מהו הגיל שבו אנו אמורים להפסיק לעשות את מה שתמיד עשינו?

[raya]

יצא לך לגלגל בלוני הליום או בלוני חנקן ממקום האיכסון שלהם אל המכשירים השונים? ולחבר אותם?
למי שלא מכיר- מדובר בבלונים גדולים פי מבלון ביתי גדול. אפשר לגלגל אותם על התחתית, או להסיע על עגלה. גם החיבור שלהם עם מפתח שבדי דורש כוח כדי למנוע דליפות.

וואלה, הזכרת לי.
החלפתי בלוני אצטילן ובלוני N2O עם מפתח שוודי.. החלפתי וחיברתי קאדר של ארגון.
ותמיד אחרי החיבור בדקתי עם סבון נוזלי שאין דליפות.

 

[משתפרת1]

וואלה, הזכרת לי.
החלפתי בלוני אצטילן ובלוני N2O עם מפתח שוודי.. החלפתי וחיברתי קאדר של ארגון.
ותמיד אחרי החיבור בדקתי עם סבון נוזלי שאין דליפות.

אני הייתי מגלגלת אותם מהרחבה שמחוץ לבנין אל המעבדה (היו 5 מדרגות, משכיבים את הבלון וגוררים אותו בשכיבה וכשמגיעים למעלה מעמידים וממשיכים לגלגל). להחליף את הבלון הריק ולחבר את המלא היה החלק הקל יותר.
לנו היו CO2, N2, תקופה מסויימת ארגון ואחרי כן הליום. הכי כיף- ההליום, אפשר לנפח איתו כפפות, לקשור בחוט ולשחק בהן כמו בבלון.

 

[סבא של כיפה אדומה]

אני הייתי מגלגלת אותם מהרחבה שמחוץ לבנין אל המעבדה (היו 5 מדרגות, משכיבים את הבלון וגוררים אותו בשכיבה וכשמגיעים למעלה מעמידים וממשיכים לגלגל). להחליף את הבלון הריק ולחבר את המלא היה החלק הקל יותר.
לנו היו CO2, N2, תקופה מסויימת ארגון ואחרי כן הליום. הכי כיף- ההליום, אפשר לנפח איתו כפפות, לקשור בחוט ולשחק בהן כמו בבלון.

תשמעי, את ורעיה עם גלגולי הבלונים האלה, אתן בטח נשים ג'באריות. (חזקות מאד)

 

[משתפרת1]

תשמעי, את ורעיה עם גלגולי הבלונים האלה, אתן בטח נשים ג'באריות. (חזקות מאד)

את זה עושים בטכניקה מסויימת, שמקטינה את המאמץ הנדרש.
לגופו של ענין: גדלתי כילדת כפר עם הרבה עבודה פיזית. בצבא הייתי צריכה לשאת פק-פקים (4 בנות ביחד) מהמחסנים לנ"נ, מצברים, ולצאת למסלולי שטח עם מכשיר קשר, נשק וחגור. מכשיר הקשר של אז שקל קרוב ל- 20 ק"ג (ביחוד כשעטפו אותו בשכמיה שלא יירטב בגשם).
המשך החיים היה פחות מאתגר פיזית. עדיין עבודה לא הפחידה אותי.

 

[סבא של כיפה אדומה]

את זה עושים בטכניקה מסויימת, שמקטינה את המאמץ הנדרש.
לגופו של ענין: גדלתי כילדת כפר עם הרבה עבודה פיזית. בצבא הייתי צריכה לשאת פק-פקים (4 בנות ביחד) מהמחסנים לנ"נ, מצברים, ולצאת למסלולי שטח עם מכשיר קשר, נשק וחגור. מכשיר הקשר של אז שקל קרוב ל- 20 ק"ג (ביחוד כשעטפו אותו בשכמיה שלא יירטב בגשם).
המשך החיים היה פחות מאתגר פיזית. עדיין עבודה לא הפחידה אותי.

