מדיטציה קבוצתית

מודט1

New member
סיפור על "המהוט השורר בכל".

תלמיד יקר וצייטן הגיע לרבו ואמר: שמעתי שאתה טוען שאלוהים נמצא בכל. אכן כן, אמר המורה (שהיה "ודנטי") אלוהים נמצא בך, בפרח, בקירות האלה, בתולעת, בכל דבר. אורו פני התלמיד, והוא יצא נפעם ונרגש אל הרחוב. הסתכל על הקירות וראה אלוהים. הסתכל על הדרך המאובקת וראה אלוהים. פתאם נשמעו מהרחוב צעקות וצרחות - זוזו הצידה זוזו הצידה. ומרחוק ראה התלמיד פיל משתולל, והמהוט שישב עליו, צורח בקולי קולות. חשב לעצמו התלמיד היקר: "אם האלוהות נמצאת בכל דבר, היא גם בפיל". והמשיך לעמוד על השביל. השיג אותו הפיל הניף אותו בחדקו וטאטא איתו את הרצפה... לאחר ששבה אליו הכרתו חזר התלמיד הרצוץ אל רבו והתלונן. צחק המורה ואמר: אם אתה מאמין שהאלוהות נמצאת בכל, למה לא הקשבת לקול האלוהים שבקע מגרונו של המהוט והורה לך לזוז... (יש כאלה שמספרים את אותו סיפור על בודהה)
 

drall

New member
סיפור יפה

אני חושב ששמעתי אותו בגרסא קצת אחרת מה דעתכם שנפתח במאמרים מדור חדש בשם סיפורים? אני חושב שזה יכול להועיל
 

מודט1

New member
אני איתך.

אתה מוזמן לבקר באתר היוגה (החביבה עליך כל כך...) בוואלה, ולהוריד ממנו סיפורים, יש שם לא מעט, ויש לך גם את האישור ממני...אני מנהל אותו, אופס... כל טוב. ועזוב שטויות, אני מתחיל לזהות נימת התרכחות אצלך...המשך כך.
 

drall

New member
אתה משלה את עצמך

התלמיד הנכון יכול להפיק תועלת מסאטסאנג אבל הוא מסחוגל להפיק תועלת גם מללכת לסרט. כל המפגשים האלו , "שעות האמת" וכל היתר ,הם במקרה הטוב ,רע הכרחי. מי שמחפש תלות , שום מקום לא יסיר ממנו את הצורך הזה, אלא נהפוך הוא. ככל שהמקום נעשה יותר משמעותי כך התלות תלך ותגדל עד שתהפוך להתמכרות. את המכורים האלו ראיתי בכל מקום , גם במקומות טובים מאוד ובריאים מאוד , אין חיסון נגד זה. מדיטציה קבוצתית היא לא סאטסאנג ואני חושב שבשביל מתחילים ברוב המיקרים היא הכרחית. לגבי מתקדמים ,זה כבר באמת תלוי במתרגל עצמו. אם התרגול הקבוצתי מהווה בשבילו רק אמצעי כדי לשמור את עצמו בתלם - שיהיה. אם הוא מפתח תלות , המדיטציה הקבוצתית הופכת לעוד בעיית אגו שהוא יצטרך לטפל בה דרול
 
למעלה