מדינת היהודים

[ספלינטור]

מדינת היהודים

לאחרונה נתגלגל לידי הספר "מדינת היהודים" של ב"ז הרצל (בתרגום מרדכי יואלי - את המקור הגרמני ותרגום אחר אפשר למצוא כאן) ואגב דפדוף, נתקלתי בקטעים המעניינים הבאים - שפה אולי יחשוב מישהו, שיהיה בכך משום קושי, שאין לנו עוד שפה משותפת. הרי איננו יכולים לדבר זה עם זה עברית. מי מאתנו יודע עברית במידה מספקת, כדי לבקש בשפה זאת כרטיס-רכבת? זה לא קיים. בכל-זאת העניין הוא פשוט מאוד. כל אחד יחזיק בשפתו, שהיא המולדת היקרה של מחשבותיו. לאפשרות של הפדראליזם הלשוני משמשת שוויץ מופת חותך. אנו נישאר גם "שם" מה שהננו עתה, כשם שלעולם לא נחדל לאהוב מתוך צער וגעגועים את ארצות-מולדתנו שמהם גורשנו. הז'ארגונים הקמולים והרצוצים שבהם אנו משתמשים עתה, לשונות-גאֶטו אלה ניגמל מהן. היו אלה לשונות-סתר של שבויים. מורי-העם שלנו יפנו את תשומת לבם לדבר הזה. השפה השימושית ביותר בתקשורת הכללים תהיה מאליה, ללא כפיה, לשפה הראשית. אכן קהיליית-העם שלנו היא יחידה ומיוחדת במינה. בעצם אנו מזהים עצמנו כמשתייכים-יחד רק עוד לפי אמונת אבותינו. תיאוקראטיה ובכן כלום תהיה לנו לבסוף תיאוקראטיה? לא! האמונה מלכדת אותנו, המדע עושה אותנו חופשיים.על-כן לא ניתן כלל לדחפים תיאוקראטיים של אנשי-הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי-הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא-הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל הערכתה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ. כל אדם חופשי ובלתי-מוגבל באמונתו או בכפירתו, כמו בלאומיותו. ואם יקרה שישבו בתוכנו גם בני אמונה אחרת, בני לאום אחר, נעניק להם הגנה מכובדת ושויון-זכויות חוקי. למדנו את הסובלנות באירופה. הנני אומר זאת ללא שמץ של לעג. האנטישמיות הנוכחית, רק במקומות ספורים ניתן לזהותה עם אי-הסובלנות הדתית הישנה. בקרב עמי התרבות זוהי על-פי רוב צנועה, שבה רוצים הם להתגונן מפני רוח-רפאים של עברם הם. ועל זה כבר אמר מאיר אריאל: "ועברה דקה, עוד דקה, עוד דקה, עד אשר שמע חוזה את הדפיקה"

 

[גנגי]

ב"ז

אצלי עושה אסוציאציה אחרת. איתך הסליחה.

 

[ספלינטור]

איתי? עם תיאודור!

 

[shellyland]

גם אצלי, נשמה. גם אצלי

והוא עדיין חונב, הב"ז שלי, אם כי לא באותה אינטנסיביות כמו פעם.

 

[shellyland]

אתה יודע מה הכי יפה בהודעה שלך?

ההערה בסוגריים

.

 

[גרי רשף]

../images/Emo6.gifקטעים כאן בפורום..

איזה צחוקים כל הבדיחות שרצות כאן.. כבר כואבת לי הבטן: אני שמעתי בדיחה ברצפה ונפלתי בכסא! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח...

האמת: לא הבנתי שום דבר.. 1. הקטע עם הב"ז זה בגלל שבנימין זאב מזכיר את ב"ז בגין או את ב"ז כהנא, או בגלל שב"ז זה בן זונה בראשי תיבות, או אולי משהו אחר שקשור לאות זין?

2. ומה הקטע עם ההערה בסוגריים? בחיי שלא הבנתי..

