מדליה

kevant

New member
מדליה

גבירותי ורבותי הגעתי לגמר וזכיתי.קיבלתי מדליה, מדלית כסף. אומנם מקום שני,אך מה לעשות. אין ביקוש למקום הראשון. גם למקום השני בעצם אין ביקוש. כולם מתרחקים ממנו. לא רוצים אותו, רוצים לחיות ללא מדליות, לפחות לא כאלו. אין אני יודע איך לומר זאת, אך אני לא לבד. יחד עימי זכו למדליה כזו עוד 21540 (ע"פ העיתון). וחבל. המספר גבוה, גבוה מידי. כל מספר מתוך המספר העצום הזה מצביע על משפחה, משפחה שחסר בה מישהוא או מישהיא. סב, סבתא, אם, אב, בן, בת, נכד, נכדה, נין, נינה וכיוצא בזה. ואני שואל עצמי בוקר צהרים וערב, ע ד מ ת י ? עד מתי נשכול את היקרים לנו? עד מתי? ואין עונה, אין מפר את הדממה. רק קול בכי חרישי עולה מבתי הקברות. יד מנגבת הדמעות וראש שעון על כתף שמוטה. אנא אלי, שמע תחינתי. הסתפק במלאכים שכבר יש לך שם למעלה. הנח למלאכים שלנו כאן למטה. שלך כתמיד kevant
 

shani שני

New member
איש יקר...

נאלמתי דום למילותיך... אוף, כ"כ נכון... אני עם דמעות... שולחת לך את כל האהבה שאפשר להעביר דרך הרשת...
שלך,
 

liat1953

New member
מצטרפת לתחינתך

שאיש לא ידע עוד את אשר בליבנו את הכאב הנורא מכל. מי יתן ותחינתנו תתקבל. יום קל עד כמה שאפשר. אם-ללא בן
 
למעלה