ציונות
במאה ה19 החלו לצמוח באירופה תנועות לאומיות רבות, שקולם גבר יותר ויותר והם דרשו עצמאות. בתוך תהליך זה הלאום היהודי שממילא היה נרדף, החל להצמיח תנועה לאומית משל עצמו, זוהי התנועה הציונית. אבל בניגוד למה שלירון אמרה קודם, הציונות היתה תנועה לאומית ששאפה לעצמאות רק במקום אחד, בציון. זו היתה התנועה שהפכה לזו של הלאום, אף כי באותה תקופה היו תנועות שרצו עצמאות אך במקום אחר, והיו גם תנועות שדרשו השתלבות בעמי אירופה. לירון מתיחסת להצעות למקלט לילה, באוגנדה בסיני ובעוד מקומות, אך אילו היו הצעות לפתרון זמני, ולא לפתרון קבע. בתוך הציונות היו זרמים שונים, אבל בעיקר הציונות גם זוהתה כתנועה אידאליסטית ערכית שפועלת להקים מדינה שוויונית, דמוקרטית, ומתוקנת. כיום ציונות מתבטאת בתמיכה במדינת ישראל, ובהיותה מדינה יהודית, אף כי בשנים האחרונות נוצר זרם אינטלקטואלי שנקרא ה"פוסט-ציונות", שטוען כי הציונות סיימה את תפקידה בהיסטוריה.