שאלות נוספות
תחושת הרוחניות תחושת הרוחניות היא תחושה אנושית פסיכולוגית, ולכן אין בה כלום עם עבודת האלוהים. באם אתה מרגיש יתרון מתחושת הרוחניות, באם זה עוזר לך, מהנה אותך, עושה את חייך לחוויה מעניינת יותר, יופי, לך על זה, אבל זה משהוא אחר, לא עבודת אלוהים, אלא עבודת עצמך. הטעם בעבודת אלוהים בעבודת האלוהים אין טעם, ועבודת האלוהים אינה תבלין, ואינה אמורה להוסיף טעם לחייך. עבודת האלוהים היא אך ורק החלטה ערכית שלך, האם אתה מוכן להקדיש את חייך לאלוהיך, ללא תמורה וללא נקודות זכוי. זו רק שאלת מעמדך כלפי האלוהים, ולא מעמד האלוהים כלפיך. אלוהים יצר את הרושם שהוא עוזר אתה בטוח? האם אלוהים יצר את הרושם הזה, או כוהניו? אלה שחושבים שמדברים בשמו, אלה שיודעים שלא מדברים בשמו, ואף על פי כן עושים זאת, ואלה שבאמת ובתמים רוצים למשוך את הקהל לעבודת האלוהים, כדי שילמדוהו. אם תיקח 2 קבוצות אנשים לבדיקה השוואתית, מאמינים ולא מאמינים, האם הקבוצה המאמינה ומתפללת חיה טוב יותר, בריא יותר, עשיר יותר, מהקבוצה הלא מאמינה? המחקרים הסטאטיסטיים הוכיחו חד משמעית שלא. אזי אי אפשר לאמר שאלוהים יוצר את הרושם שהוא עוזר למאמיניו. ההפך, האלוהים ייצר בחוקי ההגיון ע"פ כדה"א את ההוכחה האולטימטיבית שהוא אינו עוזר ואינו מפריע, סתם לא מתערב. בעיית האמונה וההגיון אין שום קשר בין אמונה והגיון. כל מה שניתן להוכיח, אינו דורש אמונה. (איני דורש שתאמין לי ש 5 + 2 הם 7, כי את זה אני יכול להוכיח לך). כל מה שמחייב אמונה, בלתי ניתן להוכחה, כי אם ניתן היה להוכיחו, לא היה צורך באמונה. הדוגמא לעיל של האמונה בשמש אינה דוגמא טובה, כי השאלה אינה האם אני יכול להוכיח לך משהוא, (ואם לא אזי זו תהייה אצלך רק אמונה), השאלה היא האם זה ניתן בכלל להוכחה תאורטית. ראה, מעולם לא הייתי באוסטרליה, ולא ראיתיה, ואף אל פי כן אני יודע בבטחון שאין גדול ממנו שאוסטרליה קיימת, וזו אינה רק "אמונה", זו טענה הניתנת תאורטית להוכחה. אם תירצה, נוכל להעמיק אי פעם בנושא אי הקשר בין ההגיון (לוגיקה) והאמונה.
תחושת הרוחניות תחושת הרוחניות היא תחושה אנושית פסיכולוגית, ולכן אין בה כלום עם עבודת האלוהים. באם אתה מרגיש יתרון מתחושת הרוחניות, באם זה עוזר לך, מהנה אותך, עושה את חייך לחוויה מעניינת יותר, יופי, לך על זה, אבל זה משהוא אחר, לא עבודת אלוהים, אלא עבודת עצמך. הטעם בעבודת אלוהים בעבודת האלוהים אין טעם, ועבודת האלוהים אינה תבלין, ואינה אמורה להוסיף טעם לחייך. עבודת האלוהים היא אך ורק החלטה ערכית שלך, האם אתה מוכן להקדיש את חייך לאלוהיך, ללא תמורה וללא נקודות זכוי. זו רק שאלת מעמדך כלפי האלוהים, ולא מעמד האלוהים כלפיך. אלוהים יצר את הרושם שהוא עוזר אתה בטוח? האם אלוהים יצר את הרושם הזה, או כוהניו? אלה שחושבים שמדברים בשמו, אלה שיודעים שלא מדברים בשמו, ואף על פי כן עושים זאת, ואלה שבאמת ובתמים רוצים למשוך את הקהל לעבודת האלוהים, כדי שילמדוהו. אם תיקח 2 קבוצות אנשים לבדיקה השוואתית, מאמינים ולא מאמינים, האם הקבוצה המאמינה ומתפללת חיה טוב יותר, בריא יותר, עשיר יותר, מהקבוצה הלא מאמינה? המחקרים הסטאטיסטיים הוכיחו חד משמעית שלא. אזי אי אפשר לאמר שאלוהים יוצר את הרושם שהוא עוזר למאמיניו. ההפך, האלוהים ייצר בחוקי ההגיון ע"פ כדה"א את ההוכחה האולטימטיבית שהוא אינו עוזר ואינו מפריע, סתם לא מתערב. בעיית האמונה וההגיון אין שום קשר בין אמונה והגיון. כל מה שניתן להוכיח, אינו דורש אמונה. (איני דורש שתאמין לי ש 5 + 2 הם 7, כי את זה אני יכול להוכיח לך). כל מה שמחייב אמונה, בלתי ניתן להוכחה, כי אם ניתן היה להוכיחו, לא היה צורך באמונה. הדוגמא לעיל של האמונה בשמש אינה דוגמא טובה, כי השאלה אינה האם אני יכול להוכיח לך משהוא, (ואם לא אזי זו תהייה אצלך רק אמונה), השאלה היא האם זה ניתן בכלל להוכחה תאורטית. ראה, מעולם לא הייתי באוסטרליה, ולא ראיתיה, ואף אל פי כן אני יודע בבטחון שאין גדול ממנו שאוסטרליה קיימת, וזו אינה רק "אמונה", זו טענה הניתנת תאורטית להוכחה. אם תירצה, נוכל להעמיק אי פעם בנושא אי הקשר בין ההגיון (לוגיקה) והאמונה.
