את הפסוק (פרק 2 פסוק 55) הזה שמעתי
כמה פעמים. והנה ה-MOOD MAKING בהתגלמותו. אי אפשר "לוותר" על "
התשוקות לעינוג חושים כולן
", וזו גם לא המלה במקור. מדובר על מי "שנפטר" מהם. יש הבדל
עצום בין השניים. לא מדובר על "
עינוג חושים
", אלא מה "שנמצא עמוק בתודעה". התרגום שאני מכיר (של מהרישי)
"הריבון המבורך אמר:
כשהאדם נפטר לגמרי מכל
התשוקות שלו שנמצאות (עמוק) בתודעתו, אוה פראטה
כשהוא שבע רצון ב
עצמי שלו, רק באמצעות
ה
עצמי בלבד, אזי ניתן לומר שהוא
יציב באינטלקט שלו"
ההמשך בפסוק 56:
"זה שתודעתו בלתי מעורערת במצבי
עצב, זה שבמצבי עונג
הוא חופשי מתשוקות, שאצלו התקשרות,
פחדים וכעסים אינם קיימים, עליו
נאמר שהוא חכם בעל אינטלקט יציב."