מדיטציה כדרך חיים

RainBird

New member
תראה- כל אדם מכל זרם רוחני אומר שהוא חווה את האמת על בשרו ובטוח שזו האמת היחידה מבין ענני השקר. למה שהאמת שלך תהיה שונה?
 
אינך מבין....

איני מדבר על האמת, זו האבסולוטית, אלא על האמת העובדתית הפשוטה. כמו כן גם לא אמרתי שזו הדרך היחידה. למה אתה מכניס דברים בפי (בין אצבעותיי
)? כל המסורות הרוחניות האותנטיות שבזמן בו אדם הופך לעבד של רצונותיו ותשוקותיו האנוכיים, כשאלו חורגים מגבולותיהם, מפסיקים למלא את תפקידם כשומרים וכמשמרים והופכים לאדונים, עבדותו להם בלתי ראוייה היא לחלוטין; אין פה אמת "מיסטית" שאי אפשר להוכיחה, אלא אמת עובדתית פשוטה, שכל הולך רציני בדרך הרוחנית יכול לוודא אותה בעצמו על עצמו. אינני מבין מדוע אתה מעדיף להמשיך לשגות בערפילי הספקולציה במקום לוודא את הדברים בעצמך. ואם אינך רוצה לוודא את הדברים בעצמך- לפחות כבד את דבריהם של אלה המנוסים ממך. לו היה הדבר הפוך- כלומר אני שאומר דברים בנושאים שאיני מבין בהם ואולי אף לא מתכוון להבין בהם- הייתי מכיר בבורותי ופשוט מקבל את דבריך או דבריו של כל אחד אחר שיודע יותר ממני. על מה אתה מתעקש?
 

stuv

New member
הבזק

לפני הרבה שנים השתתפתי בחו"ל בקורס ארוך של יוגה ומדיטציה, תרגול מהבוקר עד הלילה. באחד הבקרים בזמן שאני הולכת לי חזרה לחדר נחתה עלי הרגשה והציפה אותי הדבר שעבר לי בכול תא בגוף הוא שלווה וידיעה שגם אם העולם עכשיו יחרב אז אני אמשיך ברגע זה ממש להיות במצב של אושר שאינו תלוי בדבר. ההרגשה היתה כחצי דקה מאז היא לא חזרה. ורק מהחוויה האישית שלי אני יודעת שקיים מצב אחר של הוויה או קיום מזה שאני חיה בו היום.
 
נראה לי שהמהות של מה שכתבת היא

שאת מרגישה שאת צועדת אחורה. ומתוך המצב הזה נולד הצורך שלך ב"אוסף חוקים" כמו שכתבת. הרבה פעמים אנו במצב מסוים, ומתוך זה עולה בנו שאלה עקיפה. "אוסף החוקים" לא יעזור לתחושה שאת חשה. בוא נתמקד במה שאת חשה, ותקבלי עזרה ישירה. רוצה לשתף לגבי התחושות שלך?
 

dharmax

New member
->

אני ממש לא מסכים: 1. לדעתי, מה שאנו "חשים" הוא overrated. תחושות הן רק תחושות. אם רואים את התחושות עצמן בתור הבעיה/הנושא, זו, לעניות דעתי, טעות בסיסית ומכאיבה. 2. אני חושב ש"אוסף חוקים" (אם הוא טוב) יכול גם לעשות גם טוב מבחינת ה"תחושות" וגם מבחינת המהות העמוקה יותר של הקיום, כפי שאמרה סתו בעצמה. ברכות
 
מה שעובר עליה,

הביא אותה כנראה לשאול את השאלה שלה ולבקש חוקים. במקום לענות על סימפטום, עדיף לענות על המקור.
 