הייתי תמיד מלא הערכה לכל הפייטרים האלה שהתעלו מעל כולם.
בטירונות היה אחד שקראו לו 'דהרי'.
בחור תימני חייכן וגוץ מוצק בתוך מטר שישים, הוא היה מדהים אותי תמיד, כי בעוד שכולנו היינו מתנשפים מעומס המשא על האלונקא
הוא היה כמו איזה ספידי גונזלס טס מראש הטור אל הזנב וחוזר חלילה כדי לאסוף אל המתקשים.
והכל עם חיוך רחב ומקסים כמו שרק לתימנים יש.
היה לו רווח בין השיניים הקדמיות דבר שהדגיש את החיוך שלו.
הוא אף פעם לא התאמץ במיוחד, הכל היה בנון שלנטיות אבל בהחלטיות ברורה.
אני עד היום לא יודע האם הוא היה בנאדם רגיל, או מלאך שירד מהשמים כדי לעזור.

 

[raya]

יצא לך לגלגל בלוני הליום או בלוני חנקן ממקום האיכסון שלהם אל המכשירים השונים? ולחבר אותם?
למי שלא מכיר- מדובר בבלונים גדולים פי מבלון ביתי גדול. אפשר לגלגל אותם על התחתית, או להסיע על עגלה. גם החיבור שלהם עם מפתח שבדי דורש כוח כדי למנוע דליפות.

לא.... גלגלתי בלוני אצטילן ו N2O מהמקום בו אוכסנו למקום בו הורכבו.
כאשר עובד שעבד איתי חיבר בלון אצטילן היתה דליפה חזקה, וממש היה מסוכן.
היו זמנים..............הספיק לי מהבלונים וחיבורים שלהם.

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

לעבוד במעבדה לא נדרש כוח פיזי ושיווי משקל.

יש עכשיו בחדשות מאקו כתבה על טובה קידר, סבתא בת 73 שמתחרה באיש הברזל.
הלוואי עליי בגילי היום להיות במצבה.

 

[in bal1]

יש עכשיו בחדשות מאקו כתבה על טובה קידר, סבתא בת 73 שמתחרה באיש הברזל.
הלוואי עליי בגילי היום להיות במצבה.

איש הברזל.מתנגדת לזה נחרצות.

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

איש הברזל.מתנגדת לזה נחרצות.

גם אני, המתעמלים לא מבינים שהם מזיקים לבריאות שלהם במקום להועיל לבריאותם.

 

[in bal1]

גם אני, המתעמלים לא מבינים שהם מזיקים לבריאות שלהם במקום להועיל לבריאותם.

עומס עצום על המפרקים ועוד יותר עומס על הלב.

 

[סבא של כיפה אדומה]

אני - מבוגרת ממך בלא מעט שנים- פרשתי והמשכתי לעבוד עד לפני 3 שנים, ובאותו הזמן גם התנדבתי/מתנדבת במעבדה באוניברסיטה.
לא חושבת שיש משמעות לגיל הכרונולוגי ולסוג העבודה.

בהחלט רעיה, אבל אילו אותו גבר היה עובד באותה מעבדה שבה את עובדת באוניברסיטה, אז מין הסתם לא היה קורה לו כלום
מקסימום הוא היה נופל על מבחנה וזה היה קצת דוקר לו בישבן .
אבל לטפס על הרים, או לקפוץ מהליקופטר שמרחף 100 מ' מעל למים גועשים?
ואחרי זה תוך קשירה של ניצול אל תוך עריסה קשורה לכבל וגם לעשות הנשמה מפה לפה באותו זמן.
בשביל לעשות דברים כאלה צריך להיות סוג של שוורצנגר.
עכשיו בהחלט ייתכן שהאיש מעד כי קיבל סחרחורת בעקבות לחצדם גבוה או ערכי סוכר נמוכים בדם
אלו חולאים שאנשים מבוגרים בעיקר סובלים מהם.
את מצליחה להבין את ההבדלים?

 

[מ ש ה 53]

סבא, בוא וננסה לעשות קצת סדר בכמה הפוסטים האחרונים שנרשמו כאן מנקודת המבט שלי:
ואתחיל מציטוט מדבריך: אז תודה לך ואכן,
"יהי זכרו של דודך ברוך.
משה, קבל את תנחומי הכנים.
לא דיברנו כאן על מה שנקרא: "יד הגורל".."

