justfreegirl
New member
מהות החיים
אין מקום שהוא רחוק מידי דרור! אני מודה לך על ההזמנה לחגוג את יום הולדת שלך. המרחק מביתי עד לביתך הוא אלפי קילומטרים,ואני מתכונן למסע הארוך, כיוון שבעיני אתה ידיד אמת. המסיבה שלך היא גם החגיגה שלי, ואני ממש משתוקק להיות איתך. התחלתי את המסע הארוך מהעץ שבו מקננת הסנונית שאתה ואני פגשנו לפני זמן רב. היא הייתה ידידותית כהרגלה, וכשסיפרתי לה שדרור הקטן גדל, ואני הולך למסיבת יום ההולדת שלו עם מתנה, היא התרגשה. עפנו יחדיו בדממה למרחק רב, לבסוף היא אמרה לי: "אני מבינה מעט מאד ממה שאמרת, אבל בשום אופן אינני מצליחה להבין מה זאת אומרת שאתה הולך למסיבה". "בודאי שאני הולך למסיבה" , אמרתי "מה כל כך קשה להבין בזה?" היא שתקה, וכשהגענו למשכנו של הינשוף היא אמרה : "האומנם קילומטרים מסוגלים להפריד בין חברים? כאשר אתה רוצה להיות עם דרור, האם אינך נמצא כבר במחיצתו?...." "דרור הקטן גדל, ואני הולך למסיבת יום ההולדת שלו, עם מתנה" אמרתי לינשוף. הייתה לי הרגשה מוזרה לומר סתם הולך, לאחר השיחה עם הסנונית. למרות זאת אמרתי לינשוף את הדבר בצורה ברורה. גם הוא עף איתי בדממה, ליווה אותי עד בית הנשר, ואז אמר: "אינני מבין מה בדיוק אתה אומר, אבל בשום אופן אינני מבין מדוע אתה מכנה את חברך בתואר הקטן" . "בודאי שהוא קטן", השבתי." הוא עדיין אינו מבוגר. מה כל כך קשה להבין כאן?" הינשוף הביט בי עם העיניים האפורות הגדולות שלו. חייך ואמר" חשוב על כך". "דרור הקטן גדל,ואני הולך למסיבת יום ההולדת שלו, עם מתנה", אמרת לנשר. כעת הייתה לי הרגשה מוזרה לומר הולך , קטן אחרי שדברתי עם הסנונית והינשוף, אבל רציתי שהנשר יבין אותי. עפנו ביחד מעל רכסי ההרים, ודאינו בגלישה ברוח המורדות. בסוף הוא אמר : "אני מבין בקושי מה אמרת, אבל בשום אופן אינני מבין את שמעות המילה יום הולדת ". "מה הבעיה שלך?" אמרתי. אנחנו הולכים לחגוג את השעה שבה דרור התחיל להתקיים בעולם הזה. מה כל כך קשה לך להבין כאן?" הנשר קימר את כנפיו, והחל לצלול במהירות לעבר האדמה. בגובה נמוך מעל פני האדמה הוא הזדקר, וגלש לנחיתה רכה וחלקה על חולות המדבר. "מהו אותו פרק זמן שאתה מגדירו "לפני המועד שבו החלו חייו של דרור"? האם לא עדיף לחשוב שחיי דרור הם שהתחילו עוד בטרם התחיל הזמן להתקיים?....." "דרור הקטן גדל, ואני הולך לחגיגת יום ההולדת שלו, עם מתנה" אמרתי לנץ. היה לי מוזר לומר את המילים הולך וקטן ויום הולדת אחרי מה ששמעתי מהסנונית,מהינשוף ומהנשר, אבל רציתי שהנץ יבין אותי בבירור. עפנו שנינו כשסלעי המדבר האפלים נמים הרחק מתחתינו, כסוף סוף פתח הנץ את פיו ואמר לי : "שמע,דבריך נשמעים לי מבולבלים, אך את המשמעות של גדל אני לא מצליח לקלוט כלל". "בודאי שהוא גדל" אמרתי. "דרור הולך ומתבגר, והנה הוא מתרחק עוד שנה מחיי הילדות. מה מסובך פה"? הנץ עף עוד מעט, ולפתע נחת על חוף שומם. נחתתי לצידו והוא אמר: "מה זה להתרחק מחיי הילדות? האם אין מבוגרים וזקנים שמתנהגים וחושבים כמו ילדים? עדיין אינני מבין את משמעות של לגדול ". לפתע, לפני שהספקתי לעכל את דבריו, המריא הנץ ונעלם. השחף היה ידוע לי כחכם ונבון מאד. כאשר עפתי לצידו בחרתי בזהירות את המילים שעמדתי לומר