המפוזרת מכפר אזר
New member
מדריך למחפשת
לך, האישה המחפשת מוקדש קטע זה. ההכרה איפה למצוא אותם נפלה עלי כרעם ביום מעונן חלקית,יום שישי כזה, כמו כל הימים, נחמד ומבטיח שמש. נסעתי לי לתומי לסופר , קניות אחרונות לשבת, ואז ראיתים בהמוניהם: הזכר המצוי ביומו החופשי. נשואים לא באושר, נשואים באושר, הם שם, כולם, ביום שישי בבוקר. עכשיו, חשוב לציין שצריך להגיע מוקדם בבוקר לסופר, ממש עת דלתותיו נפתחות, כי רק אז הם פנויים אלייך, האישה המחפשת, וזאת על שום שהם כעוסים...... הם כעוסים מסיבה פשוטה מאוד: אתמול [יום חמישי לכל הדעות] הם גמרו לעבוד בעשר בלילה כדי להספיק לגמור את השבוע בכבוד ולהגיע אל יום המנוחה בלי לחצי עבודה. הם קיוו מאוד שיוכלו לישון עד מאוחר ביום החופשי היחיד שלהם [בשבת יש ילדים על הראש, הבטן או הגב], אבל אשתם הקימה אותם בחמש וחצי עם ריחות הבישול והנקיונות, והאיצה בהם לטוס לסופר לקנות את מה ששכחה....... את תזהי שהם פנויים על פי הבדידות המזהרת בה הם טובלים כשהם מסתובבים בסופר עם נייר מקומט בכתב יד נשי ועדין. אלה שאינם פנויים אלייך, חברתי, יהיו עם נשותיהם, בני עשרים ומשהו, וכשתראי אותם מחזיקים מעדן חלב יד ביד איתה, ומתלחשים עליו, תביני שהם ממש, אבל ממש, מאוהבים באשת חיקם ועדיין לא הבינו שבחוץ מרגש וטוב. עלייך, האישה המחפשת, להתקלח לפני היציאה,ללבוש בגדים יפים , מפתים , אך לא פרובוקטיבים מדי, להתבשם בעדינות, ולהתאפר בטוב טעם. ואיך זה קורה? ההכרה נחתה עלי כשטיילתי בינות למדפי מוצרי החלב........ אני, אתם יודעים, מפוזרת כהוגן, ולא יודעת לעולם איפה החמאה והשמנת המתוקה נמצאות [ולא חשוב שאני בסופר הזה שלוש פעמים בשבוע]. טיילתי לי וחיפשתי, ושם פגשתי אותם ואותה. שימי לב. גשי אל מדף מעדני החלב, והסתכלי בו בחוסר אונים. לידך ניצב הקורבן המיועד, והוא, נראה מצויין [לא מגולח, כי לא היה לו כוח, וזה מוסיף הרבה סקס אפיל, לא?], הוא מסתכל בדף המסמורטט בעיניים מיואשות, ואת מחקה את מבטו ואומרת "לעצמך" כבדרך אגב: "אוף, אני לא מוצאת את היוגורט הזה". שולחת מבט חטוף לראות אם שמע, הוא מרים מבט ומחייך חיוך מלא הזדהות, ואת, את מצעיפה מבט, מעפעפת בריסייך הענוגים, ואומרת: "זה נורא, אני לא מצליחה למצוא פה כלום". האמיני לי, מחפשת יקרה, המאצ'ו שחייב לעזור לאישה במצוקה יתעורר בו מייד. ואם יש בך טיפת בינה [ויש בך] תוך שניות ספורות תשוו דפים מקומטים, ותתחילו לחפש מצרכים ביחד. מפה את לבד, כל שנשאר הוא להיות מפתה אך בדרכו של החיזור הגורלי, נעימה, מזמינה, ועוזרת לו כשהוא לא מרגיש בכך, ואז אפשר להחליף טלפונים לקפה שהציע לך [את רמזת, שימי לב, אסור לו להבין במודע שאת רמזת, היי מתוחכמת], וללכת לשלום. לעת ערב, כשאשתו תהיה מותשת מההכנות לשבת, הוא יתקשר אליך. בהצלחה יקירתי. רק בקשה אחת, אם הוא גבוה במיוחד, בעל זיפים סקסיים במיוחד, מבטא רוסי כבד ועיניים מדהימות, עזבי אותו לנפשו, זה בעלי, ואני לא נחמדה , רצוי שתבררי בנימוס בקפה הראשון אם אשתו נחמדה או לא, מנותקת או לא, מחפשת גם מהצד או לא......כי לא כולנו שולחות אותם לשם במטרה שימצאו להם בת זוג. להתראות - מפוזרת, כל שאלת הבהרה תתקבל בברכה. נ.ב. - לא כל דבר שאני כותבת נכתב מעומק הלב ובמלוא הרצינות, ונ.ב. זה מוקדש לaviev בלווית נשיקה של שבת שלום
