זו היכולת
להכיל את כל מה שהמטופל "שופך" בטיפול בלי להבהל ובלי להזדהות יותר מידי או לקחת את הדברים באופן אישי מידי... כדי שאפשר יהיה גם לעזור לו אחר כך ולא להיות עסוקים במעורבות האישית. בהזדמנות קודמת שאלת על "העברה" ו"העברה נגדית" - יכולת ההכלה מאפשרת לתהליכי העברה והעברה נגדית להתקיים באופן שמועיל לטיפול... כש-שוב מדובר בעיקר בדרך בה מסבירים טיפול דינאמי - לא טיפול קוגניטיבי. בטיפול קוגניטיבי לא מדברים במונחים הללו. לא כל כך עסוקים בתהליכים אבסטרקטיים של קשר בין המטפל למטופל אלא יותר מנסחים תכלס מה קורה בשטח מבחינת ההשלחות לדרך בה מטופל בוחר להביא חומר לטיפול. מסקרן אותי למה אתה שואל. האם אתה קורא ספרי פסיכולוגיה וחסרים לך מושגי יסוד?