לו. רציתי להראות לו שלמדתי משהו. "שחף" פניתי אליו לאחר מחשבה." למה אתה מלווה אותי ועף איתי לראות את דרור, כאשר אתה יודע, בעצם, שאני כבר במחיצתו?" השחף חדל לנפנף בכנפיו והחל לדאות מעל הים ומעל הגבעות, הנמיך לעבר הרחובות, ונחת על מרזב של גג רעפים. "מכיוון שמה שחשוב בשבילך" אמר, "הוא לדעת את האמת הזו ולחוש אותה בתוך תוכך. עד שתדע אותה , ועד שתבין ותרגיש אותה, תוכל להראות את האמת רק בצורות פשוטות וקטנוניות. רק בעזרת אמצעים מוחשיים וטפלים כמו מכונות, אנשים או ציפורים. אך זכור "הוא הוסיף למרות שהאמת איננה ידועה אין דבר זה גורע מאומה מעובדת אמיתותה של האמת". שתק לרגע, ונעלם לי. עכשיו הגיעה העת לפתוח את המתנה שלך. מתנות עשויות מפח או זכוכית טבען שהן נשחקות עד שנשברות ונעלמות. אבל לי יש מתנה טובה מאלה. זוהי טבעת מיוחדת עבורך.היא מבריקה ומנצנצת באור מיוחד, ואיש לא יוכל לקחתה ממך. אי אפשר להשמידה או לפגוע בה בצורה כלשהיא. אתה היחידי בעולם שמסוגל לראות את הטבעת שאני מעניק לך היום, כפי שאני הייתי היחידי בעולם שהיה מסוגל להבחין בה כאשר הייתה ברשותי. טבעת זו תיתן לך כוח חדש ומיוחד. כשתענוד אותה, תוכל להגביה את עצמך למרום, כמו הציפורים במעופן. תוכל לראות את העולם דרך עיניהן הזהובות. תוכל לגעת ברוח השורקת בין נוצות הקטיפה שלהן. תוכל לרקוד עם העננים, ותוכל להתעלות מעל לדאגות היומיום. תוכל להתרומם מעל לחברה המטילה שעמום בשטחיותה ובעיסוקיה הטפלים. תוכל להישאר ברום הרקיע ככל שתחפוץ, למשך הלילה ולאורך הזריחות.וכשיתחשק לך לרדת בקשתך תתמלא מיד. ותחוש בדידות נעימה וחסרת דאגות. כמו כל דבר שלא ניתן לחוש ביד או לראותו בעין, גם מתנתך תהייה חזקה יותר ויותר, ככל שתרבה להשתמש בה. בתחילה אולי תשתמש בה רק בחיק הטבע, כשאתה עוקב במבטך אחר הציפורים שעימן תגביה עוף. אך מאוחר יותר אם תשתמש בה ביעילות היא תפעל גם עם ציפורים שאינך רואה. לבסוף תגלה שאינך זקוק לטבעת, ואף לא לציפורים כדי לעוף בבדידות, ולהיות בשלווה לבדך עם העננים. כאשר יגיע יום זה, חובה עליך לתת את מתנתך לחבר אחר, אשר אתה משוכנע שיצליח להשתמש בה ביעילות ובהנאה. חבר שיבין ויוכל ללמוד שהדברים החשובים לאושרו הם אלה העשויים מאמת,כנות עם עצמך, ואינם דברים העשויים מפח ומזכוכית. דרור, זהו יום חגיגי ומיוחד, הוא מיוחד גם בכך שזוהי הפעם האחרונה שאהיה איתך, ויחד נלמד את שלמדתי מהחברים ומהציפורים. אינני יכול להמשיך עוד ללכת אליך כי אני כבר עימך. אינך קטן עוד כיוון שאתה משלק ומשתעשע בחייך, וכמו כולם מנסה להפיק הנאה ואושר עלי אדמות.אין לך יום הולדת, כיוון שבעצם אתה חי מאז ומעולם. רוחך לא נולדה ברגע מסוים, והיא לא תמות לעולם. אין אתה ילד השייך לאנשים שאתה מכנה "אימא ואבא" אלא נפש רגישה שיודעת להבין ולהקשיב גם למעשי האנשים, ובאה לעולם רכובה בתוך גוף גשמי שנוצר באחד מרגעי האושר של מעשים אלה. מתחת לפני השטח, ומאחורי כל מתנה שאתה מקבל מכל חבר שהוא, מסתתרים איחולים לאושרך. כך גם עם הטבעת הזו. עוף חופשי ורחף באושר מעל שלולית הבינוניות, מעבר לימי הולדת, ולאורך חיי הנצח. אנחנו-שנינו-נפגשים עכשיו, וניפגש בעתיד כשנחפוץ בכך, בתוככי חגיגה אמיתית אחת, שאיננה מסתיימת לעולם.
