מדליקה נר ראשון

מדליקה נר ראשון

הדלקתי צילמתי ומביאה לפורום נר ראשון של חנוכה, שיאיר את הפורום שלנו
 

שיבולת7

New member
מזמן שלא כתבתי..ופתאום מרגישה צורך לשתף.

עברו כמעט שנתיים. ממש מעט אחרי חנוכה המצב הדרדר ובטו בשבט הוא נפטר. זוכרת את עצמי מקשיבה לברכות על הנרות ורוצה לבעוט בשולחן ולהפוך את הנרות מרוב תיסכול וכעס .. "מעוז צור ישועתי"? "שהגיעני לזמן הזה" ? "על הניסים ועל הנפלאות"? אוי כמה שכעסתי.. זוכרת שהבטתי בשלושת בני, שהקטן מבינהם היה בן שנה..ויודעת שבחג הבא נהיה כבר בלעדיו. בשנה הראשונה בלעדיו תפקדתי. אפילו ממש טוב. עבדתי . המון. למדתי טפלתי בילדים. הגעתי למצב של קהות חושים..לא הרגשתי כלום. לא כאב גדול וגם לא שמחה. הייתי עסוקה ב"להיות". אמי התאלמנה גם היא בצעירותה, והיא אמרה לי כל הזמן שאחרי ה"שנה" נופל האסימון,ואח"כ אפשר להתחיל מחדש. (לא מאמינה שאפשר "להמשיך הלאה"..( לא ממש האמנתי לה..מודה. אבל משהו אכן השתנה. אולי העובדה ששוב לא הייתה "פעם ראשונה בלעדיו". כבר חגגנו ימי הולדת, יום נשואין , כניסה לגן ולבית הספר ועוד אירועים בלעדיו, והפעם השנייה גם אם עדיין כואבת..הייתה עוצמתית פחות. חותכת פחות בבשר החי. אחרי כמה חודשים ניסיתי את עולמי בעולם ההכרויות. זר,חדש,מוזר,(היינו יחד מגיל 18 ועד 36. מחצית חיים..). ואז...הכרתי אותו. והוא אחר .שונה ודומה. וגיליתי שאפשר לאהוב שוב..ואני יכולה להיות מאושרת. באמת מאושרת..לא למרות , לא לצד, לא על אף. מאושרת. הכאב ישאר שם תמיד. גם הגעגוע. בעיקר תחושת ההחמצה על חיים שנקטעו בגיל כה צעיר.. על חוויות וחלומות שנרקמו ולא מומשו, ובעיקר על ילדי הקטנים, שכמוני, התיימו מאביהם בגיל כה צעיר. רק שנתיים עברו, אבל הן נראות כמו שני עשורים. כמה עברנו כולנו.. אתמול, כששוב התכנסנו להדליק נרות, כבר לא כעסתי. אפילו חשבתי לעצמי שהניסים האמיתיים מתרחשים יום יום. בחיוכים של שלושת בני..ובזכות שניתנה לי לאהוב ולהיות נאהבת ,שוב. חנוכה מלא אור ותקווה לכולנו !
 

yoavyo

New member
שיבולת יקירתי...

(יכולתי להגיב לך בפרטי, בסמס או בשיחת טלפון, אבל בחרתי להגיב לכלל הפורום כדי שאנשי הפורום היקרים יוכלו לשאוב כח כפי שאני קיבלתי בשעתו) גם אצלי עבר זמן...שנה ושלושה חודשים. אמנם עבר זמן....אבל במונחי חיים שלמים זה מאום. ועדיין הקצה שבו הייתי לפני שנה ושלושה חודשים, כאבא צעיר, אלמן לילדה בת שלוש וחצי מרגיש כאילו היה לפני יובלות. כל כך הרבה עברתי/נו בזמן הזה, והרבה מזה בזכותך....בזכות הצ'טים, ההתכתבויות והאימיילים שהוחלפו אך תוך הלילות הבודדים וגרמו לי לאפשר לשתף רגשות עם כאלו שמכירים את הסיטואציה, ויודעים מה זה לאבד בן-זוג יקר, ולהישאר עם ילדים קטנים ולגדל אותם לבד. אבל למרות הקושי בחרתי בחיים, והקמתי משפחה חדשה ולמדתי להתנהל במשפחה שבה לא "שולטת" המחלה ובה אני לא "מטפל"....ואני אפילו נהנה מזה :) אין לי ספק שהרבה מזה בזכותך... אז אני מאחל לנו חיים מאושרים - כמו, ואפילו יותר מהחיים הקודמים שלנו שתמיד ישארו יקרים לליבנו חג שמח!
 