אלא שגם כאן, יד הגורל עשתה את שלה עם עזרה כלשהי של הדוד שלי. הוא צעד עם "כוחות צעירים" ברמה"ג, באזור בו לחצי האוויר
לא בדיוק כמו אלה שבירושלים, וגם המאמץ הפיזי שהוא עשה בגיל 97, לא היה דומה למאמצים הפיזיים שהוא הורגל בהם כקשיש שחי את חייו הדי שלווים בביתו (ובסופ"שים- בבית הבת שלו). אבל עם כל הכבוד להשתתפותך בצערי ובצער המשפחה כולה, אוכל רק לייחל (ולאחל) לכל אחד מאיתנו (פויה), מוות שכזה, שאינו כרוך בים של סבל למת עצמו ובעיקר לסובבים אותו. הוא האריך ימים. הוא היה צלול עד לרגע האחרון שלו ממש. הוא לא נזקק לשום סיוע בהליכה בפרט ובהתנהלות שלו בכלל, וככזה = צעיר לנצח בשיבה טובה, הייתי מאחל לעצמי לפחות, שכך אפרד מהעולם הזה. אז שוב: לדעתי, המאמץ שדודי הזה עשה, אינו פחות מניסיון של איש בן 72 להתנדב ולחלץ.
אז תרשה נא לי להזכירך, שכשל גופני עלול לקרות בכל גיל - ואזכיר לך את סרטו האחרון של שון קונרי כ"גיימס בונד", כשהוא כבר לא היה כ"כ צעיר, והוא עבר סדנת בדיקות מייגעת ומפוקחת, ואז (למרות שלא עבר אותה בצורה מהממת), הוא שב לתפקד שוב כ-007... והצליח. אז יופי. אתה תשיב לי שזה עובד הכי טוב בסרטים, ובכל זאת...

בוא ונחזור שוב לדברים שאתה כתבת:
"בהחלט רעיה, אבל אילו אותו גבר היה עובד באותה מעבדה שבה את עובדת באוניברסיטה, אז מין הסתם לא היה קורה לו כלום
מקסימום הוא היה נופל על מבחנה וזה היה קצת דוקר לו בישבן .
אבל לטפס על הרים, או לקפוץ מהליקופטר שמרחף 100 מ' מעל למים גועשים?
צריך להיות סוג של שוורצנגר".

אז איני חושב שהאיש הזה היה מתנדב ב-667, והמאמצים שהוא עשה (כשעשה), אינם זהים לאלה של ההוא שירד מהמסוק והעלה ניצולים כפי שראינו בסרט (ושאפו למציל).

"עכשיו בהחלט ייתכן שהאיש מעד כי קיבל סחרחורת בעקבות לחצדם גבוה או ערכי סוכר נמוכים בדם
אלו חוליים שאנשים מבוגרים בעיקר סובלים מהם.
את מצליחה להבין את ההבדלים"?

נכון. ובכל זאת, והיות שאני נמצא בקשר "קצת יותר הדוק" ממך עם חברתנו רעיה, אוכל לומר לך, שהיא עברה זה מכבר את גיל 72, ועבורה, גם ההתנדבות במעבדה (עם או ללא מבחנות שעלולות לדקור אותה בטוסיק), כרוכה במאמץ הרבה יותר גדול משאתה מנסה כאן לתאר או לדמיין. אבל עזוב. באמת שעזוב. כי האמת היא, שעבור אנשים מהסוג של הדוד שלי (ז"ל), או של רעיה, או של אותו מתנדב בן 72, או של חברי הנגר, שאינו חדל לנגר ולשאת משאות של תוצרתו במדרגות של בתים בטרם הרכבתם שם, או כאשר הוא גם מרכיב (וגם זה חתיכת מאמץ).... והוא עומד לחגוג בקרוב את יומולדתו ה-74)... אז בחיאת סבא. כל קבוצת האנשים הזו שהזכרתי כאן ועוד רבים אחרים, ישמחו לומר לך, שבאותו יום בו הם יפרשו לחלוטין, ויתיישבו בבית מול בן/ת הזוג ב-24/7, יקראו עיתון ויצפו ללא הרף בנטפלוץ, או אז הם יתפגרו מהבדידות, מהניוון ומחוסר המעש...

