מהחדר הסמוך

מהחדר הסמוך

מהחדר הסמוך היא מאיימת עלי עם סנדויצ'וניה
ותמות נפשי עם פלישתיה
עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי
כי לפני שלושים שנה צעקתי
'אין לי מחר מחכה בסבלנות נו מור'
ואז שרפתי את חיי בגשר אכזיב ועכשיו
שהיא מאיימת עלי מהחדר הסמוך עם
סנדויצ'וניה עם שיריה עם החום שבעיניה
אני מזדעקת אל נפשי, אל תשרפי את קולותיה,
את שריריה את שדיה של האוייבת הכי מתוקה שלך
בגהינום הנפלא הזה ששמו
חיייך
 
באיזשהו מקום

באיזשהו מקום אנחנו מצילות אחת את השנייה
היא אמרה לי אתמול
הרהרתי רגע, ואז אמרתי
נכון. ועכשיו שנכנסת השבת
אני מונה ביני לביני
את כל האנשים שלא אהבו
שלא אוהבים
אותי.
סתם, מתוך הרגל.
או יותר גרוע, את אלה שאהבו,
וחדלו.
 
לאן נעלמה החמלה

לאן נעלמה החמלה של אהובתי
אל מול חתול מורעב
היתכן שאהובתי
איננה אהובתי
אלא אישה זרה
 
הייתכן שאהובתי

הייתכן שאהובתי
רוצה לשלוח אותי חזרה
אל חוך המארה
היתכן שאהובתי
לא מבינה...
היא לא טועה היא לא בוהה
היא מנחיתה אגרוף
היא שרה היא
מי היא
 
אני לא שווה כלום עכשיו

אני לא שווה כלום
היום
עכשיו
אולי מחר
אהיה שוב שווה
שווה מה זה
לחם ועגבניה
פיצה נגועה
לחמניה טרייה
כמה שאת שווה
עם הזרועות המידלדלות
ואגף הרצח שבך
סגור למבקרים.
 
אני לא שווה כלום מחר

אני לא שווה כלום עכשיו
מחר
איש יצר גשר מעל נהר
עשה קשר בחבל גדנ'עי
אמר שירה לא עבורי
טרח הכין עיסה כיסה בלילה
הידק את השמיכה או שאולי
זה היה סדין
עדין
אוורירי
כמו כולי מדברת שירה
מכף רגל עם ציפורן שבורה
ועד קצה קודקוד מעוך
מחר
לא שווה
עבר ואמר
ואני איפסנתי במגירה
הכי כתומה
הכי סומרת מכל רע
הכי מעיפה שבבי מים ניצתים
אל לב השמש
הצורב
 
מכל ההיבטים

מכל ההיבטים שבבוטנים
הכי קלויים
הכי מלוחים
מה שמסביבי ושחור לי בעיניים
הכי זוהרים היינו אל שמש שחורה
ולא כמליצה הייתה השמש
מחממת אחר כך בוערת
ואז שחורה ושחור
כל מה שמסביבי ו
שחור לי בעיניים ו
הגשר גם שחור ואריק של ילדותי המוקדמת
לא שב
לא שר לא
בער
לא זכר
לא אמר
דבר
איפה הוא בכלל והאם זכור לך
שעברו חמישים וחמש שנה
לפחות
 
אפילו אין לי כוח לקלל

הכול בראש שלך, היא אומרת
היא בוערת מרוב מייקאפ וצבעי איפור
היא לבושה בבגדיה היפים.
מתי זה היה שעברנו והתחלפנו בתפקידים
מתי אני הצעירה הפכתי לזקנה
ושוב אני עוברת עולמות
תפקיד סינדרלה כבר תפוס
הגשם הפסיק לרדת
כי שוב בא אביב
לעזאזל
אפילו אין לי כוח לקלל
 
מה חדש

הכול אבוד
כמו תמיד
בניצוצות התקווה
נופחת הרוח חיים
להשמיד את עצמן
עדי עד
 
למעלה