לך, האישה המחפשת מוקדש קטע זה. ההכרה איפה למצוא אותם נפלה עלי כרעם ביום מעונן חלקית,יום שישי כזה, כמו כל הימים, נחמד ומבטיח שמש. נסעתי לי לתומי לסופר , קניות אחרונות לשבת, ואז ראיתים בהמוניהם: הזכר המצוי ביומו החופשי. נשואים לא באושר, נשואים באושר, הם שם, כולם, ביום שישי בבוקר. עכשיו, חשוב לציין שצריך להגיע מוקדם בבוקר לסופר, ממש עת דלתותיו נפתחות, כי רק אז הם פנויים אלייך, האישה המחפשת, וזאת על שום שהם כעוסים...... הם כעוסים מסיבה פשוטה מאוד: אתמול [יום חמישי לכל הדעות] הם גמרו לעבוד בעשר בלילה כדי להספיק לגמור את השבוע בכבוד ולהגיע אל יום המנוחה בלי לחצי עבודה. הם קיוו מאוד שיוכלו לישון עד מאוחר ביום החופשי היחיד שלהם [בשבת יש ילדים על הראש, הבטן או הגב], אבל אשתם הקימה אותם בחמש וחצי עם ריחות הבישול והנקיונות, והאיצה בהם לטוס לסופר לקנות את מה ששכחה....... את תזהי שהם פנויים על פי הבדידות המזהרת בה הם טובלים כשהם מסתובבים בסופר עם נייר מקומט בכתב יד נשי ועדין. אלה שאינם פנויים אלייך, חברתי, יהיו עם נשותיהם, בני עשרים ומשהו, וכשתראי אותם מחזיקים מעדן חלב יד ביד איתה, ומתלחשים עליו, תביני שהם ממש, אבל ממש, מאוהבים באשת חיקם ועדיין לא הבינו שבחוץ מרגש וטוב. עלייך, האישה המחפשת, להתקלח לפני היציאה,ללבוש בגדים יפים , מפתים , אך לא פרובוקטיבים מדי, להתבשם בעדינות, ולהתאפר בטוב טעם. ואיך זה קורה? ההכרה נחתה עלי כשטיילתי בינות למדפי מוצרי החלב........ אני, אתם יודעים, מפוזרת כהוגן, ולא יודעת לעולם איפה החמאה והשמנת המתוקה נמצאות [ולא חשוב שאני בסופר הזה שלוש פעמים בשבוע]. טיילתי לי וחיפשתי, ושם פגשתי אותם ואותה. שימי לב. גשי אל מדף מעדני החלב, והסתכלי בו בחוסר אונים. לידך ניצב הקורבן המיועד, והוא, נראה מצויין [לא מגולח, כי לא היה לו כוח, וזה מוסיף הרבה סקס אפיל, לא?], הוא מסתכל בדף המסמורטט בעיניים מיואשות, ואת מחקה את מבטו ואומרת "לעצמך" כבדרך אגב: "אוף, אני לא מוצאת את היוגורט הזה". שולחת מבט חטוף לראות אם שמע, הוא מרים מבט ומחייך חיוך מלא הזדהות, ואת, את מצעיפה מבט, מעפעפת בריסייך הענוגים, ואומרת: "זה נורא, אני לא מצליחה למצוא פה כלום". האמיני לי, מחפשת יקרה, המאצ'ו שחייב לעזור לאישה במצוקה יתעורר בו מייד. ואם יש בך טיפת בינה [ויש בך] תוך שניות ספורות תשוו דפים מקומטים, ותתחילו לחפש מצרכים ביחד. מפה את לבד, כל שנשאר הוא להיות מפתה אך בדרכו של החיזור הגורלי, נעימה, מזמינה, ועוזרת לו כשהוא לא מרגיש בכך, ואז אפשר להחליף טלפונים לקפה שהציע לך [את רמזת, שימי לב, אסור לו להבין במודע שאת רמזת, היי מתוחכמת], וללכת לשלום. לעת ערב, כשאשתו תהיה מותשת מההכנות לשבת, הוא יתקשר אליך. בהצלחה יקירתי. רק בקשה אחת, אם הוא גבוה במיוחד, בעל זיפים סקסיים במיוחד, מבטא רוסי כבד ועיניים מדהימות, עזבי אותו לנפשו, זה בעלי, ואני לא נחמדה , רצוי שתבררי בנימוס בקפה הראשון אם אשתו נחמדה או לא, מנותקת או לא, מחפשת גם מהצד או לא......כי לא כולנו שולחות אותם לשם במטרה שימצאו להם בת זוג. להתראות - מפוזרת, כל שאלת הבהרה תתקבל בברכה. נ.ב. - לא כל דבר שאני כותבת נכתב מעומק הלב ובמלוא הרצינות, ונ.ב. זה מוקדש לaviev בלווית נשיקה של שבת שלום