ועובדה... גם אתה מסתובב עם דיסק וחותך ברגים באסלה של לסבית 'בגילך הצעיר', תוך שאתה בוחן לעומק את אורכו של החריץ המחוטב שבישבנה, גם כשאתה יודע שהיא לסבית והיא אינה מתעניינת כלל באבזרי אינסטלציה גברית (עם או בלי סוסים...... אבל כדי להיות בטוח בכך בכל מאת האחוזים, אתה גם משוחח איתה על כך)...

ואתה גם בונה קורקינט לתפארת, בעזרת כלים שאתה רוכש מעלי הזריז... ואחרי זה, אתה מקרקנט עליו לצד רוכבות אופניים צעירות ומשובבות לב ונפש... גם סוג של סיכון!
ותוך כדי זה, אתה ממשיך ומשווה את מחירי הסיני הזריז ההוא למחירי אותם מוצרים שאתה מזמין באמצעותו, למחירים שאתה נדרש לשלם עבורם בארץ...
ועובדה: אתה מתעצבן מאד על המחירים שיש לשלם עבור אותה סחורה עלובה בארץ הקוידעש, ואגב כך, אתה גם רוטן על דואר ישראל,,,

ואתה מגדל לך בנחת ולתפארת (ובאי שקט וחששות), ילד חמוד בן 10 (או שאולי כבר 11), בו בזמן שאנשים בגילי רק עוזרים לילדיהם לגדל את נכדם בן ה-10...
(ולי גם את הנחת הזה אין עדיין, אבל זה ממש לא קשור)...

אבל עזוב. עם כל המתח שמלווה אותך, אם במהלך צעידותיך, כשאתה מנפס ניחוחות בושם של עלמות חן, ועם כל הלחץ שנדרש במהלך עבודת ייצור מדוייקת (במהלך הכנת קורקינט = דבר שאני כשלעצמי איני מסוגל כלל לדמיין את התכנון ומהלכי הייצור שלו), ועם כל הלחץ בלדהור על הקורקינט שבנית ברחובות עיד סואנת, כשאתה גם מפנה את תשומת הלב שלך כלפי רוכבת האופניים.... וכשאתה גם דואג לסכנת ההידבקות של מיכאל יבדל"א מווירוס המקרנה (חלילה), נראה שאין לך חיים שלווים משל אותו מתנדב בן 72 זצ"ל.

וכן! עלי לומר שבעצם? טוב שכך! ככה אתה מצליח לשמור על צעירותך הנפשית ועל חוש ההומור ה(אולי מוזר) שאתה מרסס כאן ללא הרף.
אז תמשיך ותאהב את הימין, ותמשיך ותייצר, ותמשיך ותתחרמן, אבל עזוב את רעיה. גם לה יש חיים מלאים - גם אם לא זהים לאלה שאתה צופה בהם מנקודת הראות שלך.

מקווה ש"קצת" הבהרתי את עצמי, ואם לא תקבל את דבריי אלה בבכרה, עדיין נישאר חברים.
משה

 

[סבא של כיפה אדומה]

נראה שאין לך חיים שלווים משל אותו מתנדב בן 72 זצ"ל.

משה, מכל רצף המשפטים שכתבת הכל היה לי מובן עד המשפט הזה:
"נראה שאין לך חיים שלווים משל אותו מתנדב בן 72 זצ"ל?"
אם הוא: זצ"ל, ז"ל, מנוחתו עדן, יהי זכרו ברוך, תנצב"ה.
אז תסביר לי בבקשה כיצד החיים שלו שלווים יותר משלי.?
שאני כידוע לך עדיין ברוך ה', בחזקת יבדל"א.
אפילו יבדלאאכי"ר יבדל לחיים ארוכים אמן כן יהי רצון.

משה, אתמול אני ואישתי עשינו חיסון נגד שפעת והיה לשנינו בשעות הערב, מעט חום גבוה.
לא שחום גבוה זה רע, להפך, לנו זה עשה חשק להשתעשע קצת.
גם אתה עשית אתמול חיסון כזה?
כן? גם לך היה חום גבוה?

