מדי פעם זה קורה...

מדי פעם זה קורה...

מדי פעם זה קורה לי...מדי פעם אני שומעת שיר ואז אני יודעת שזה זה..אני שומעת שיר ומתמלאת געגוע..געגוע למשהו שעוד לא קרה..געגוע לריח,טעם,עונה ,יום והכל עטוף במין נוסטלגייה שכנראה הייתה פעם.. זה מה שקרה לי עם השיר של הזמר העונה לשם זיו רובינשטיין ולשירו -"כחול". לא מכירה אותו,לא ראיתי אותו מימי,למרות שכבר הספקתי ללמוד שהוא מוקרן רבות ב24(אין לי טלוויזיה),לא שמעתי מעולם שיר אחר שלו...והנה זה קרה.. חטפתי זבנג אמיתי לתוך הנשמה. הלחן הכנוע,המילים המובנות לא מובנות ההגשה המתבקשת להיות מיוסרת ועם זאת עושה חשק לחיבוק והקולות רקע שמחזירים אותי לארץ ישראל הישנה והטובה(נוסטלגיה כבר אמרנו?)..ההפקה המוזיקלית עשירה וענוגה והכל יושב כל כך טוב ונכון עד כאב.. תקשיבו לשיר הזה תתמכרו אליו ותזכרו שזיהיתי את העוצמה זיו רובינשטיין הזה עשוי מחומרים חד פעמיים...באחריות.
 

ferrytale

New member
לא יודעת למה אבל

אני הכי מבינה אותך בעולם, יש לי רוב הזמן את אותן הרגשות, מחשבות כשאני שומעת שירים.. אולי לא לגבי השיר הספציפי שדיברת, אבל בכללי... בשבילי מוסיקה, היא החברה הכי טובה.. וזה הכי ברצינות שיש.. שיהיה שבוע נפלא :)
 
ניסחת את זה כל כך טוב!

זה פשוט כל כך נכון. לא עם השיר הזה, וגם ההרגשה משתנה משיר לשיר. זה קורה לי בעיקר עם שירים של פעם אבל זה בדיוק מה שקורה. נתת שם להרגשה, תודה!
 

israel1986

New member
אני בדיוק שומע

את "נשל הנחש" ומרגיש בדיוק ככה
 

N a V e

New member
על סמך שיר אחד

כבר אפשר לקבוע שהוא "עשוי מחומרים חד פעמיים"? כאילו,עוד לא שמעתי את השיר אבל אני ספקן לגבי הקביעה החד משמעית על סמך מעט מאוד חומר שלו ששמעת.
 
למעלה