מדידות מדידות
הודעה - רוצה להפגש לצהרים?
כן, ..קבענו בבית קפה נחמד בקניון גדול בעיר הגדולה...
נפגשים, נשיקה מנומסת על הלחי, בכל זאת מקום ציבורי, לא לקוחים סיכונים (בינתיים).
אוכלים ומדברים קצת שולחים ידיים מתחת לשולחן...
טוב חמודה, אני חייב לזוז, היה כייף, לפעמים סתם להפגש ככה זה נעים..
רגע, אני הולכת למדוד קצת בגדים לא בא לך לבוא איתי?
את יודעת שזה לא ממש רצוי להסתובב ככה, וחוץ מזה את יודעת שאני שונא להסתובב בחנויות בגדים.
אני אתן לך להכנס איתי לתאי מדידה.
אני שונא אותה....איך היא מפעילה אותי תמיד...אולי אני בעצם אוהב.....
טוב ...סיבוב קצר....
אבל..אתה לא נוגע היום ...רק מסתכל.
חנות ראשונה, היא לוקחת שתי שמלות ונכנסת, אני עומד קצת מהוסס, והפנים המחייכות שלה שמציצות בחוסר סבלנות, נותנות לי כח ואני בפנים.
תפתח לי את הרוכסן היא אומרת ומפנה לי את הגב, ואני כמובן מציית.
בתנועה חדה ידיים למעלה והשמלה ירדה...תחתון תחרה שחור אטום מאחור וחזיה שחורה.
אוף אני כבר מגורה...
מסתובבת לאט ומחייכת..השמלה הזאת הולכת יותר טוב בלי חזיה היא אומרת..היא ממש צמודה..ידיים לאחרו והחזיה יורדת.
הפטמות הקטנות שאני כל כך אוהב כבר זקורות...וכך גם אני.
לא נראה לי..בא לחנות הבאה...מתלבשת ואנחנו בחוץ..לא לפני שהעיניים זזות בעצבנות לראות שאף אחד לא ראה.
חנות שניה, שוב שמלה צמודה, היא אפילו לא לבשה חזרה את החזיה.
עכשיו היא טוענת,,, ואין לי מושג אם זה נכון
, ששמלה כל כך צמודה לא רצוי ללבוש עם תחתון.
אז גם הוא ירד, זאת פשוט התעללות.. היא סידרה את השיער שם למטה כמו שאני אוהב...פס מסודר וצר..
אי כבר לא יכול יותר חמודה, אני אומר.
טוב במילא אני לא מוצאת כלום...בא נלך.
רגע לפני שאני נכנס לאוטו היא אומרת...היי אל תעשה כלום.. תגיע למשרד תנעל את הדלת ותתקשר אלי מיד, אני רוצה לשמוע אותך כשאתה פורק את כל מה שבניתי לך היום.
נשיקה על הלחי וביי
הודעה - רוצה להפגש לצהרים?
כן, ..קבענו בבית קפה נחמד בקניון גדול בעיר הגדולה...
נפגשים, נשיקה מנומסת על הלחי, בכל זאת מקום ציבורי, לא לקוחים סיכונים (בינתיים).
אוכלים ומדברים קצת שולחים ידיים מתחת לשולחן...
טוב חמודה, אני חייב לזוז, היה כייף, לפעמים סתם להפגש ככה זה נעים..
רגע, אני הולכת למדוד קצת בגדים לא בא לך לבוא איתי?
את יודעת שזה לא ממש רצוי להסתובב ככה, וחוץ מזה את יודעת שאני שונא להסתובב בחנויות בגדים.
אני אתן לך להכנס איתי לתאי מדידה.
אני שונא אותה....איך היא מפעילה אותי תמיד...אולי אני בעצם אוהב.....
טוב ...סיבוב קצר....
אבל..אתה לא נוגע היום ...רק מסתכל.
חנות ראשונה, היא לוקחת שתי שמלות ונכנסת, אני עומד קצת מהוסס, והפנים המחייכות שלה שמציצות בחוסר סבלנות, נותנות לי כח ואני בפנים.
תפתח לי את הרוכסן היא אומרת ומפנה לי את הגב, ואני כמובן מציית.
בתנועה חדה ידיים למעלה והשמלה ירדה...תחתון תחרה שחור אטום מאחור וחזיה שחורה.
אוף אני כבר מגורה...
מסתובבת לאט ומחייכת..השמלה הזאת הולכת יותר טוב בלי חזיה היא אומרת..היא ממש צמודה..ידיים לאחרו והחזיה יורדת.
הפטמות הקטנות שאני כל כך אוהב כבר זקורות...וכך גם אני.
לא נראה לי..בא לחנות הבאה...מתלבשת ואנחנו בחוץ..לא לפני שהעיניים זזות בעצבנות לראות שאף אחד לא ראה.
חנות שניה, שוב שמלה צמודה, היא אפילו לא לבשה חזרה את החזיה.
עכשיו היא טוענת,,, ואין לי מושג אם זה נכון
אז גם הוא ירד, זאת פשוט התעללות.. היא סידרה את השיער שם למטה כמו שאני אוהב...פס מסודר וצר..
אי כבר לא יכול יותר חמודה, אני אומר.
טוב במילא אני לא מוצאת כלום...בא נלך.
רגע לפני שאני נכנס לאוטו היא אומרת...היי אל תעשה כלום.. תגיע למשרד תנעל את הדלת ותתקשר אלי מיד, אני רוצה לשמוע אותך כשאתה פורק את כל מה שבניתי לך היום.
נשיקה על הלחי וביי