 

[החטא והשופטת]

הסבר למתקשה:

1. הקטע עם הב"ז קשור בב"ז שמוגלי נתן לי במפגש אצל ארי. באותו מפגש גלי גם קיבלה איזו חיה (חזיר?) רק שהחיה של גלי הפסיקה לזרוז עוד באותו ערב ואילו הב"ז שלי עדיין חונב, ולפני דקה התברר לי שביתר מרץ מתמיד. והקוף אצל מאמא-עוף. 2. הקטע עם ההערה בסוגריים הוא שלמרות מה שכתב ב"ז (החוזה, לא החונב) ספילנטור בחר להביא לנו את הקטע בתרגום לעברית, מתוך הנחה שזו השפה שתהיה הכי ברורה לנו, ואני מרשה לעצמי להניח שמלבד יובל ועוד אולי אחד או שניים, איש מאיתנו לא קרא את המקור בגרמנית. אותי זה הצחיק. טוב, לא הצחיק, שעשע. אולי סתם מצא חן בעיני. מה שפחות מצא חן בעיני הוא הפער בין הסעיף השני של ההודעה של ספילנטור לבין המציאות של היום. וזה אף עורר בליבי תהייה איך זה שב"זנו היה מאוד ראילי (לפחות מה שנראה אז כריאלי) לגבי השפה העברית ואילו בנושא התרבות היהודית, הפרדת הדת מהמדינה והיחס למיעוטים הוא בחר ללכת לכיוון החזון האוטופי. מתמיה בעיני שלא היתה לו יכולה אוטופית שכזאת בהקשר של השפה. האם הרעיון היה אז כה מופרך בעיניו, שלא היה מסוגל לראות אותו אפילו בהזיה? תשטוף את העפר מן העינים, בנימין זאב תשטוף את העפר מן העינים, שים יד על הלב ותגיד לי, ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית? אני לוקח שטר של מאה, מביט על התמונה אני מביט היטב עליך, חוזה המדינה יהודי יקר כזה עם זקן עד החזה יהודי כל כך רזה - מאיפה יש לו כח להיות חוזה?

 

[החטא והשופטת]

קבלו ביטול - הוא כן היה מסוגל להזות

בקריאה הראשונה כנראה שדילגתי על הקטע הקריטי. אבל עדיין - הכי יפה בעיני זה שבסופו של דבר, ההודעה בעברית. יש דברים שעדיין מרגשים אותי, וזה אחד מהם.

 

[גרי רשף]

להערכתי..

הרצל היה אדם משכיל, חילוני, איש העולם הגדול, ובן למיעוט נרדף. נראה לי שהוא לא אהד במיוחד את הדת היהודית שמבחינתו התבטאה בעולם היהודי דאז אותו הוא זנח. אני מעריך שבמקומות בהן הוא חי (הונגריה, אוסטריה, צרפת) היתה הפרדה בין הדת למדינה וזה היה מודל חיקוי עבורו. מדינה יהודית במובן של מדינה עם רוב יהודי וחוקי דת יהודיים היתה אז בגדר דמיון פורה מכיוון שהעם היהודי לא טעם טעמה של ריבונות מאז חורבן הבית השני, ולכן הוא ראה שתי אפשרויות: חלומות באיספמיה על בית המקדש והמשיח או המציאות הריאלית של מרכז ומערב אירופה דאז. לגבי השפה- אני מתאר לעצמי שהוא התבייש או התנגד ליידיש בערך כמו לדת היהודית, והעדיף את הגרמנית כשפה הרשמית (באותה תקופה- גרמנית וצרפתית היו השפות החשובות יותר באירופה). מי בכלל דיבר אז עברית? מן הסתם היה לו מושג קלוש ביותר על מיליוני יהודים מעדות המזרח המדברים ערבית.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

מדינת היהודים ../images/Emo20.gif

הסיפרון "מדינת היהודים" כולל שני חלקים: הראשון מתרץ מדוע יש צורך במדינה של יהודים, והשני מתאר איך היא תיראה. בעוד החלק השני (ממנו ציטט ספלינטור) התיישן מאד, והיום אי אפשר לקרוא אותו בלי גיחוך סלחני, הרי החלק הראשון רלבנטי עד עצם היום הזה, ואני מוצא את עצמי מתרגש מאד כשאני קורא אותו. פעם ציטטתי ממנו לכבוד יום העצמאות בפורום שהשתתפתי בו ב IOL , ואחת המשתתפות, חוזרת בתשובה, ראתה לנכון לכתוב בתגובה, שהילדים של הרצל התנצרו וזה מעיד על אישיותו הירודה. לגרי ושלילנד: הקטע על מדינה עם חוקי דת יהודיים לא בא מדמיונו הפורה של הרצל. זו טענה שהופנתה כלפיו מכיוון היהודים מתנגדי הציונות, שלא התקשו כלל וכלל לדמיין את הממסד הרבני של זמנם מנסה (ומצליח) להשתלט על מדינה כזו. הדבר מתועד במכתבים ומאמרים מאותה תקופה, וניתן לקרוא עליו בביוגרפיות של הרצל. את עניין השפה הייתי תולה באהבתו של הרצל לשפה הגרמנית, שהייתה כלי העבודה שלו (הלא היה עיתונאי). מחוסר רצונו לוותר עליה השליך על חוסר הרצון של יהודים אחרים לוותר על השפות שלהם. אני דווקא לא הייתי קורא לזה ריאליזם, אלא נאיביות. הרי אפילו להודו מרובת הלשונות יש שפה רשמית (אנגלית), איך אפשר לקיים חברה בלי שפה כזו?

