קחו לדוגמא את כפר בלום.אתמול והיום ירד שם
יורה ללא שום צל של אי ודאות.
גשם ב-7 באוקטובר כבר לא נחשב ל"גשמי קיץ" ו-28 מ"מ ביומיים בכפר בלום אצלם כבר נחשב היורה.
0.2 מ"מ באשדוד היום בבוקר לא נחשב יורה.
בתקופת התנ"ך למי שירד גשם חזק , קרא לו היורה. למי שגר בצפת וירד לו גשם חזק לא היה אכפת אם ירד גשם גם באשקלון,בבאר שבע או בירושלים.
בשבילו זה היה "היורה".
לקחו החזאים כינוי תנ"כי ומנסים לתת לו הגדרה מדעית לפיה היורה הוא גשם חזק ונרחב לאורך זמן.
לפי ההגדרה המקורית זה היורה:
בתלמוד מוזכרת ברייתא שדורשת את המילה יוֹרֶה בשלוש דרכים:
1."יורה - שמוֹרה את הבריות להטיח גגותיהן, ולהכניס את פירותיהן, ולעשות כל צרכיהן." (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ו, עמוד א). כלומר, המילה יוֹרֶה משורש י־ר־ה במובן להורות, ללמד. היורה, הגשם הראשון, מלמד להתארגן לקראת החורף, לשים טיח בגגות, לסתום את נקודות התורפה הרטובות שדרכם יטפטפו הגשמים לבית - התראה ראשונה לקראת החורף. אבן־עזרא (בפירושו לדברים יא, ד) מפרש את המילה גם כן משורש זה אך במשמעות שונה: "יורה - גשם שיורה על שנה טובה, והוא בתחלת השנה."
2."שמרוֶה את הארץ ומשקה עד התהום, שנאמר (תהילים סה, יא): תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ." (שם). כלומר, יורה משורש ר־ו־ה - שמרוֶה את התלמים המצפים למטר. כך מפרשים גם רש"י ומצודת ציון את המילה בפירושם לתנ"ך.
3."יורה - שיורד בנחת ואינו יורד בזעף" (שם). כלומר, יורה משורש י־ר־ה, מלשון "יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט, יג), כיריית חץ שאינו מחטיא את המטרה, כדברי רש"י (שם): "שהולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן".
באף מקום לא כתוב "על פני שטח נרחב או לאורך זמן ממושך".
בכפר בלום ירד היורה ועל זה אין שום ויכוח.
באשדוד ובאוניברסיטת חיפה לדוגמא עוד לא ירד היורה.
עכשיו , כל אחד יכול לפרש כאוות נפשו. תהנו.
