מדע מביט לאחור

nissimhania

New member
מדע מביט לאחור

יש לי שאלה פילוסופית-מדעית: ראשית אסביר בקצרה כלי מדעי פשוט, והוא האקסטרפולציה. אחר"כ אני רוצה לדון בלגיטימיות/אי לגיטימיות שלו. נאמר שאני עוקב אחר התפחתות של עץ, במטרה לשערך את גילו. (מראש אני מבקש סליחה מכל חובבי העצים על התיאור הדימיוני הבא) אני יכול לדוגמא לעקוב אחרי העץ במשך תקופה מסויימת, ולראות איך הוא משתנה. אם יצא ובמשך שנתיים, ראיתי שכל חצי שנה נוספה עוד שכבה לגזע שלו, אני יכול להסיק שכל חצי שנה העץ מוסיף שכבה נוספת לגזעו, כך שאם אספור כמה שכבות יש לו (בהנחה שהישנות לא נעלמות) אוכל לשערך את גילו. פשוט אכפיל את מספר השכבות בחצי שנה. טכניקה זו נקראת "אקסטרפולציה", במקרה שלנו היא לינארית אבל אין זה מתחייב. מה שעשינו הוא שע"י ההשתנות בפרק זמן מסויים (שנתיים) השלכנו לגבי תקופה שקדמה לה. שני דברים: 1. ככל שפרק הזמן הנחקר קטן יותר, כך החוקיות הנגלית פחות מדוייקת. ייתכן וההשתנות של העץ איננה ליניארית, לדוגמא זמן הוספת שכבה הולך וגדל אחרי כל שכבה בצורה אקספוננציאלית. אך כאשר אנו חוקרים רק שנתיים איננו מסוגלים להעלות על חוסר הליניאריות, ואז יש שגיאה גדולה יותר באקסטרפולציה הליניארית. 2. ככל שהזמן המשוערך ארוך יותר, כך השגיאה גדלה יותר. אם לדוגמא שיערכנו שהעץ בן 4 שנים ע"י אקטרפולציה ליניארית המסתמכת על שנתיים של מחקר כאשר היא למעשה אקספוננציאלית לדוגמא, טעינו הרבה פחות אם היה עלינו להעריך שהעץ בן 40 שנה. למי שלא כל כך חזק במתמטיקה, שינסה להזכר בחשבון דיפרנציאלי בתיכון. שם למדנו שכל פונקציה (=חוקיות) בקטע קטן מאוד, נראית ליניארית (כך יכלנו להגדיר את מושג הנגזרת). עכשיו נדמיין את החוקיות בעולם, שע"פ המדע קיים כמה מיליארדים של שנים, בתור פונקציה המשתרעת ע"פ כל אותם שנים. משך תקופת האדם הנבון היא כקטע מזערי עד זניח על הפונקציה הזו, ומשך תקופת המדע המפותח הוא עוד הרבה הרבה יותר. ממש נקודה חסרת אורך. ניוטון ניסח חוק בשם גרביטציה. אני כעת יכול לאשש אותו בקלות. מאז ניוטון ועד עכשיו, החוק לא השתנה. האמנם, לאור הדברים הקודמים, מותר לי להניח שאותו חוק שהיה קבוע ונכון בתקופה של 300 שנה, היה נכון וקבוע גם לפני אלף שנה? מיליון? מיליארד?? האין זו אקסטרפולציה נוראית, הכופה ליניאריות של קטע קטן עד זניח על קטע בילתי מוגבל?? מגיני המדע, בהצלחה.... :)
 

Henryf

New member
אקסטרפולציה

האקסטרפולציה אינה הוכחה מדעית, היא חלשה הרבה יותר מאינטרפולציה, והיא יכולה לכל היותר להעלות השערות כדי לקבוע כיוונים למחקר. כמשל מהגרביטציה, אם נתייחס לקירוב הניוטוני, אי אפשר להניח מהחוק עצמו שהחוק היה קיים גם בעבר או בעתיד, ייתכן גם שכן היה קיים בעבר אבל עם קבוע גרביטציוני שונה. אם אנו מודדים תנועות של גלכסיות, וחלק מהכוחות הפועלים ביניהם הינם גרביטציוניים, ואנו רואים היום את הגלכסיה כפי שהייתה בעבר (כי לאור לקח זמן להגיע אלינו, לפעמים מיליארדים של שנים), ואם החוק פועל נכון על הגלכסיות, משמע שהחוק היה נכון לפני מיליארדים של שנים, כשהאור התחיל את מסעו לכווננו.
 

nissimhania

New member
אני לא בטוח...