אין מקום שהוא רחוק מידי דרור! אני מודה לך על ההזמנה לחגוג את יום הולדת שלך. המרחק מביתי עד לביתך הוא אלפי קילומטרים,ואני מתכונן למסע הארוך, כיוון שבעיני אתה ידיד אמת. המסיבה שלך היא גם החגיגה שלי, ואני ממש משתוקק להיות איתך. התחלתי את המסע הארוך מהעץ שבו מקננת הסנונית שאתה ואני פגשנו לפני זמן רב. היא הייתה ידידותית כהרגלה, וכשסיפרתי לה שדרור הקטן גדל, ואני הולך למסיבת יום ההולדת שלו עם מתנה, היא התרגשה. עפנו יחדיו בדממה למרחק רב, לבסוף היא אמרה לי: "אני מבינה מעט מאד ממה שאמרת, אבל בשום אופן אינני מצליחה להבין מה זאת אומרת שאתה הולך למסיבה". "בודאי שאני הולך למסיבה" , אמרתי "מה כל כך קשה להבין בזה?" היא שתקה, וכשהגענו למשכנו של הינשוף היא אמרה : "האומנם קילומטרים מסוגלים להפריד בין חברים? כאשר אתה רוצה להיות עם דרור, האם אינך נמצא כבר במחיצתו?...." "דרור הקטן גדל, ואני הולך למסיבת יום ההולדת שלו, עם מתנה" אמרתי לינשוף. הייתה לי הרגשה מוזרה לומר סתם הולך, לאחר השיחה עם הסנונית. למרות זאת אמרתי לינשוף את הדבר בצורה ברורה. גם הוא עף איתי בדממה, ליווה אותי עד בית הנשר, ואז אמר: "אינני מבין מה בדיוק אתה אומר, אבל בשום אופן אינני מבין מדוע אתה מכנה את חברך בתואר הקטן" . "בודאי שהוא קטן", השבתי." הוא עדיין אינו מבוגר. מה כל כך קשה להבין כאן?" הינשוף הביט בי עם העיניים האפורות הגדולות שלו. חייך ואמר" חשוב על כך". "דרור הקטן גדל,ואני הולך למסיבת יום ההולדת שלו, עם מתנה", אמרת לנשר. כעת הייתה לי הרגשה מוזרה לומר הולך , קטן אחרי שדברתי עם הסנונית והינשוף, אבל רציתי שהנשר יבין אותי. עפנו ביחד מעל רכסי ההרים, ודאינו בגלישה ברוח המורדות. בסוף הוא אמר : "אני מבין בקושי מה אמרת, אבל בשום אופן אינני מבין את שמעות המילה יום הולדת ". "מה הבעיה שלך?" אמרתי. אנחנו הולכים לחגוג את השעה שבה דרור התחיל להתקיים בעולם הזה. מה כל כך קשה לך להבין כאן?" הנשר קימר את כנפיו, והחל לצלול במהירות לעבר האדמה. בגובה נמוך מעל פני האדמה הוא הזדקר, וגלש לנחיתה רכה וחלקה על חולות המדבר. "מהו אותו פרק זמן שאתה מגדירו "לפני המועד שבו החלו חייו של דרור"? האם לא עדיף לחשוב שחיי דרור הם שהתחילו עוד בטרם התחיל הזמן להתקיים?....." "דרור הקטן גדל, ואני הולך לחגיגת יום ההולדת שלו, עם מתנה" אמרתי לנץ. היה לי מוזר לומר את המילים הולך וקטן ויום הולדת אחרי מה ששמעתי מהסנונית,מהינשוף ומהנשר, אבל רציתי שהנץ יבין אותי בבירור. עפנו שנינו כשסלעי המדבר האפלים נמים הרחק מתחתינו, כסוף סוף פתח הנץ את פיו ואמר לי : "שמע,דבריך נשמעים לי מבולבלים, אך את המשמעות של גדל אני לא מצליח לקלוט כלל". "בודאי שהוא גדל" אמרתי. "דרור הולך ומתבגר, והנה הוא מתרחק עוד שנה מחיי הילדות. מה מסובך פה"? הנץ עף עוד מעט, ולפתע נחת על חוף שומם. נחתתי לצידו והוא אמר: "מה זה להתרחק מחיי הילדות? האם אין מבוגרים וזקנים שמתנהגים וחושבים כמו ילדים? עדיין אינני מבין את משמעות של לגדול ". לפתע, לפני שהספקתי לעכל את דבריו, המריא הנץ ונעלם. השחף היה ידוע לי כחכם ונבון מאד. כאשר עפתי לצידו בחרתי בזהירות את המילים שעמדתי לומר לו. רציתי להראות לו