוב הסמוך. סופיה ובעלה דוד עקבו יום אחד אחרי המונית. הם נסעו כחצי שעה, מנסים לא לאבד את עקבות המונית ועם זאת לא לעורר חשד. הם נעצרו בשערי בית החולים לחולי נפש. נעה ירדה מהמונית, נשקה לנהג וצעדה לאורך השביל. כעבור שעה ראו אותה יושבת בגינת הבית חולים, מאכילה גבר ישוב על כסא גלגלים וראשו מורכן. היא נשארה עימו עד שעות אחר הצהריים, קראה לו עיתון, סרקה את שערו, החזיקה את ידו, נשקה לו. אך הוא לא הרים את מבטו. (להמשיך ?)