אני חושבת שהבעיה היסודית היא בכך שלזכרים יש הרשאה בחברה שלנו
ליזום. למעשה, מחנכים אותם (ואותנו) שהם היוזמים. כך, זכר זקן או לא זקן, מכוער או נאה (אולי בעיני עצמו) ניגש אלייך, ו"יוזם". ואם את עונה מטעמי נימוס, הוא תמיד יפרש את זה כ"הענות" מצדך.
אגב,קרה לי פעם בטיול, לפני שנים, שזכר זקן השתדל להיות "מסמר" בחברה, ומעניין שהבנות מסביב נענו לו בשמחה (לעתים קרובות הנקבות המטומטמות מכירות במנהיגותו החברתית של זכר. אותי תופעה זו מרגיזה ברמות). הוא דיבר על מילים בעברית, ולכן אני נכנסתי איתו לשיחה (זה נושא מאד קרוב ללבי), גם סיפרתי על תגליות שלי בעברית. ואז ברגע מסוים הזקן הנ"ל שם את ידו סביב כתפי..... זה היה מרתיע, אבל לא ידעתי איך להגיב (בכלל, אנחנו יודעות אי פעם איך להגיב על מעשים כאלה?).