הפתרון עם הגלקסיות יפה, רק שהגיל שלהן בלתי ניתן לשערוך, כי זה מסתמך על ההנחה שמהירות האור כפי שהיא כיום היתה גם בעבר, וזו יכולה בהחלט להיות אקסטרפולציה מוטעית. אבל בו נחזור, ברשותך, לכדה"א. איך אנו משערכים את גילו? ומדוע זו אינה אקסטרפולציה מוטעית?
 

notafish

New member
גיל כדור הארץ../images/Emo19.gif

מדענים הגיעו להערכה של גיל כדור הארץ מחושב ע"י כמה שיטות בלתי-תלויות, שכולם מראים אותו דבר, בתחום השגיאה הסביר. הסבר מפורט כאן.
 

nissimhania

New member
השיטות להערכת הגיל של כדה"א

לא כל כך מעניינות אותי, ממש כמו שלא צריך לעניין איך ספרתי את השכבות של העץ בדוגמא שנתתי. העניין הוא זהה- ע"י תצפית בחוקיות של פרק הזמן הנוכחי אנו מסיקים לגבי תקופות שאיננו יודעים את החוקיות בהם. אנו מניחים חוקיות קבועה, וזאת רק משום לא היה לנו מספיק זמן כדי לראות שינויים אפשריים. בעניין השיטות הבלתי תלויות, אשמח אם תוכל למנות אותם (בלי פרטים טכניים) ותחסוך ממני מלקרוא מהאתר שנתת. כאמור, אין לי בעיה עם אופי השיערוך (אני לא גיאולוג) יש לי בעיה עם רעיון האקסטרפולציה.
 

Henryf

New member
איכות האקסטרפולציה

אכן נראה לי שאתה צודק, אקסטרפולציה (יש לזה מילה בעברית, לא?) אינה הוכחה אלא מראה כוון להשערה. אם אקסטרפולציה שונה מראה תוצאה המאששת את הנסיון הראשון, זה כבר מתחיל להיות יותר מסתם נחוש. אם מספר אסטרפולציות שונות קובעות אותו נתון (בתחום שגיאה מקובל) זה כבר מתחיל להיות מבחן סטטיסטי, וכמו כל מבחן סטטיסטי אתה מניח הנחת אפס לפיה אין שינוי, ואם כל התוצאות נופלות במרחב הממוצע, פלוס מינוס כמות סטיות התקן הנידרשות, הרי תוכל להניח, בוודאות סטטיסטית, שאכן הסטטיסטי (במיקרה זה גיל כדור הארץ) לא השתנה, בתחום הטעות, ובתחום איכות ההשערה הסטטיסטית. נכון, זה לא ממש הוכחה חדה , אבל האם יש הוכחה חדה לחוק ניוטון היום? העובדה שמדדו אותו מספר מאות אלפי פעמים אינו הוכחה, אולי במדידה הבאה נקבל תוצאה שונה? אבל בינתיים, במידת מובהקות סטטיסטית גבוהה, ועד להודעה חדשה, מניחים שהקרוב הזה היום נכון.
 

nissimhania

New member
אתה צודק, אבל...

כדי לקבוע קביעה סטיסטית בעלת ערך, יש לדעת נתונים סטיסטיים. כמו למשל מרחב מדגם. את זה איננו יודעים, כי איננו יכולים אפילו לדמיין כמה אפשרויות יש לחוקיות העולם בזמנים קדומים. במילים אחרות, אם יש מספר רב של שיטות בלתי תלויות שמראות את אותה תוצאה, אנו יכולים לומר בביטחה שהסיכוי לטעות ירד. אך ירד לאן? אולי ירד מ 99.9% ל 99.8%... לא משהו, בטח שלא "מובהקות סטטיסטית גבוהה". (אני חייב להשתחצן ולומר שזו הברקה של הרגע, ועד שלא תוכיחו שאני טועה אני שומר על זכותי להגדיל את האגו)
 

Henryf

New member
בינתיים.

