מהסוף להתחלה....

[restart2]

מסכימה איתך

היי שיר לי שני

הכוונה שלי היא לפתוח את ראיית העולם.
בעבודה כפי שציינת אנחנו עובדים עם כאלה ג ם שאינם לרוחנו
והטקטיקות שציינת הן נכונות ואף בשימוש להיטיב עם היותי עובדת שם.
במערכת יחסים מפותלת במשפחה משום מה בהרבה מקרים -
הצבת הגבולות הטקטיים לא נעשים.
אם הכלה בפעם הראשונה שהחמות- הייתה משפילה או גורמת לאי נוחות
הייתה מקבלת גבול בהיר חד וברור ויש המון דרכים איך..
ואני מוסיפה ואולי קצת כואב עם הפסד הכוונה אזי הייתה חושבת
לפני כל מילה או התנהגות.

יש החושבים כי תופעות אלו נעלמים כלא היו.
אני מעדיפה קורקטיות וגם אי אבהה ברורה על השארות מחוץ למשפחה.
למידה איך לחיות ביחד חשובה ל2 הצדדים.

אם זה מבינה שיש מקרים - שבלתי אפשרי ויש צורך בטקטיקות של הפרדות.
שיר אני לא מקבלת שיתנהגו באופן מעליב או פוגע אבל אחריות ומחוייבות
הנפגע להעמיד ג ב ו ל .
שנה טובה לך ולבני משפחתך

 

[mykal]

שיר תענה לדבריך, אני גם מבקשת

לומר משהו.
כלה, בתחילת היותה כלה, בד"כ צעירה ולא עם הרבה מידי נסיון
וגם חושבת לי זה לא יקרה, כי אני באה בטוב.
ואז מגיעה הפגיעה הראשונה, והיא מחליטה 'לבלוע' את הצפרדע,
בתירוצים של --אולי בכלל לא התכונה, או, אני רגישה, או וזה מה שהיה אצלי,
אינני חצופה, ולא אתמרד, כי ממילא אם אומר המצב רק יתדרדר
באה השתיקה המכבדת את החמות, והרומסת את הכלה.

אהה ואז לשנות את עצמי? אותה? את ההתנהגות שלי? ואצליח לשנות את שלה?
אני מחנכת שלה? זה יועיל, או ממילא אהיה בהיכון כל מפגש?

כדי להדבר ולומר צריך מקום מכיל ומכבד.

וסתם לומר עוד משהו--שהוא מוכיח שאיתי בכ"ז אפשר,
ורק חמותי ראתה אותי כמפלצת.
אתמול הגיע לכאן בני הצעיר עם אשתו והבת,
והיא שאלה אותי על מתכונים, והתיעצה על בגדים,
והצימוק--שיתפה אותי במשהו שנרקם בתוכה, ולאף אחד מלבדי אסור בינתיים לדעת.
כן, אני חמות--וכנראה לא נוראה,
וכ"כ רציתי להיות כלה כזו, ולא הצלחתי. עצוב וחבל.

 

[restart2]

ברכות ושמחות

מייקל

אין ספק שהיותך מכילה וחמה מאפשר לכלות לחוות מערכת
יחסים מדהימה ומשתפת וברכות ואיחולים לכלה המשתפת.
אני יכולה להעיד על עצמי כי אחד הערכים המרכזיים שלי הוא חופש.
כשהכרתי את חמותי הרגשתי והבנתי כי היא נוגסת ומפריעה לי
במימוש הערך.
הגבול היה ברור מאוד -עוד בהיותנו חברים.
כל מי שניסה להתערב או לערבב או לצור מניפולציה - התגובה שלי
בדיעבד אני אומרת הייתה מאוד חריפה.
הסביבה של בעלי למדו לא "להתעסק" איתי.
יתכן שיהיו שיאמרו נהגתי בחוסר נימוס- אבל מייקל אני לא יודעת לאכול צפרדעים.
וחלק מההבלגה הזאת מסמנת בתקשורת לצד השני הבנה כי זה בסדר
להמשיך בשעיטה ושום דבר לא משתנה כי הפרשנות של החמות שלך הייתה שגויה.

אני יותר ממסכימה כי כלה צעירה המגיעה עם כוונה ורצון להתחבר למשפחה
תפקיד החמים לקבל,להכיל,לחמול, להבין ..
אך עסקינן במקרים רבים באנטי מוחלט- ובמקרה האישי שלי אימי לא הסכימה
לנישואיי.
גם פה הצבתי גבולות בהירים וברורים- לגביי מהות הקשר והתנהגןת, אם חלילה התעלמה
התגובה הייתה מיידית - לא חיכיתי שתתרצה כי זה לא היה קורה.
וגם הפוך כשהחמות בחרה לומר/להתנהג/לצור הטרדה/השפלה גם אם זה בביתה -
אני או בעלי מגיבים כפשוטו לאופן שבו פעלה.

אני חושבת שהמפתח הראשי הוא מהות הקשר הזוגי, הבנתו, ויצירת הגבול.

שוב גם אם ניתוק עובד לגטימי.

 

[mykal]

רק למשפט האחרון,

אני בדיעבד נגד ניתוק, למרות שבזמנו בחרתי בו.
ומודה שהיום אולי הייתי כן, 'מתחצפת' ובועטת ואומרת--
ולא מנתקת. אבל לא תמיד היה אפשר לחזור בי--הקרע כבר היה,
ופרטנרים לשיקום לא היו.

וזה לא קרה בגלל בעיות בזוגיות, או בקשר הזוגי,
היה רגע שבו חשבתי שתהיה השלכה לקשר הזה ולשמחתי לא קרה.

ומאחלת לעצמי הרבה שנים טובות עם האיש שאיתי ויקר לי.

 

[rrr1410]

ליבי איתך

נשמע ממש מוכר די דומה למקרה שלי ואני צעירה בהרבה מבן זוגי ... ככה זה רב החמות זה לא בגלל גילך גם אם הוא היה מביא צעירונת היא היתה מוצאת משהו אחר לרדת עליו וכו... שימי קצוץ עליהה גם אני רבתי לאחרונה עם בן זוגי על נושא דומה גם אני מחרימה אותם לצערי למרות שניסיתי בעבר המון המון לתקשר לא הלך ...ההפסד זה של בן הזוג בלבד כי הוא זה שיושב שם לבד ...

 

[carniha]

תודה על

האמפטיה.....
ועצוב לשמוע על שנאה עיוורת שכזו....