מהו "בית קומיסיון" ?

[גרשונוב]

מהו "בית קומיסיון" ?

נתקלתי בהגדרה זו של בית עסק, ואני לא מבין מהו "בית קומיסיון".
מצורף מקטע מספרו של תדהר עם המושג. מישהו יודע?

 

[גרשונוב]

והנה המושג בתחתית גלויה מתחילת המאה.

אני חושב שמדובר באותו מר גרוס, ובאותו בית קומיסיון.

 

[גלעד133]

בית קומיסיון

להבנתי - סוג של סוכנות שייצגה מפעלים או בתי עסק ומכרה את תוצרתם תמורת עמלה [קומיסיון]. הנוח שבדבר שאינך אמור לממן דבר ולהחזיק מלאים שעולים הרבה אלא בעצם לתווך בין קונה למוכר תמורת עמלה [עמלת סוכן].

 

[גרשונוב]

תודה רבה.

כלומר אם השם מופיע על מוצר, כגון הגלויה, זה עדיין לא אומר שהוא היצרן אלא רק הנציג או המשווק המורשה?
מעניין.
אנסה לברר עוד פרטים.

 

[סבתא רותרות]

יכול להיות גם בית מכירה לסחורה בקונסיגנציה.

הסחורה במקום והמוכר משלם עבורה רק כשהיא נמכרת, לאחר הורדת עמלה.

 

[ז ק ו]

במחשבה ראשונה נראה שאת צודקת.

אבל במחשבה שניה, נראה שזו סוכנות שעיסוקה בשיווק של סחורות של בתי עסק שונים תמורת עמלות, מבלי להתעסק עם הסחורה פיסית. דהינו לקחת הזמנות מהקונים ולדאוג שהספק ישלח אליהם את הסחורה.

 

[סבתא רותרות]

לפי הקטע עליו שגרשונוב צירף, הוא ייצג חברות אירופאיות בארץ

אז אתה כנראה צודק., למעט הקטע של ההספקה ללקוח מהמפעל הבייתה....שנת תרמ"ח, כן? אין DHL...

 

[ז ק ו]

לא צריך להרשות למושגים החדשים לדחוק לתהום הנשיה את

המושגים שקדמו להם. לא התכוונתי לקונים בודדים, אלא לבתי עסק קמעוניים וסיטוניים, שמזמינים סחורות מספקים ויצרנים, באמצעות סוכנים עמילים. גם היום השיטה הזו עובדת.

 

[גרשונוב]

הנה כמה קטעי עיתונות שגרוס מופיע בהם

אמנם ללא ציון ה"קומיסיון", אבל נראה שידו היתה בכל.
ובין היתר שימש כנציג של חברות זרות בארץ.

תודה לאתר העיתונות היהודית ההיסטורית על המודעות.
ותודה לכם על התשובות.

 

[ז ק ו]

אמנון ליפקין שחק הוא -כך נראה לי, מצאצאיו

 

[ז ק ו]

מתקן; תעות שלי! בלבלתי עם הערך שלפניו בספר של תדהר.

 

[סבתא רותרות]

ומכאן עולה שבחנויותיו גם נמכרו דברים, כמו התה הרוסי.

אבל באמת נראה שידו הייתה בכל. הוא ייצג בארץ גם חברת ביטוח איטלקית [בעברית דאז - חברת אחריות].

ופתאום נפל לי עוד אסימון - המילה 'עמיל' או עמיל מכס, מקורה במילה עמלה או קומיסיון. יכול להיות שחברת הקומיסיון שהייתה ברשותו הייתה חברה לעמילות מכס, בנוסף לייצוג החברות מאירופה, נציגות חברת ביטוח וחנויות שמכרו סחורה.
גרשונוב, לפי תאריכי המודעות אפשר לעקוב אחרי התפתחותו העסקית של גרוס.

 

[גרשונוב]

כן, אני עוקב אחריו בהנאה

חשבתי על הכיוון של עמילות מכס, אבל מפתיע אותי שהשם שלו והקומיסיון חתומים על גלויות. במיוחד כשחלקן הודפסו, כנראה, במקומות אחרים.

לפעמים חידות קטנות הן תירוץ לחטט קצת בעבר.

 

[סבתא רותרות]

אולי הגלויות שימשו סוג של כרטיסי ביקור. ידוע מה גודלן?

 

[גרשונוב]

ראיתי אותן רק ברשת. נראות סטנדרטיות.

הנה קישור לאלבום שמצאתי בפייסבוק.
אלו כל התמונות. שווה חיטוט.

 

[ז ק ו]

יתכן מאוד שבמסגרת עסקיו הוא גם הפיק גלויות

 

[רוזן71]

המודעה על הביטוח תפסה אותי..

בס"ד
גב' לידיה תיץ קיבלה ב-1909 סך של שלושה עשר אלף פרנק עקב פטירתו של בעלה המנוח. המון כסף...13000 פרנק של אז (650 נפוליונים) שווים היום 546 אלף ש"ח..אבל איזה הבדל..מה אפשר לעשות היום עם חצי מיליון ש"ח? בקושי חדר..ב-1909 גב' תיץ יכלה לרכוש 6-5 דירות בנות שני חדרים שנבנו אז בשכונות של ירושלים..סתם חומר למחשבה..

 

[powo]

מה זה מכושית אנגלית?

 

[גרשונוב]

על פי אליעזר בן יהודה...

מכושית היא הפיאנו.

 

[סבתא רותרות]

אבל להקיש זה עם ק'? בן יהודה לא ידע?