נראה לי שאם יש מספיק בדיקות בלתי תלויות להשערה, הרי ההשערה מתחזקת, אבל היא אינה הוכחה. זה לא מתמטיקה. אף חוק פיסיקלי אינו מהווה הוכחה או הסבר לנעשה בטבע, זהו מודל, בינתיים עובד, טוב יותר או טוב פחות, עד שיהיה מודל מוצלח יותר. כך מתקדם המדע.
 

nissimhania

New member
הי, לא כל כך מהר!

אם המדע קובע נחרצות שכדה"א בן למעלה ממיליארד שנה, ואין לקביעה הזו אחיזה אמיתית במציאות - לקביעה אין כל ערך! על אחת כמה וכמה שאין שום תועלת ממשית באמונה שכזאת! אתה אומר "בינתיים זה עובד", אבל מה עובד? תאוריה שמשליכה אל העבר איננה יכולה "לעבוד", כי פנינו רק לעתיד! אז שוב פעם, האם יש הסכמה שאקטסטרפולציה מביאה שגיאה במידה שאיננה ניתנת לשיעור כלל, ועל כן קביעותיה חסרות ערך מדעי?
 

Henryf

New member
פנינו לעתיד.

תאוריה טובה ניבדקת ב 2 דברים, הסבר טוב של העבר, וצפי של מאורעות עתידיים. בתאוריות אסטרולוגיות ציר הזמן הוא כה ארוך שאי אפשר לעשות צפי עתידי ישיר. אפשר לעשות צפי עתידי עקיף, למשל הניחו לפי התאוריה שצריכים להיות "חורים שחורים" ואז מצאו אותם בצפייה - זה צפי לעבר של מישהוא אחר כדי לראות שם את העתיד שלנו. אם נקבל את כדה"א רק כגורם שמיימי אחד, כאשר גורמים דומים אחרים נמצאים בעברו ועוד אחרים בעתידו, ניראה לי שזו כבר לא אקסטרפולציה, אלא אינטרפולציה, ודרגת הוודאות שלה תלויה באיכותו של המודל, משמע כמה תצפיות המודל הסביר, כמה תצפיות צפה מראש, וכמה תצפיות לא הסביר. יש בזה פחות וודאות מאשר מודל לגבי תופעה שכל רגע אפשר ללכת למעבדה, לבודד את התופעה ולמדוד אותה. עקרונית הבעייה הזו קיימת עם כל מודל פיסיקלי, ואף מודל פיסיקלי אינו בטוח, ואף מודל פיסיקלי לא מתיימר להיות נכון, במקרה הזה המודל אולי חלש יותר. nissimhania, אינפורמציה שמגיע ממספר כוונים ומראה לאותו כוון היא סוג של הוכחה, לא מושלמת. מעולם לא הייתי באוסטרליה, אין לי הוכחה שאוסטרליה קיימת, אולם כמות האינפורמציה שהגיע אלי לגבי אוסטרליה, חלק מהאינפורמציה סותר, בסה"כ מוכיחים לי שאוסטרליה אכן קיימת אם כי מעולם לא הוכחתי זאת.
 

notafish

New member
אהה, אתה מדבר על עקרון האחידות ../images/Emo19.gif

או באנגלית Uniformity Principle. זו ההנחה שחוקי הפיזיקה לא השתנו לא בזמן ולא במרחב: החוקים כאן ובגאלאקסיה הכי רחוקה שצפינו הם אותם חוקים, הקבועים אותם קבועים. כנ"ל גם בזמן: קבוע הגראביטציה שסטודנט מדד הבוקר בעל אותו ערך לפני 10 מיליארד שנה (לכן קוראים לזה קבוע...). (אם אתה רוצה לחפש קצת על זה בספרות הפילוסופית, נדמה לי ש-Hume דן בנושא.) יש כאלה שתוקפים את המדע בנקודה הזאת: עקרון האחידות היא ענין של אמונה, לכן המדע מבוסס על אמונה בדיוק כמו הדת, לכן המדע הוא דת בלה-בלה-בלה. וכמובן שזה לא המצב. הנחת האחידות היא הנחה אמפירית, בדיוק כמו כל ההנחות במדע. היא עומדת ונופלת בזכות התאמתה לתצפיות. עובדה: המודלים הקוסמולוגיים הנוכחיים מדברים על תקופה של "היפר-אינפלציה" מיד אחרי המפץ הגדול, שבה חוקי הפיזיקה (או קבועי הפיזיקה - לא זוכר בדיוק) היו שונים ממה שהם כעת. מדי פעם גם עולה השערה שמהירות האור משתנה עם הזמן, דבר שטרם אושש ע"י תצפית או ניסוי. לא מזמן גם פורסם שאחד הקבועים הפיזיקליים (אלפא-אפס כמדומני) משתנה עם הזמן - אבל גם כאן עוד אין קונצנזוס מדעי. מה שאני מנסה להראות בדוגמאות האלה הוא שעקרון האחידות, כמו כל עקרון מדעי, נבדק ועומד למבחן יום-יום. אין הנחות או פטורים. ובקשר לגיל כדור הארץ: לפי הבנתי, השיטות השונות הם: - יחסי איזוטופים שנוצרים בדעיכה רדיואקטיבית (לפי הבנתי, מתבססים על כמה איזוטופים הנוצרים במנגנוני דעיכה שונים, אז זה נחשב כמנגנונים בלתי-תלוים) - הערכות על גיל היקום ותהליכי היווצרות כוכבים (זה יכול להיות בעיתי אם יוצא שכדור הארץ יותר ישן מהיקום!) - גיל המאובנים: אין כאן טיעון מעגלי, אבל התשובה שלי כבר ארוכה מדי, ואמרת שזה לא הנושא העקרי שמענין אותך. אם מישהו אחר מעונין, הפרטים כאן.
 

