מדיברי חכמים.

[ציקימינגו]

מדיברי חכמים.

"ישועת ה' כהרף עין" הבעיה היא שה' לא ממצמץ. צ'י

 

[אנוס בשאלה12]

טעות נפוצה

אין זה מאמר חז״ל, והמקור הראשון לכך הוא בדרשות הר״י בן שועיב. יחי ההבדל הקטן.

 

[סנדר סופרטרמפ]

מסתבר שיש מקור קדום יותר בספר מקבים

http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?communaid=35277&msgid=37941079

 

[סנדר סופרטרמפ]

כמובן בעזרת רבינו גוגל

לולא דבריך,לא הייתי מעלה בדעתי שאין לכך מקור חז"לי מובהק.

 

[אנוס בשאלה12]

אני לא התכוונתי לדון מיהו הראשון שאמר משפט זה

ויתכן מאד שהר״י בן שועיב שאב את המליצה מהמקום שציינת. תודה על המקור הנוסף שמצאת, כאשר חיפשתי בבר אילן זה היה המקור הראשון שהופיע לי.

 

[סנדר סופרטרמפ]

ודאייתינן להכי - אלוהינו אבינו רועינו

כנראה אני לא מחדש כלום או שמא אני טועה, אבל לפחות בזכרוני אני לא מצליח לזכור מקום בתנ"ך שבני ישראל קוראים לאדושם שבשמים בשם אבינו. אני מצליח להיזכר בפסוקים שאלוהים מתייחס לבני ישראל כבנים כפסוק "בנים אתם לה' אלוהיכם" אבל לא שבני ישראל קוראים לו כך.

 

[סנדר סופרטרמפ]

אז קצת טעיתי

אחרי חיפוש ממוחשב בתנך http://www.snopi.com/ToraSearch/torasearch.asp מסתבר שבנביאים אחרונים זה מופיע לפחות פעמיים 1) ישעיה פרק סג' פסוק 16 כִּי-אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ 2) וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת-יְהוָה לְעֵינֵי כָּל-הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם עדיין זה לא מוזכר בנביאים ראשונים ובוודאי לא בתורה, ולדידי זה אומר משהו, אבל לא ברור לי מה.

 

[קורטמן]

בפסוק השני הכוונה ליעקב

אבל בתהלים כתוב "הוא יקראני אבי אתה". גם לדעתי, האיזכור הדל של "אב" לעומת "בנים" אומר דרשני

 

[סנדר סופרטרמפ]

בתפילה בקטע הזה אני מחפש אגורות לצדקה

לואתה מושל בכל. אבל כנראה שאתה צודק.

 

[רגל שם]

המחשבון שיש לי במח טוען אחרת

הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם, הלא הוא אביך קונך, הוא עשך ויכוננך" - שירת האזינו, ויש שם הרבה דימויים לבנים.

 

[אנוס על פי הציבור]

לשירה יש דין אחר

כתוב שם גם קונך ומכוננך ועוד.

 

[רגל שם]

עכשיו אתה מדבר כמו ישיבע בוחער

בתכלס, כתוב ביטוי של אב ביחס לאלוהים

 

[אנוס על פי הציבור]

לא מדוייק

בשירה יש ביטויים מטאפוריים וערטילאיים. אומנם גם האל הוא ערטילאי, ובכל זאת יש הבדל, לענ"ד כמובן.

 

[רגל שם]

אלוהים בתור אבא

זה מטאפורי בעצמו

 

[סנדר סופרטרמפ]

כאנוס ועוד לקרא

האבחנה היא בין יחס לתיאור. כשקוראים לאלוהים אבא יש לזה משמעות של יחס שייכות, לעומת זאת כשמתחנפים לאלוהים ואומרים שהוא הכי עשיר והכי גדול מכל האלוהימים המתחרים שלו זה חסר משמעות מעשית ולא מתאר מה היחס בין החנפן לדמות הוירטואלית.

 

[רגל שם]

הפסוק שהבאתי

בכלל לא מדבר על תפילה, אלא על שיעור מוסר, ושם זה בדיוק המקום לבטא את העובדה שצריך להתייחס לאלוהים כאל אבא - אביך קונך- דהיינו, הוא היוצר שלך, ממש כמו אבא - הוא עשך ויכוננך...

 

[קורטמן]

השאלה היא אם פונים אליו בתור אב או לא

תוכל למצוא במקרא שהוא גם אב וגם קונה ויוצר ונוקם ורחמן ומה שתרצה אבל האדם בדרך כלל פונה אליו בתור אלוהים רק איזכורים בודדים יש, של פניה אליו בכינוי "אבינו" או "אבי" כל זה בתקופת המקרא. ואילו בתקופות מאוחרות יותר, הפניה אליו בתפילות כ"אבינו" נעשית טבעית ונפוצה יותר אולי במהלך (ירידת) הדורות, "אב" הפך למשהו יותר קרוב להכרה והערכה, מאשר "אלוהים" הערטילאי. ואולי יש הסברים נוספים. מה שבטוח, סנדר (מעדיף להיות אבינו או אלוהינו?) הבחין בנקודה מענינת.

 

[סנדר סופרטרמפ]

האמת היא שבמקור רציתי לקשר את זה לנצרות

הבעיה היא שגם בברית החדשה מעבר לכך שישו מופיע שם כנולד מרוח הקודש הוא לא פונה לאלוהים בשם אבי ככל שזכור לי, כך שהיאוריה שלי די עומדת באויר.

 

[אשכול 22]

נביאים אחרונים לא קשור לזמן הכתיבה

חלקם נכתב לפני הראשונים, וכמעט בוודאות לפני התורה. החומש הוא מזמן יאשיהו-עזרא (שיטות המקדימים והמאחרים), ויהושע כנראה מאותה תקופה. ישעיה - חלקו הראשון תקופת חזקיהו, וחלקו השני מגלות בבל - פרס. בכל אופן, הסדר בתנ"ך אינו משקף את זמן כתיבתם.

 

[מקצץ בנטיעות1]

החלפת הניק

החלפתי ל׳מקצץ בנטיעות 1׳.