אז אתה אומר שלא היתה בעיה פלשטינאית
לפני 67, פרט לקומץ שולי של קיצונים. הבנתי נכון? דרך אגב, בכמה אתה מעריך את מספר ה"קיצונים" האלה? במספרים ובאחוזים. לגבי הפליטים, אני מבינה מדבריך שהבעיה היתה שהם לא קיבלו פיצוים מישראל. תסלח לי אבל זה נשמע לי מופרך לחלוטין. מאיפה הבאת את זה? יש לך איזה תימוכין לכך? היו איזה שהם דרישות לפיצוים מצד ישראל(לא שלדעתי היה מגיע להם)? יש מסמכים? לינקים כל שהם שיתמכו בתאוריה הזאת? איך בכלל הגעת למסקנה הזאת? אני פעם ראשונה שומעת על כך. לגבי האנלוגיה עם ישראל, קודם כל, אני לא מוצאת מה הטעם לעשות על כל דבר אנלוגיה כזאת. האם הדברים לא עומדים בפני עצמם, בלי צורך בהשווה? ואם אצלנו לא היה קומץ קיצונים זה היה משנה? האם הייתה מסביר בצורה שונה את העובדה שהיה צורך לשחרר את פלסטין לפני 67? ואם אצלנו לא היה נושא של פיצוים מגרמניה זה היה משנה? עדיף להתרכז בנושא שלנו ולא להתברבר. בכל זאת, אם כבר הזכרת זאת, אז מה בכלל הדימיון? הרי ישראל קמה, דאגה לפליטיה המגיעים חסרי כל וחיפשה אפשרות להגיע לחיי יום יום, פיתוח הארץ וניסיונות לעצמאות כלכלית ומדינית ככל יכולת הרבה לפני שהגיעו הפיצוים ובלי שום קשר אליהם. היא לא הסתמכה בכלל בפיצוים אלה, ואפילו לא ציפתה להם. מה הקשר בכלל? חוץ מי זה, כאשר הנושא עלה על הפרק, המתנגדים לא רצו להשלים ולסלוח לגרמניה, אבל לא דיברו על להשמיד אותה ולרשת אותה. התומכים דיברו בעיקר על הצורך הכלכלי למדינה חסרת אמצעים, ולרצון לחזור לנורמאליזציה. ההצעות לפיצוים היו ביוזמת גרמניה לא פחות מאשר ישראל, והדבר נעשה שלא תחת דרישה אולוימטיבית מצד ישראל שאו שנקבל פיצוים או ש... מיותר לציין שהפליטים היהודים, שערית זעומה מתוך מה שהיה פעם יהדות אירופה, לא הגיעו למצבם בעקבות פתיחתם במלחמה נגד גרמניה, או שום סוג של פגיעה בה. להפיך, כל רצונם היה להשתלב בחברה הכללית ולהיות גרמנים טובים, ובשום שלב לא היוו סכנה לגרמניה כמדינה או לגרמנים כיחידים. לא לפני השואה, לא במשך ולא אחרי. --------------------------------------------------------- לגבי עינין גירושם של המתנחלים מביתם, יפה מאוד שאתה לא פסקני בנושא. אז אני יכולה להבין מכך ש"גירוש בן אדם מביתו" אינו איזה טבו דתי מוסרי אצלך אלה פתוח לדיון בהתאם לנסיבות, למציאות בשטח ובזמן, וניתן לשקלו מול חלופות אולי טובות יותר, במחשבה מעשית פרגמטית ולא אידיולוגית מיסטיות?