notafish

New member
אהה, אתה מדבר על עקרון האחידות ../images/Emo19.gif

או באנגלית Uniformity Principle. זו ההנחה שחוקי הפיזיקה לא השתנו לא בזמן ולא במרחב: החוקים כאן ובגאלאקסיה הכי רחוקה שצפינו הם אותם חוקים, הקבועים אותם קבועים. כנ"ל גם בזמן: קבוע הגראביטציה שסטודנט מדד הבוקר בעל אותו ערך לפני 10 מיליארד שנה (לכן קוראים לזה קבוע...). (אם אתה רוצה לחפש קצת על זה בספרות הפילוסופית, נדמה לי ש-Hume דן בנושא.) יש כאלה שתוקפים את המדע בנקודה הזאת: עקרון האחידות היא ענין של אמונה, לכן המדע מבוסס על אמונה בדיוק כמו הדת, לכן המדע הוא דת בלה-בלה-בלה. וכמובן שזה לא המצב. הנחת האחידות היא הנחה אמפירית, בדיוק כמו כל ההנחות במדע. היא עומדת ונופלת בזכות התאמתה לתצפיות. עובדה: המודלים הקוסמולוגיים הנוכחיים מדברים על תקופה של "היפר-אינפלציה" מיד אחרי המפץ הגדול, שבה חוקי הפיזיקה (או קבועי הפיזיקה - לא זוכר בדיוק) היו שונים ממה שהם כעת. מדי פעם גם עולה השערה שמהירות האור משתנה עם הזמן, דבר שטרם אושש ע"י תצפית או ניסוי. לא מזמן גם פורסם שאחד הקבועים הפיזיקליים (אלפא-אפס כמדומני) משתנה עם הזמן - אבל גם כאן עוד אין קונצנזוס מדעי. מה שאני מנסה להראות בדוגמאות האלה הוא שעקרון האחידות, כמו כל עקרון מדעי, נבדק ועומד למבחן יום-יום. אין הנחות או פטורים. ובקשר לגיל כדור הארץ: לפי הבנתי, השיטות השונות הם: - יחסי איזוטופים שנוצרים בדעיכה רדיואקטיבית (לפי הבנתי, מתבססים על כמה איזוטופים הנוצרים במנגנוני דעיכה שונים, אז זה נחשב כמנגנונים בלתי-תלוים) - הערכות על גיל היקום ותהליכי היווצרות כוכבים (זה יכול להיות בעיתי אם יוצא שכדור הארץ יותר ישן מהיקום!) - גיל המאובנים: אין כאן טיעון מעגלי, אבל התשובה שלי כבר ארוכה מדי, ואמרת שזה לא הנושא העקרי שמענין אותך. אם מישהו אחר מעונין, הפרטים כאן.
 