חג חנוכה שמח לשניכם

שמחה שהדלקתם נר חנוכה בפורום שלנו והבאתם אור ואהבה אל דפי הפורום והערב הדלקתי נר שני החנוכיה וקראת אתכם ונעשה חם בלב
 

שיבולת7

New member


התמיכה הייתה הדדית. וכן..עברנו הרבה ,ואני שמחה שהצלחנו למצוא יחד ולחוד את הכוחות להתחיל שוב מחדש לבנות את חיינו. למען ילדינו, ובעיקר..למענינו. "פעם" ,לפני שנתיים, כשקראתי פה בפורום הודעות על אלמנים ואלמנות צעירים שהתחילו זוגיות חדשה,זה היה נראה לי רחוק שנות אור.. והננו כאן. חג שמח !
 
מהמעט שהכרתי אותך

ישבת לצידי במסיבת יום ההולדת שלי , אתה עזרת לי מאד להתמודד עם ההתרגשות ואתה פתוח וניתן לפתח איתך תקשורת טובה , יש בך המון שלא נגלה לעין במבט ראשון אני התרשמתי שאתה איש נפלא בטוחה שתהיה אשה שתחפוץ לחלוק איתך חיים וזה תלוי ברצון שלך לבנות פרק ג בחיים , למצוא חברה נחמדה לצידך
 
כייף להכנס ולקרוא הודעות אופטימיות

ואכן לא קלה הדרך אבל יש חיים אחרי התאלמנות .. שמחה לקרוא על הזוגיות החדשה שלכם . בהצלחה בהמשך .
 

שיבולת7

New member
מאוד מזדהה איתך ומבינה את החשש מלספר למשפחה

למזלי, אני בקשר מצויין עם אחיו ואחותו ובני זוגם, והם מלכתכיל מאוד עודדו ודחפו אותי למצוא זוגיות חדשה. לעומת זאת...לא ידעתי כיצד יגיבו הוריו. מאחר וילדי גדולים, לא רציתי שיווצר מצב בו ישמעו על בן הזוג מחדש מהילדים ולא ממני, ולכן אזרתי אומץ ונסעתי אליהם לשיחה. מודה שמתתי מפחד. לא היה לי מושג למה לצפות..ודמיינתי את שלל התגובות האפשריות מהטובה ועד לגרועה ביותר. ישבתי אצלם בבית כ 3 שעות ולא הצלחתי להוציא את המשפט מהפה... בסוף, אמא שלו שאלה אותי על אחיי, וספרתי שלאחי הצעיר יש חברה חדשה. הם מאוד שמחו לשמוע...ואז נצלתי את ההזדמנות ואמרתי שאני רוצה לספר להם שגם אני הכרתי משהו. להפתעתי הרבה הם מאוד פרגנו. (או לפחות זה מה שהציגו..). בשבוע שעבר, ארחתי את כל משפחתו להדלקת נרות ואז לראשונה פגשו גם אותו. כולנו היינו במתח מהמפגש..אני..הוא וגם הם. עבר בשלום. מפגש מנומס ותו לו..אבל טוב שקרה. אני לא מאמינה בהסתרות .. מציעה לך לספר . לא משנה מה תהיה התגובה, היא תהיה טובה יותר מאשר אם יגלו ממשהו אחר. שהיה לך בהצלחה ! טוב מאוד שאת דואגת לעצמך ולא חוששת מ"מה יגידו". תמיד יהיה למישהו מה להגיד...
 

שיבולת7

New member
ועוד משהו מזווית שונה..

אמי התאלמנה כשהייתה בהריון איתי. כעבור שנתיים נישאה מחדש ובעלה אימץ אותי . למרות זאת..המשפחה של אבי הביולוגי נשארה בקשר הדוק איתנו והם המשפחה שהכי קרובה אלי עד היום. איני יודעת מה טיב יחסייך עם המשפחה שלו, אבל אני מאוד משתדלת שהם ישארו חלק מחייהם של ילדיי, לא משנה מה קורה ביננו, ואמרתי להם זאת כשספרתי על בן הזוג החדש.
 
והיום כבר נר שלישי של חנכה

ואני נעדרתי מהפורום בגלל תקלה במחשב .. מאחלת לכולם חג שמח .
 
נר שלישי של חנוכה

שמחה לחלוק אתכם את החנוכיה הדולקת שלי היום נר שלישי של חנוכה חממץתי שניצל מטוגן , זה כמו סופגניה וסלט ירוק ואוכלת לאור הנרות , חג אימיתי בנשמה חג מואר ומלא באהבה מאחלת לכולם
 
למעלה