 

[מ ש ה 53]

משה, מכל רצף המשפטים שכתבת הכל היה לי מובן עד המשפט הזה:
"נראה שאין לך חיים שלווים משל אותו מתנדב בן 72 זצ"ל?"
אם הוא: זצ"ל, ז"ל, מנוחתו עדן, יהי זכרו ברוך, תנצב"ה.
אז תסביר לי בבקשה כיצד החיים שלו שלווים יותר משלי.?
שאני כידוע לך עדיין ברוך ה', בחזקת יבדל"א.
אפילו יבדלאאכי"ר יבדל לחיים ארוכים אמן כן יהי רצון.

משה, אתמול אני ואישתי עשינו חיסון נגד שפעת והיה לשנינו בשעות הערב, מעט חום גבוה.
לא שחום גבוה זה רע, להפך, לנו זה עשה חשק להשתעשע קצת.
גם אתה עשית אתמול חיסון כזה?
כן? גם לך היה חום גבוה?

זצ"ל? = זכר צדיק לברכה. והוא היה צדיק, אם ניסה להציל נפש בישראל.
וחייך לא פחות סוערים משלו, שכן גם לך יש עיסוקים, שחלקם מסוכנים וחלקם מלאי און ותאווה.
וברור שאין סיבה שלא תבורך כפי שציינת: יבדלאאכי"ר.
ולא. לא עשיתי חיסון נגד שפעת. לא אתמול, לא לפני אתמול ואיני בוח גם שאעשה בעתיד הקרוב. נראה.

 

[סבא של כיפה אדומה]

זצ"ל? = זכר צדיק לברכה. והוא היה צדיק, אם ניסה להציל נפש בישראל.
וחייך לא פחות סוערים משלו, שכן גם לך יש עיסוקים, שחלקם מסוכנים וחלקם מלאי און ותאווה.
וברור שאין סיבה שלא תבורך כפי שציינת: יבדלאאכי"ר.
ולא. לא עשיתי חיסון נגד שפעת. לא אתמול, לא לפני אתמול ואיני בוח גם שאעשה בעתיד הקרוב. נראה.

אני כבר הספקתי לשכוח בקשר לחיסון השפעת..
אלא שהבוקר התעוררתי עם הכאב האופייני על הזרוע שנלווה לחיסונים כאלה.
עכשיו כשאני חושב על זה..
תשמע...
חיסון קורונה -1
חיסון קורונה-2
חיסון קורונה-3
חיסון נגד דלקת ריאות.
חיסון שפעת.
זה נשמע לך נורמלי כל כך הרבה חיסונים בתוך איש אחד?
אפילו בטיפת חלב לא נותנים כל כך הרבה חיסונים לתינוקות שלנו.
רגע, קיבלתי לפתע תובנה.
החיים הם כמו גלגל
אתה מתחיל את החיים בלי שיניים עם חיתול ומלא חיסונים
והנה לעת זקנה זה אוטו הדוור..
אתה מסיים עם חיתול, בלי שיניים ומלא מלא חיסונים.

 

[מ ש ה 53]

אני כבר הספקתי לשכוח בקשר לחיסון השפעת..
אלא שהבוקר התעוררתי עם הכאב האופייני על הזרוע שנלווה לחיסונים כאלה.
עכשיו כשאני חושב על זה..
תשמע...
חיסון קורונה -1
חיסון קורונה-2
חיסון קורונה-3
חיסון נגד דלקת ריאות.
חיסון שפעת.
זה נשמע לך נורמלי כל כך הרבה חיסונים בתוך איש אחד?
אפילו בטיפת חלב לא נותנים כל כך הרבה חיסונים לתינוקות שלנו.
רגע, קיבלתי לפתע תובנה.
החיים הם כמו גלגל
אתה מתחיל את החיים בלי שיניים עם חיתול ומלא חיסונים
והנה לעת זקנה זה אוטו הדוור..
אתה מסיים עם חיתול, בלי שיניים ומלא מלא חיסונים.