nissimhania

New member
אני מכיר את טענותיו של יום

אך אני מציע כאן גישה ריאלית יותר. יום בא כנגד ´אמיתות´ המדע, כאמת אובייקטיבית מוחלטת. אין ספק שצדק שהרי לא משנה כמה פעמים הניסיון מראה לנו שניסוח חוק מסויים עולה בקנה אחד עם המציאות, לעולם לא נבטיח את אמיתות החוק בעתיד, ללא הנחת האחידות. והנחה זו איננה ניתנת לתצפית, ועל כן מקורה בסובייקט. אך "בעיה" זו איננה בעיה, כשמגדירים נכון תאוריה מדעית. וכך עשה קארל פופר בניסוח התנאי שתיזה כלשהו רשאית להיקרא "תאוריה מדעית" רק אם היא ברת הפרכה. בכך שהתנה את המדע להיות בר הפרכה, אוטומטית השאלה לא רלוונטית, שהרי המדע איננו עוסק במהויות של דברים או במציאות מוחלטת (טרנסצנדנטלית, בלשון קאנט). כאמור, אני לא חותר להוכיח כמו יום שהמדע אינו ´אמת אובייקטיבית´- זה ברור לי. אני רוצה לרדת רמה, ולהראות שקביעה מדעית לגבי העבר הרחוק איננה אפשרית, גם במסגרת האמת המדעית (להבדיל מאותה אמת אובייקטיבית). יום יטען שלא תוכל לקבוע במאת האחוזים כמה זמן יקח לכדור ליפול, אבל אחרי שתראה לו שהצלחת, הוא יבקש שתנסה שוב, ושוב ושוב- עד שתתיאש, ותוכיח לו שהוא צודק. אני רוצה לטעון שהקביעה בדיעבד- פשוט לא נכונה. וזה ההבדל בין הטענה שהצגתי לטענת יום. ובקשר לשיטות, תודה. (שומר על זכות השתיקה... בינתיים
)
 

notafish

New member
אז למה לא ניהיליזם?../images/Emo19.gif

אם אי אפשר לקבוע קביעות מדעיות על העבר, אז הסברה שכל העולם נוצר כפי שהוא, כולל אותנו עם הזכרונות שלנו (או לפחות אותי והזכרונות שלי) לפני חמש דקות, היא סברה מצוינת ומספיקה. ובכל זאת, יש לנו תצפיות על העבר הרחוק מהרבה מקורות שונים ובלתי תלויים, ואין סיבה לא להתיחס לתצפית מגלאקסיה ממיליארד שנות-אור (קרי, אור מלפני מילארד שנה) באותה מידת אמינות (או אי-אמינות) שמיחסים למדידת שעשו במעבדה באוניברסיטה היום בבוקר. כך שיש לקביעה מדעית לגבי העבר הרחוק בדיוק אותה מידה של תקפות (ואי-ודאות) כמו קביעה מדעית לגבי הגדול מאוד, או הקטן מאוד, או הרחוק מאוד... לעניות דעתי, כמובן.
 

nissimhania

New member
אהוו

לאט יותר, ברור יותר, בבקשה... עכשיו, יש לך טיעון רציונלי, ענייני?
 

notafish

New member
ל א ט י ו ת ר../images/Emo19.gif

נחזור לשאלתך המקורוית: "ניוטון ניסח חוק בשם גרביטציה. אני כעת יכול לאשש אותו בקלות. מאז ניוטון ועד עכשיו, החוק לא השתנה. האמנם, לאור הדברים הקודמים, מותר לי להניח שאותו חוק שהיה קבוע ונכון בתקופה של 300 שנה, היה נכון וקבוע גם לפני אלף שנה? מיליון? מיליארד?? האין זו אקסטרפולציה נוראית, הכופה ליניאריות של קטע קטן עד זניח על קטע בילתי מוגבל??" ראשית, אפשר להפעיל את חוק הכבידה של ניוטון כדי להראות אם התצפיות האסטרונומיות ששרדו מימי קדם תואמים את מיקומם הנוכחי של הכוכבים. למשל, מועדי ליקויי חמה ולבנה, כפי שנרשמו ע"י אסטרונומים יוונים, סינים ומוסלמים שחיו הרבה לפני ניוטון. שנית, אפשר לעשות תצפיות אסטרונומיות על כוכבים רחוקים שנות-אור רבות מאיתנו,ולבדוק שהתנועה שלהם תואמות את חוקי ניוטון. בגלל מהירות האור, אלה תצפיות לעבר הרחוק. (אגב, סטיה מסוימת בין התצפית למה שהיינו מצפים אכן קיימת, וזה נושא להשערות כגון "חומר חשוך" או תיקון מוצע לחוק השני של ניוטון - תחום מחקר מאוד "חם" כרגע) בקיצור, האקסטרפולציה היא לא "נוראית", היא לא מבוססת על אמון עיוור, אלא היא הנחת עבודה שנבדקת לא פחות ולא יותר משאר הנחות העבודה שמרכיבות את הידע המדעי.
 