שלמדתי משהו. "שחף" פניתי אליו לאחר מחשבה." למה אתה מלווה אותי ועף איתי לראות את דרור, כאשר אתה יודע, בעצם, שאני כבר במחיצתו?" השחף חדל לנפנף בכנפיו והחל לדאות מעל הים ומעל הגבעות, הנמיך לעבר הרחובות, ונחת על מרזב של גג רעפים. "מכיוון שמה שחשוב בשבילך" אמר, "הוא לדעת את האמת הזו ולחוש אותה בתוך תוכך. עד שתדע אותה , ועד שתבין ותרגיש אותה, תוכל להראות את האמת רק בצורות פשוטות וקטנוניות. רק בעזרת אמצעים מוחשיים וטפלים כמו מכונות, אנשים או ציפורים. אך זכור "הוא הוסיף למרות שהאמת איננה ידועה אין דבר זה גורע מאומה מעובדת אמיתותה של האמת". שתק לרגע, ונעלם לי. עכשיו הגיעה העת לפתוח את המתנה שלך. מתנות עשויות מפח או זכוכית טבען שהן נשחקות עד שנשברות ונעלמות. אבל לי יש מתנה טובה מאלה. זוהי טבעת מיוחדת עבורך.היא מבריקה ומנצנצת באור מיוחד, ואיש לא יוכל לקחתה ממך. אי אפשר להשמידה או לפגוע בה בצורה כלשהיא. אתה היחידי בעולם שמסוגל לראות את הטבעת שאני מעניק לך היום, כפי שאני הייתי היחידי בעולם שהיה מסוגל להבחין בה כאשר הייתה ברשותי. טבעת זו תיתן לך כוח חדש ומיוחד. כשתענוד אותה, תוכל להגביה את עצמך למרום, כמו הציפורים במעופן. תוכל לראות את העולם דרך עיניהן הזהובות. תוכל לגעת ברוח השורקת בין נוצות הקטיפה שלהן. תוכל לרקוד עם העננים, ותוכל להתעלות מעל לדאגות היומיום. תוכל להתרומם מעל לחברה המטילה שעמום בשטחיותה ובעיסוקיה הטפלים. תוכל להישאר ברום הרקיע ככל שתחפוץ, למשך הלילה ולאורך הזריחות.וכשיתחשק לך לרדת בקשתך תתמלא מיד. ותחוש בדידות נעימה וחסרת דאגות. כמו כל דבר שלא ניתן לחוש ביד או לראותו בעין, גם מתנתך תהייה חזקה יותר ויותר, ככל שתרבה להשתמש בה. בתחילה אולי תשתמש בה רק בחיק הטבע, כשאתה עוקב במבטך אחר הציפורים שעימן תגביה עוף. אך מאוחר יותר אם תשתמש בה ביעילות היא תפעל גם עם ציפורים שאינך רואה. לבסוף תגלה שאינך זקוק לטבעת, ואף לא לציפורים כדי לעוף בבדידות, ולהיות בשלווה לבדך עם העננים. כאשר יגיע יום זה, חובה עליך לתת את מתנתך לחבר אחר, אשר אתה משוכנע שיצליח להשתמש בה ביעילות ובהנאה. חבר שיבין ויוכל ללמוד שהדברים החשובים לאושרו הם אלה העשויים מאמת,כנות עם עצמך, ואינם דברים העשויים מפח ומזכוכית. דרור, זהו יום חגיגי ומיוחד, הוא מיוחד גם בכך שזוהי הפעם האחרונה שאהיה איתך, ויחד נלמד את שלמדתי מהחברים ומהציפורים. אינני יכול להמשיך עוד ללכת אליך כי אני כבר עימך. אינך קטן עוד כיוון שאתה משלק ומשתעשע בחייך, וכמו כולם מנסה להפיק הנאה ואושר עלי אדמות.אין לך יום הולדת, כיוון שבעצם אתה חי מאז ומעולם. רוחך לא נולדה ברגע מסוים, והיא לא תמות לעולם. אין אתה ילד השייך לאנשים שאתה מכנה "אימא ואבא" אלא נפש רגישה שיודעת להבין ולהקשיב גם למעשי האנשים, ובאה לעולם רכובה בתוך גוף גשמי שנוצר באחד מרגעי האושר של מעשים אלה. מתחת לפני השטח, ומאחורי כל מתנה שאתה מקבל מכל חבר שהוא, מסתתרים איחולים לאושרך. כך גם עם הטבעת הזו. עוף חופשי ורחף באושר מעל שלולית הבינוניות, מעבר לימי הולדת, ולאורך חיי הנצח. אנחנו-שנינו-נפגשים עכשיו, וניפגש בעתיד כשנחפוץ בכך, בתוככי חגיגה אמיתית אחת, שאיננה מסתיימת לעולם.
