מדיי פעם
אני נכנסת לפורום תיכוניסטים ונדהמת מהיופי של הצעירים של היום [לא שאני כ``כ זקנה אבל בכל זאת...] בכל מקרה ישנה מישהי בשם דולציאנה שכותבת שם והיא הביאה שיר מאוד יפה שרציתי שיגיע גם לפורום הזה אז קבלו : היא רודפת אחרי החיים כדי שהחיים לא ירדפו אותה כותבת שירים כדי לצאת מהדיכאון שנפל עליה וקשה לה לבכות היא מפחדת, שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב. ועצוב לה, וכואב. משתדלת להיות שם בשביל כולם מנסה למצוא את המקום שלה בעולם רוצה שמישהו ישאל מה קרה ויושיט לה יד, יש כל כך הרבה אנשים מסביבה והיא כל כך לבד. וקשה לה לבכות מפחדת שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב וכל כך עצוב לה וכואב. מחפשת משמעות כדי להרגיש מלאה מקווה שיש שם מישהו והיא סתם לא רואה מנסה לתמוך, לחייך, לעזור למצוא קצת ורוד בתוך השחור וקשה לה לבכות, מפחדת שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב וכל כך כל כך עצוב לה וכואב. אז היא עוצמת עיניים, בורחת למקום אחר ובליבה... מקווה שלא תתעורר.
אני נכנסת לפורום תיכוניסטים ונדהמת מהיופי של הצעירים של היום [לא שאני כ``כ זקנה אבל בכל זאת...] בכל מקרה ישנה מישהי בשם דולציאנה שכותבת שם והיא הביאה שיר מאוד יפה שרציתי שיגיע גם לפורום הזה אז קבלו : היא רודפת אחרי החיים כדי שהחיים לא ירדפו אותה כותבת שירים כדי לצאת מהדיכאון שנפל עליה וקשה לה לבכות היא מפחדת, שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב. ועצוב לה, וכואב. משתדלת להיות שם בשביל כולם מנסה למצוא את המקום שלה בעולם רוצה שמישהו ישאל מה קרה ויושיט לה יד, יש כל כך הרבה אנשים מסביבה והיא כל כך לבד. וקשה לה לבכות מפחדת שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב וכל כך עצוב לה וכואב. מחפשת משמעות כדי להרגיש מלאה מקווה שיש שם מישהו והיא סתם לא רואה מנסה לתמוך, לחייך, לעזור למצוא קצת ורוד בתוך השחור וקשה לה לבכות, מפחדת שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב וכל כך כל כך עצוב לה וכואב. אז היא עוצמת עיניים, בורחת למקום אחר ובליבה... מקווה שלא תתעורר.