notafish

New member
תוספת קטנה../images/Emo19.gif

היות וכבר ציינת שהנ"ל מתבסס על ההנחה שמהירות האור גם לא השתנתה עם הזמן: למרות חיפושים רבים, לא נמצאו ראיות חותכות שקבועי היקום השתנו במידת הדיוק הניתנת למדידה. ראה כאן להסבר קצר בנושא.
 

nissimhania

New member
זה שלא מצאו ראיות לא אומר שאין

וההסבר שנתת בכל זאת מתבסס על הנחה לא מוכחת (מהירות האור קבועה). אתה מבין, אינשטיין קבע שמהירות האור קבועה. האם היה צריך "להוכיח" את זה? וודאי שלא, זו הנחה שעמדה יפה ועדיין עומדת בתצפית. עליה הוא יכל לבסס את תורת היחסות שעמדה יפה ועדיין עומדת בתצפית... אך כאשר אני משתמש בהנחה הזו כדי לבנות תאוריה שלא יכולה לעמוד בתצפית, כמו גיל כדה"א, אלא מהווה תצפית בעצמה - או אז יש להוכיח את לגיטימיות הכלים המשרתים את אותה תצפית, וזאת לא עשינו מעולם. בקשר להשוואה עם תצפיות בימי קדם- לא רציני. ימי קדם הם כאתמול בהשוואה למיליארדים של שנים שמייחסים לעולם. קל וחומר שיש סיבה טובה להאמין שהתצפיות אז לא היו מדויקות במונחים של היום. בקשר לתצפיות אסטרונומיות- דיברנו כבר, ההנחה שמהירות האור קבועה. ובקשר למשפט- "אלא היא הנחת עבודה שנבדקת לא פחות ולא יותר משאר הנחות העבודה שמרכיבות את הידע המדעי" ראה פיסקה שנייה של הודעתי, הבאה להבדיל בין הנחה הנבדקת יום יום לבין זו שנותנת תצפית בלתי ניתנת לאישוש. --------------- אני חושב שכדאי לי להתעמק בנושא קצת מעבר לויכוח מאולתר, אז אני מציע שנחזור לדבר על זה בפעם אחרת - עד אז אני אנסה לשאול על הנושא איזה פרופסור שלמדתי אצלו שנה שעברה, ידוע לי שהוא חזק בדברים האלו.
 

point618

New member
לא מדויק

> אתה מבין, אינשטיין קבע שמהירות האור קבועה. האם היה > צריך "להוכיח" את זה? וודאי שלא, זו הנחה שעמדה יפה > ועדיין עומדת בתצפית. עליה הוא יכל לבסס את תורת היחסות > שעמדה יפה ועדיין עומדת בתצפית. מיכאלסון ומורלי (Michaelson and Morley) בצעו ניסוין בשנת 1887 במטרה לגלות את השפעת האתר על מהירות האור. הם שלחו קרני אור בכיוון מסלול כדור הארץ ובכיוון ההפוך. הם גילו שמהירות האור קבועה בכל הכיוונים, דבר שהוכיח את אי קיומו של האתר. הפרדוקס של מהירות אור הקבועה נפתרה מספר שנים לאחר מכן בשנת 1905 כשאינשטין פירסם את תורת היחסות הפרטית.
 

Henryf

New member
מהירות האור של איינשטיין.

יש בילבול במושג "קבוע". איינשטיין לא קבע שמהירות האור נישארת קבועה על פני הזמן. איינשטיין קבע שמהירות האור "בריק" קבועה בעולם שהוא מכיר, שהוא העולם העכשווי. איני רואה שום בעייה עבור תאורית איינשטיין להכיר בשינויים של קבועים עולמיים לאורך זמן, ואם צריך להכניס את הקבועים האלה למשוואות שלו, להוציאם לפי הצורך או לשנותם, בדיוק כפי שעשה בקבוע העולמי הקשור בגרביטציה. זו לא מהפכה בתורת איינשטיין.
 
למעלה