אני חושב שסתו דווקא כן פירטה

היא דיברה על מצב תודעה מאוד מיוחד שחוותה, ומכיוון שאינה יכולה לחזור אליו תחושותיה כמו גם שאלותיה נובעות מהקונפליקט בין מה שחוותה לבין מצבה הנוכחי. נראה לי, אם אינני טועה, שזהו המקור.
 

stuv

New member
מספר נקודות

מי שמגדל ילד או עובד עם ילדים יכול לראות שחוקים וגבולות ברורים מאפשרים בסופו של דבר הרבה חופש . ילדים שגדלים בחופש מוחלט ואנשים שחיים את השאנטי לחלוטין נשארים בסוף בלי רגליים על הקרקע או בסיס טוב לצמיחה והתפתחות. בדרך הדתית (אני משערת כיוון שאני חילונית) הדרך חשובה לא רק המטרה . לעומת הדרך הרוחנית שכול מה שאתה עובר או עושה הם במטרה להגיע לסמדהי או לנירוונה ואם אתה ישן אז שום דבר לא חשוב , כלום לא אמיתי. אני ישן או ער אני חולם או מתעורר . בגלל שהנפש שלנו והאגו (אינדיבידואליות) הרבה יותר עמוקים ומורכבים משהיו בתקופת הבודהה ישיבה תחת העץ אינה מספיקה לתפקוד נכון ביום יום שיש ילדים ודירה וקניות ושיגרה. שבת שלום סתו.
 
../images/Emo35.gif

אותו הדבר אפשר לומר על היהדות: כל כולה של הדרך אינה אלא מסע לקראת העולם-הבא. מאיפה ההבנה הזו שלך שביוגה או בתורתו של הבודהה הדרך אינה חשובה? אם כל כולה של תורתו הייתה אך ורק כדי לשבת מתחת לעץ, מהיכן הגיעו אלפי דרשותיו? והאגו, האגו אינו מורכב יותר משהיה בתקופתו של הבודהה, אלא רק מתוסבך יותר. בבסיסו, מה שמניע אןתן הוא מה שהניע אותו תמיד: חמדנות, טינה ובערות, או נתינה, אהבה וחכמה. כל השאר הם לא יותר אלא תולדות של ששת אלה.
 

gwizard

New member
מסגרת וחופש בחיי הרוח

אין ספק כי מסגרת מסודרת עם חוקים ברורים מספקת לנו את הביטחון והאמצעי הנדרשים עבור צמיחה והתפתחות. כל מי שאי פעם גידל גורי כלבים (דומה לילדים) יודע זאת. כמובן שזה לא סותר את הרעיון של חופש כי חופש זה עניין מנטאלי. אני יכול להיות כלוא בכלא אך לטוס בכול היקום במחשבתי וכך לא להרגיש כלוא. חלק יגידו כי זה לא חופש כי הרי הגוף הפיסי שלי כלוא, אבל אני אבחר שלא להסכים כי מה שקובע זו ההרגשה. וזה מביא אותי למה שרציתי לכתוב לך על רוחניות. המושג עבר הרבה פירושים שונים ומשונים, אך עבורי רוחניות אומרת עבודה עם הרוח. זאת אומרת, כל פעולה הקשורה לההפך מפעולה פיסית. לדוגמה, תפילה או טקס או כישוף או מדיטציה. כל אלו הן פעולות שנוגעות ברוח. עם זאת, אני לא רואה לנכון להגביל את עצמי למשהו שאני לא מרגיש איתו בנוח. כמו שאמרתי למעלה, מסגרת זה טוב ויעיל, אבל צריך גם לדעת מתי לצאת ממנה או לשנותה כך שזה יהיה תואם לרמת ההתפתחות הנוכחית. בדיוק כמו שילד קטן לא דורש הרבה מקום פיסי אך כאשר גדל יוצא מן הבית לחפש דירה משלו כך גם מסגרת מסויימת שהייתה טובה לנו בתחילת דרכנו לא בהכרח תהיה טובה כאשר נלמד יותר. שורה תחתונה: אם זה מרגיש נכון - זה טוב.
 
למעלה