איני רואה זאת כך...
כמה וכמה פעמים בחיי (גם כמבוגר) קיבלתי חיסונים נגד טטנוס.
כמה פעמים קיבלתי גם חיסונים נגד שפעת (לא בכל הזדמנות שקראו והציעו לי לקבל, אבל קיבלתי "מספיק".
וכמה פעמים (לא זוכר כבר כמה), קיבלתי גם חיסון נגד דלקת ריאות.
וכעת... נו כן. גם את ה"שלישייה" העכשווית נגד מקרנה.
אבל בלי שיניים? נו? ברוך השם, בגילנו עדיין יש עוד אפשרות לבצע שתלים וכתרים. מקווה שלא אגיע למצב של "ללא שיניים כלל".
וחיתול? היכרתי מספיק מבוגרים וקשישים שלא הזדקקו לכאלה. מקווה שגם אתה ואני לא נזדקק. הבה ונעבוד על תפילה בנדון...

 

[סבא של כיפה אדומה]

איני רואה זאת כך...
כמה וכמה פעמים בחיי (גם כמבוגר) קיבלתי חיסונים נגד טטנוס.
כמה פעמים קיבלתי גם חיסונים נגד שפעת (לא בכל הזדמנות שקראו והציעו לי לקבל, אבל קיבלתי "מספיק".
וכמה פעמים (לא זוכר כבר כמה), קיבלתי גם חיסון נגד דלקת ריאות.
וכעת... נו כן. גם את ה"שלישייה" העכשווית נגד מקרנה.
אבל בלי שיניים? נו? ברוך השם, בגילנו עדיין יש עוד אפשרות לבצע שתלים וכתרים. מקווה שלא אגיע למצב של "ללא שיניים כלל".
וחיתול? היכרתי מספיק מבוגרים וקשישים שלא הזדקקו לכאלה. מקווה שגם אתה ואני לא נזדקק. הבה ונעבוד על תפילה בנדון...

על הדאגה, משה.
זה לא שבאמת אין לי שיניים, זאת הייתה רק מטפאורה.
חוצמזה מי שראה פעם מימצאים ארכיאולוגיים אז בטח שם לב
שמכל מה שהיה פעם בנאדם, בסוף נשארות שם רק השיניים.

 

[מ ש ה 53]

על הדאגה, משה.
זה לא שבאמת אין לי שיניים, זאת הייתה רק מטפאורה.
חוצמזה מי שראה פעם מימצאים ארכיאולוגיים אז בטח שם לב
שמכל מה שהיה פעם בנאדם, בסוף נשארות שם רק השיניים.

זה היה פעם... היום אתה כבר תמצא שתלים, כתרים ושאר מרעין בשין שרפואת השיניים "המציאה" לנו במאה השנים האחרונות.

 

[סבא של כיפה אדומה]

זה היה פעם... היום אתה כבר תמצא שתלים, כתרים ושאר מרעין בשין שרפואת השיניים "המציאה" לנו במאה השנים האחרונות.

וואלה נכון.
מעניין כיצד ייראה תותב בעוד 2000 שנה כשארכיאולוגים יחפרו כאן.
האם הם יבינו שזה תותב?
או שמא יחשבו שזה בולם זעזועים של הקורקינט.
רגע, אל תתפוס אותי במילה.
ברוך ה', אין לי (עדיין) שום תותב.

 

[מ ש ה 53]

וואלה נכון.
מעניין כיצד ייראה תותב בעוד 2000 שנה כשארכיאולוגים יחפרו כאן.
האם הם יבינו שזה תותב?
או שמא יחשבו שזה בולם זעזועים של הקורקינט.
רגע, אל תתפוס אותי במילה.
ברוך ה', אין לי (עדיין) שום תותב.

אל דאגה. יכירו ויזהו, ואם יתהו, יוכלו לצפות בכל סרטי היו טיוב הפרסומיים, שמלמדים אותך גם כיצד מתבצעת ההשתלה עצמה וכל מה שמסביב...
הים אתה יכול לפתוח קליניקה, אם רק תראה 12-13 סרטוני יו טיוב ותצליח לשחזר את תנועות היד של הרופא המבצע. כבר לא צריך להשקיע ים של שעות ושנות לימוד כדי לקבל את תואר הדוקטור. הכל מצוי ביו טיוב.
אז כמו שאתה מסתדר עם בנייה של קורקינט, אתה עוד תגלה, שקידוח לשתל והחדרתו, פשוטים יותר מקידוח חור במקדח בעל קטרים משתנים, כמו זה שפעם הזמנת מעלי הזריז...