מהי אהבה 24 - וגם תגובה
לראות כיצד היא נדלקת על חתולת רחוב שבאה להתפנק בגינתנו, להריץ אותי לקנות לה אוכל מיוחד לחתולים, להתחנן לפניי להכניס אותה הביתה (ואני לא מסכים - יש לה פרעושים, לעזאזל...), לשכנע אותי שמחר ניקח אותה לוטרינר לחיסונים ולריסוס נגד פרעושים, ואז לקבל מהחתולה המעצבנת הזו ביס (קטנטן, לא רציני), ולראות את אשתי כועסת משום שהיא לא מרשה לשום יצור - אדם או חיה - לגעת בי לרעה, ואז היא משאירה את החתולה בחוץ (עם אוכל ומים ושמיכה שתתחבא בה מהגשם) ורצה איתי לכיור האמבטיה כאילו אני ילדה הקטן והמתוק, מחטאת את המקום (לא היה שום סימן, אבל היה כיף לקבל ממנה את תשומת הלב), מסכימה איתי שלחתולה בינתיים אין מקום בביתנו, רק בחצר, ואז, כשאני רואה שהיא עצובה, אני מבטיח לה שבעתיד יהיה פה חתול, או כלב, או אוגר... ולהבהל כיצד היא מתלהבת מרעיון האוגר בבית, כי היה לה פעם אוגר (אני הבאתי לה בתקופה שיצאנו עד שהיא דרכה עליו בטעות - לא צריך לפרט...) והיא מתה לקבל עוד אוגר - ואז לנשק אותה, כי היא כזו מתוקה כשהיא מתלהבת... לאלה ששאלו: אנו נשואים חמישה חודשים, ועוד לפני הנישואין הכנסתי אישית שבועה פנימית בנפשי לא להיכנע לשיגרה, למוסכמות, להרגלים - ולהמשיך ולפנק את אשתי יום יום (והיא אותי) כאילו אנו רק עכשיו התחלנו לצאת (במובן מסוים זה נכון). `חברים` כל הזמן שואלים אותי: נו, אתם כבר חתול ועכבר? רבים? מגלים שיגעונות האחד על השניה? לא רק שאנו לא חתול ועכבר, אנו חתול וחתולה (בעצם, אני לא אוהב את הדימוי, משום שלפי ידיעות שקראתי, לחתול יש ז דוקרני וכל ה-XXX נמשך מספר שניות בלבד... אמנם 20 פעמים, אבל עדיין לא אוהב את זה ככה... גם אתם לא הייתם אוהבים את זה ככה, נכון בנים/בנות?). אנו יותר כמו... בעל ואישה, כפי שזוג נשוי צריך להיות, לעזאזל, בלי להתאמץ יותר מדי, להשקיע - אבל בטבעיות. אגו טריפ.
לראות כיצד היא נדלקת על חתולת רחוב שבאה להתפנק בגינתנו, להריץ אותי לקנות לה אוכל מיוחד לחתולים, להתחנן לפניי להכניס אותה הביתה (ואני לא מסכים - יש לה פרעושים, לעזאזל...), לשכנע אותי שמחר ניקח אותה לוטרינר לחיסונים ולריסוס נגד פרעושים, ואז לקבל מהחתולה המעצבנת הזו ביס (קטנטן, לא רציני), ולראות את אשתי כועסת משום שהיא לא מרשה לשום יצור - אדם או חיה - לגעת בי לרעה, ואז היא משאירה את החתולה בחוץ (עם אוכל ומים ושמיכה שתתחבא בה מהגשם) ורצה איתי לכיור האמבטיה כאילו אני ילדה הקטן והמתוק, מחטאת את המקום (לא היה שום סימן, אבל היה כיף לקבל ממנה את תשומת הלב), מסכימה איתי שלחתולה בינתיים אין מקום בביתנו, רק בחצר, ואז, כשאני רואה שהיא עצובה, אני מבטיח לה שבעתיד יהיה פה חתול, או כלב, או אוגר... ולהבהל כיצד היא מתלהבת מרעיון האוגר בבית, כי היה לה פעם אוגר (אני הבאתי לה בתקופה שיצאנו עד שהיא דרכה עליו בטעות - לא צריך לפרט...) והיא מתה לקבל עוד אוגר - ואז לנשק אותה, כי היא כזו מתוקה כשהיא מתלהבת... לאלה ששאלו: אנו נשואים חמישה חודשים, ועוד לפני הנישואין הכנסתי אישית שבועה פנימית בנפשי לא להיכנע לשיגרה, למוסכמות, להרגלים - ולהמשיך ולפנק את אשתי יום יום (והיא אותי) כאילו אנו רק עכשיו התחלנו לצאת (במובן מסוים זה נכון). `חברים` כל הזמן שואלים אותי: נו, אתם כבר חתול ועכבר? רבים? מגלים שיגעונות האחד על השניה? לא רק שאנו לא חתול ועכבר, אנו חתול וחתולה (בעצם, אני לא אוהב את הדימוי, משום שלפי ידיעות שקראתי, לחתול יש ז דוקרני וכל ה-XXX נמשך מספר שניות בלבד... אמנם 20 פעמים, אבל עדיין לא אוהב את זה ככה... גם אתם לא הייתם אוהבים את זה ככה, נכון בנים/בנות?). אנו יותר כמו... בעל ואישה, כפי שזוג נשוי צריך להיות, לעזאזל, בלי להתאמץ יותר מדי, להשקיע - אבל בטבעיות. אגו טריפ.