 

[מכסי פיכלשטיינר]

זו טענה = זו תשובה לטענה

 

[ספלינטור]

על השאלה האחרונה הוא דווקא עונה

"לאפשרות של הפדראליזם הלשוני משמשת שוויץ מופת חותך." ~מעביר ליובל~

 

[תופס עוגב]

קראו לי?

לא נעים לומר, אבל שוויץ היא מופת חותך לזה שיש בה עמים שונים ששיכים למדינה אחת, אבל הם לא מרגישים כמו עם אחד. הם באמת לא עם אחד. אם האמריקאי הוא בתור התחלה אמריקאי ואח"כ אזרח המדינה בתוך ארה"ב, אז השוויצרי הוא בתור התחלה אזרח הקנטון שלו. אח"כ הוא גם קצת שוויצרי. שלא לדבר על העובדה שהצרפתים (השוויצרים) אמנם לומדים קצת גרמנית בביה"ס, אבל הם ממש לא יודעים.

 

[TalReshef]

הרצל, גרמנית?

והרי הוא היה הונגרי

 

[גנגי]

הצחקת אותי!

אתה לא יודע כלום על יהודי אירופה אם אתה אומר כך. יהודי מזרח אירופה היו בעלי רגשי נחיתות ביחס ליהודי גרמניה, שהיו ברובם משכילים ומעורים יותר בחברה הגרמנית (רוב יהודי מזרח אירופה חיו באיזורים משל עצמם, מובדלים מהגויים). כדי להתגבר על נחיתותם ההשכלתית טרחו, אלה שיכלו להרשות לעצמם, לחנך את ילדיהם על ברכי הגרמנית, כ"לשון התרבות". אלה שחונכו על התרבות הגרמנית התגאו בלשון הגרמנית שבפיהם והפגינו את שליטתם בה בכל הזדמנות, מה גם שהשילוב בין השכלה וסנוביות-גרידא היה חביב עליהם במיוחד. מאיפה אני יודעת את זה, תשאל ודאי? אה, מהמשפחה שלי, שגם שם ידעו גרמנית...

 

[שושן פרא]

הונגריה הייתה חלק מאוסטרו-הונגריה

ובקיסרות האוסטרו-הונגרית, גרמנית הייתה שפתם של המשכילים, שפת התרבות.

 

[בלוגמן]

הרצל - מגדל הזקנים ומקצץ הפאות

לא סוד שביומניו של הרצל הוא מספר וחוזה על כך שהפתרון האמיתי למען היהודים הוא פשוט להטביל את כולם לנצרות. טוענים שאחרי זה הוא חזר בו. אבל כנראה -כמו שאמרו החברים שקדמו לי -בניו לא שמעו כי חזר בו. כנראה שגם ספלינטור ידידי לא שמע על כך. לא סוד שהיו עוד כמותו כמו ז´בוטינסקי שהודיעו בקום המדינה כי בעלי זקנים ופאות יהיו אזרחים סוג ב´ ויש לגלח אותם ממחלפותיהם היהודיים. ספלינטור -כשנפגש זכור להביא עמך מספריים..

 

[גרי רשף]

לא עיינתי ביומניו של הרצל..

אבל מכיוון שז'בוטינסקי מת לפני קום המדינה, אני למד מכך משהו על נכונותן של כל שאר "העובדות" שמנית; אבל אל תיתן לזה להטריד אותך: אנחנו ממתינים להמשך חשיפת האמת!

 

[בלוגמן]

אשמח להביא בפניך את המקורות.

וכנראה שזה לא כ"כ משנה מתי מת ז´בוטינסקי נראה שחבריו מתנגדי הסממנות היהודית מכהנים כיום כשרים בממשלתנו..

 

[גרי רשף]

זה באמת לא משנה- אין מוקדם ומאוחר..

נכון שז'בוטינסקי מת בשנת 1940 כשהוא בן 60 (כשאריק שרון היה בן 12), אבל חברים הם חברים וזה לא כל כך משנה מתי האחד מת או מתי השני נולד.. אני ממשיך להמתין לעוד גילויים מרעישים!