אני..
צופה בטלביזיה ביום השואה אבל אני מנסה לראות את הדברים ה"פחות קשים".. מצאתי את עצמי רואה ערוץ הילדים ופוקס קידס וכאלה. יצא לי לראות אתמול קצת את "הדיבורית" בערוץ הילדים ששם ילדה אחת התקשרה ואמרה שיש לה בעיה: היא יודעת שזה מאוד חשוב לראות תוכניות וסרטים על השואה, אבל היא לא מסוגלת כי היא מיד מתחילה לבכות וזה ממש מזעזע אותי... וזאת היתה ילדה בת והעובדה שהיא לא רואה את כל הדברים האלו ממש הדאיגה אותה כי היא אמרה שאם כולם יחשבו כמוה שזה קשה ולא יצפו בזה, בסופו של דבר השואה תישכח. אני מצאתי את זה מרגש. שיש ילדים שממש איכפת להם. איך יש אנשים בכיתות י-יא, לא ילדים קטנים או משהו, שפשוט יושבים וצוחקים בטקס יום השואה, הזדעזעתי.